פאואל
צילום: gettyimages

סיומה של תקופה - הפד' כבר לא תומך בשוקי הריפו

בספטמבר האחרון התרחש אירוע חריג בשוק הריפו ומאז הפד' תמך באגרסיביות בשוק זה. לאחר הזרמות של טריליוני דולרים בחודשים האחרונים, אתמול נרשם ציון דרך בשווקים - הבנקים בארה"ב לא ביקשו למחזר שום הלוואה מהפד'. מדובר בסימן נוסף לעוצמת המערכת הבנקאית בארה"ב 
עמית נעם טל | (13)

באמצע ספטמבר האחרון התרחש אירוע חריג במיוחד בשוקי המימון בארה"ב, ששמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי אג"ח". בתוך יומיים זינקה ריבית הריפו בארה"ב, המשמשת את המוסדות הפיננסיים למימון הפעילות השוטפת מרמה של 2.2% לרמה של יותר מ-10%. לקריאה נוספת: מהו שוק הריפו ולמה כולם מדברים עליו? מיותר לציין ששום גוף פיננסי היום לא יכול לעמוד בריבית כה גבוהה ולכן הפד' התחיל להתערב והזרים טריליוני דולרים למערכת הבנקאית במהלך הרבעון האחרון של 2019. בכירי הבנק טענו בהתחלה כי "מדובר בגורמים טכניים" שהביאו לזינוק החד, אך לכל מי שנמצא בתוך המערכת הבנקאית בארה"ב היה ברור כי הסיבה לזינוק היא אחרת - צמצום מאזן הפד' בשנתיים הקודמות גרם למצוקת נזילות במערכת הבנקאית ולא היה ניתן לפתור אותה בלי QE אגרסיבית.  כתבה שלנו בביזפורטל בספטמבר 2019, זמן קצר לאחר האירועים החריגים בשוק - תאמינו לנו, לא רק אנחנו הבנו זאת, כל מי שמתעסק עם המערכת הבנקאית בארה"ב ידע שהפד' בצרות. גם פאואל בעצמו ידע שהאירועים האלו הם סימן רע מאוד. "מזל" שהגיעה הקורונה והעניקה לגיטימציה לפד' להתפרע עם תוכניות QE (לכתבה המלאה).  במהלך פברואר האחרון, החליט הפד' לנסות להוריד את התמיכה שלו בשוק זה, אך זמן קצר לאחר מכן השווקים הפיננסיים קרסו ב"חסות הקורונה" והפד' קיבל את הלגטימציה להגדיל את מאזנו ביותר מ-3 טריליון דולר, כאשר הוא מזרים הון לבנקים במספר תוכניות.  אתמול רשמו השווקים ציון דרך משמעותי, כאשר לראשונה מאז האירועים בספטמבר - הפד' כבר לא תומך בשוק הריפו. חוזי ריפו בהיקף של 53.2 מיליארד דולר הגיעו לפידיון ואף בנק לא ביקש לגלגל אותם מחדש. נציין כי בשיא התמיכה, הפד' ביצע עסקאות ריפו בהיקף של קרוב ל-500 מיליארד דולר.  פעילות הריפו של הפד' בחודשים האחרונים - סיומה של תקופה למרות שמהלך עשוי ליצור תנודתיות קלה בשווקים, מדובר בסימן נוסף שהמערכת הבנקאית בארה"ב מתאוששת. תוכנית הרכישות של הפד' סיפקו בחודשים האחרונים מספיק רזרבות לבנקים, כך שאין באמת צורך מבחינתם בכלי לטווח קצר כמו הכלי שהפד' מציג בשוקי הריפו. חשוב להדגיש כי הפד' עדיין ממשיך בתוכנית זו, כך שאם תיווצר מצוקה בתקופה הקרובה, הבנקים יכולים בקלות לבקש הון נוסף. המהלך של הבנקים בארה"ב מאשר למעשה את הערכות של בנק אוף אמריקה בסופ"ש האחרון.  קשה לראות דרמות בחודשים הקרובים בשוקי המימון בארה"ב, כאשר גם הפד' וגם הממשל האמריקני מספקים רוח גבית משמעותית (לכתבה המלאה).  נציין לסיום כי בעקבות האירוע אתמול, מאזן הפד' צפוי לרדת גם השבוע - שבוע רביעי ברציפות.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אנונימי 15/07/2020 22:01
    הגב לתגובה זו
    הבורסה בארצות הברית שוברת שיאים ! ביתים נמכרים בשניות .אומרים לדגים תצאו ואנחנו נקנה בזול ;)
  • 9.
    ד 09/07/2020 16:22
    הגב לתגובה זו
    עמית, תמשיך בעבודה הטובה והנגשת האינפומרציה, אין נכון ולא נכון ושכל אחד ייקח את זה לסגנון השקעה שלו
  • 8.
    גבי 09/07/2020 14:41
    הגב לתגובה זו
    כל מניות הבנקים בוול סטריט יורדות ברצף ארוך למרות השיפור במצבם?
  • 7.
    אא 09/07/2020 10:45
    הגב לתגובה זו
    ראה נתוני הלוואות חדשות של הבנקים - צניחה של 80%. לכן הבנקים לא צריכים כסף.... אין שום חוזקה
  • 6.
    ע 09/07/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
    ריבית אפסית, העדר אלטרנטיבות השקעה ותמיכת הממשל והפד -מתכון לעליות בשוקי המניות.
  • 5.
    רבקה 08/07/2020 22:52
    הגב לתגובה זו
    כי בכלל לא בטוח שיקבלו אותו חזרה. אם זה המצב אז אין צורך בתמיכה בשוק הריפו.
  • 4.
    אני 08/07/2020 20:42
    הגב לתגובה זו
    את הבור (יותר בכיוון של עמק) שיצר שנוצר בשווקים הפיננסים לא היתה בעיה לחסות בהדפסה מסיבית הוספת עוד כסף למחזור.תמיד מדהים אותי שאנשים לא מבינים שעצם זה לא שהמניות עלו אלא הכסף שלהם שווה פחות...בכל אופן הקושי האמיתי (זה שלפד וגם לשאר מקבלי ההחלטות אין שום נסיון בו) הוא איך לכסות את הבור בכלכלה האמיתית בלי לעשות נזקים גדולים.המשימה שמולם היא הרבה יותר מורכבת - איך מכסים את הבור מבלי לגרום שהאינפלציה תהיה גבוהה.אם הם יגזימו והמחירים יתחילו לעלות בחדות (כמו שקרה בשווקים הפיננסים. 2008) המהומות שהיו בארה"ב הם רק קדימון קליל למה שהולך לבוא.אני לא מקנה בהם אם תגיע אינפלציה גבוה (4% ) הם יאלצו לבחור את מי להקריב השווקים הפיננסים או את האמריקאי הממוצע ... תקופה מעניינת לפניינו
  • 3.
    עמית מחכה לפתיחה בNY, ואז משחרר כתבה לכאן או לשם. (ל"ת)
    חוכמת הבדיעבד(בייגל) 08/07/2020 19:04
    הגב לתגובה זו
  • גל 09/07/2020 10:58
    הגב לתגובה זו
    הוא היחידי שמנתח מהכיוון של הכסף ולא ה"אירועים" שלא משפיעים על כלום ורק מהווים תירוץ לעליות או ירידות.תודה!
  • אני 08/07/2020 20:32
    הגב לתגובה זו
    כי על המדדים האלו אין חוזים גם כשהשוק סגור.ולגבי חוכמת הבייגל אותי לימדו בבית משפט חכם: "הפוסל במומו פוסל".הוא עושה יופי של עבודה! אבל שהיו עוד אנשים בעיתונות הכלכלית שינגישו מידע חשוב לקוראים בעברית.
  • 2.
    אבי 08/07/2020 17:51
    הגב לתגובה זו
    אתה כל הזמן אומר שהשווקים עולים בגלל התמיכה של הפד. עכשיו אתה אומר שהפסיקו לתמוך אבל באותה נשימה אומר שהרוח הגבית נמשכת ותימשך. זה לא ברור לי
  • עמית נעם טל 08/07/2020 18:00
    הגב לתגובה זו
    היא תמיכה לתקופה קצרה, - אף אחד לא רוצה לגלגל כל יום/שבוע/חודש הלוואה חדשה מהפד'. הפד' הזריק רזרבות למערכת הבנקאית באמצעות תוכנית QE וככל שכלים אלו עולים, כך הצורך במימון דרך שוק הריפו הופך למיותר...
  • 1.
    עד ספטמבר 08/07/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
    לא משנה מי יבחר הלוואות צריך להחזיר.אז או מיסים דמוקרטים או הפסקת הזרמה רפובליקנית
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.