ויקטור בהר בנק הפועלים
צילום: יוסי זליגר
ראיון

"אף אחד לא העריך שכל כך הרבה עובדים שיצאו לחל״ת לא יחזרו לעבודה"

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בפועלים "המבחנים של הבנקים לפני הקורונה לא לקחו תרחיש כזה; אנחנו לא אמריקה. הפד' יכול להדפיס דולרים וזה בא על חשבון כל העולם שמחזיק בדולרים. בישראל בנק ישראל מדפיס שקלים שנמצאים רק בשוק המקומי וזה יוצר לחצים אינפלציוניים. הסיכון של הדפסת שקלים הוא גדול"  
ניצן כהן | (16)
נושאים בכתבה אבטלה

״ישראל נכנסת לסבב השני של משבר הקורונה עם משאבים כלכליים מוגבלים ועם ארסנל כלים מצומצם. התחמושת שלנו מול הקורונה מעטה״, אומר לביזפורטל ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים.

 

״הכוונה שלי היא בעיקר לצד התקציבי, ישראל נכנסה לגל הראשון עם גירעון מבני גבוה של 4% אבל אלה סכומים שניתן בקלות לגייס אותם ועד היום כל הצרכים המימוניים של הממשלה גויסו. אמנם עם סיוע של בנק ישראל, אבל ללא שינוי משמעותי בתשואות הארוכות. ככל שהמשבר מחריף הקשר בין הכנסות המדינה לגירעון המשבר הולך ומחריף, ואנחנו בגל שני עם תקופה ארוכה של פגיעה בהכנסות המדינה ממסים בסדרי גודל של ירידה של 20% עם גירעון תקציבי שגדל ב-1% תוצר בכל חודש ונגמור את השנה עם גירעון של 13% תוצר.

 

״עם מספרים כאלה, הקושי לממן גירעונות הופך להיות משמעותי ושונה מאוד מהסבב הראשון. אנחנו נכנסים לשלב השני במשבר במצב לא פשוט. בנק ישראל מסייע לאוצר עם רכישת אג"ח שתסתיים בחודש אוקטובר. עד סוף מאי רכש בנק ישראל כ-20 מיליארד שקל ואני מעריך שבאוקטובר המכסה של 50 מיליארד שקל תסתיים. וכאן בנק ישראל בדילמה אם להגדיל את מכסת רכישות האג"ח שהיא למעשה הדפסת כסף״.

 

במה אנחנו שונים מארה״ב? הרי גם הם עושים את זה 

״בפועל אנחנו מאוד דומים למה שעושה הפד וכנראה שנגדיל את היקף רכישת האגח אבל אנחנו נכנסים למצב של גירעון גדול מידי שייצור קושי משמעותי של המדינה לממן אותו בטח בלי להשפיע על התשואות הארוכות (התשואות יעלו - הוצאות המימון של המדינה ושל הפירמות יעלו, נ״כ).

 

״בלי רכישות האגח של בנק ישראל היום התשואות ל-10 שנים היו בתשואות גבוהות מאוד. בנק ישראל הפך לשחקן דומיננטי בשוק האגח כשהוא מצטרף לבנקים אחרים שאומרים שנעשה כל מה שצריך. בנק ישראל נותן תחושה שיעשה הכל כדי לשמור על עקום שטוח אבל יש גבול לכמה שוק ההון יכול לספוג את זה.

 

״כולם משווים אותנו לאמריקה. שם עושים את זה בגדול ושם הגירעון יהיה גבוה מ-13% תוצר, כשמאזן הפד כבר יותר מ-35% תוצר ולכן אנשים אומרים - בואו נעשה אותו הדבר. אבל אנחנו לא אמריקה! הפד יכול להדפיס דולרים וזה בא על חשבון כל העולם שמחזיק בדולרים האלה. בישראל בנק ישראל מדפיס שקלים שנמצאים בשוק המקומי והמסה הזו לא נפרשת על כל העולם אלא נשארת בישראל זה יוצר לחצים אינפלציוניים. הסיכון של הדפסת שקלים היא משמעותית על פני הדפסת דולרים כמו בארה״ב ושם זה מתפזר על פני כל העולם שיכול להכיל את זה מבלי שתהיה השפעה על האינפלציה כאן אנחנו בסיכון גדול יותר״.

 

אז אולי צריך לשקול מצב שהממשלה תתנער ממי שלא יכול להחזיק את עצמו ליפול? 

״להתנער מהכלכלה אי אפשר כי אז הנפילה תהיה קשה מידי. בישראל המערכת הסוציאלית מפותחת יותר מאשר בארה״ב ולכן בשלב הראשון ניסו לגרום לכך שכמה שיותר עובדים יחזרו לעבודה למרות העלויות הגדולות, והסיכון המוסרי שיש בזה (בעיקר של דיווחים כפולים ודיווחים לא מדויקים, נ״כ) אמרו ניתן כמה שאפשר. בישראל עוד פעלנו בצורה נדיבה פחות משאר העולם כדי לשכנע את המעסיקים להחזיר עובדים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

״בשלב השני, במקביל לזה שאנחנו מסבסדים חזרה לעבודה ומשקי בית, צריך לחשוב על צד ההכנסות וכרגע הבון-טון הוא להגיד שניתן לגירעון לגדול אבל צריך לחשוב על איך מממנים את זה ואולי נדרשת חשיבה מחודשת על הפנסיות התקציביות במדינה ואולי להכניס יותר סקטורים תחת המדינה. ״למשל קרנות הפנסיות הוותיקות בגירעון אקטוארי מתמשך והן הולאמו. אולי צריך למתן את הזכויות שם. זה יאותת לשוק שאנחנו כאן בישראל, לא ניתן למספרים לגדול ולצאת משליטה וננסה לשמור את המספרים בגבולות סבירים – זה איתות חשוב לשווקים.

 

״דוגמה נוספת היא העלאת גיל הפרישה לנשים זו הזדמנות לעשות את זה, ההיתכנות הפוליטית לעשות מהלך כזה היא גדולה יותר. זה נעשה בשנת 2003 בגיל הפרישה לגברים וניתן לעשות את זה שוב. במצב כזה, צריך להבין, המשבר יהיה קטן יותר.

 

״אם יש מקורות להגדיל את ההכנסה מבלי לפגוע דרמטית במשקי הבית זו ההזדמנות. הגירעון חייב להיות בשליטה וזה יהיה קשה לשלוט עליו במספרים האלה. שנת 2020 נגמרה ואנחנו מדברים על שנת 2021 עם גירעון מבני ענק שיהיה בעייתי מאוד לסגור״.

 

הצריכה הפרטית היא 60% תוצר, אתם מזהים פגיעה בה? 

״אנחנו לא רואים קריסה בצריכה הפרטית. יש לנו בישראל מערכת סוציאלית מפותחת והמדינה נכנסה מהר ם הכרה בחל״ת לצורך דמי אבטלה ולכן הירידה בפעילות ממותנת יחסית״.

 

מה לגבי שוק העבודה? הוא אינדיקטור דרמטי למצב הכלכלי?  

״תראה, הבנקים בישראל עורכים מבחני לחץ שוטפים ובחודש פברואר, כשהתחיל המשבר בסין, המערכת עשתה מבחני לחץ מחמירים יותר ואז, אחד מתרחישי הקיצון היה שלא יהיה סגר על כל המדינה אלא סגר חלקי ומיתון עם צמיחה של אפס אחוזים. בחודש מארס התעדכן התרחיש ואמרנו שהאבטלה תהיה 8% אבל אף אחד לא העריך שאחרי שהמשק יוציא כל-כך הרבה עובדים לחל״ת ממנו לא יחזרו הרבה עובדים לעבודה.

 

״עכב אכילס של הכלכלה זה שוקי עבודה. סקטורים שלמים שלא מתאוששים וזאת למרות שרוב החסמים בוטלו, ובכל זאת העסקים לא מחזירים עובדים. נהוג לחשוב על סקטורים ששנפגעו שהם לא היי-טק, אבל אנחנו בהחלט רואים את זה גם שם.  

 

״בהיי-טק אנחנו רואים תופעה של עובדים שלא חוזרים מחל״ת. הפגיעה היא אמנם לא ישירה מהקורונה, אלא הלך הרוח הוא של עבודה בתוכניות עבודה פסימיות. במצב כזה משהים פרויקטים כשחלק מהעובדים מתניידים לפרויקטים אחרים וחלק לא חוזרים לעבודה. זה חוצה תעשיות.

 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    א 09/08/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
    למשל הכספים שהובטחו אז לחברות כמו קסטרו כ 10,000 ש''ח לעובד הם רק לחברות גדולות שאילצו את המדינה לעשות זאת. הכספים שניתנו בארהב ובאירופה כמענקים לעסקים שיוכלו לפתוח מחדש פה לא נתנו שקל.
  • 15.
    Zazu 08/07/2020 06:13
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שהרבה מנגנונים בארץ צמודים למדד, לא שחיקת השקל היא בעיה, אלא הצורה בה המנגנונים המיסויים והפיננסים עובדים. במידה והמנגנון היה בנוי בצורה חכמה יותר ניתן היה להרשות אינפלציה של 3-4%, אבל אז זה ידפוק את האגח הקונצרניות והממשלתיות שחגגו על הריבית והמדד הנמוכים
  • 14.
    שמיר 27/06/2020 23:45
    הגב לתגובה זו
    קיבלנו עדכון על עליית הארנונה בעקבות עליית המדד, לא רק שלא פותרים את בעיית התעסוקה, אלא מגדילים לנו הוצאות
  • 13.
    בהט הוא אחד הטובים (ל"ת)
    גדי 26/06/2020 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שמוליק 26/06/2020 19:14
    הגב לתגובה זו
    מה חשבתם.שיתקו משק.חשבו.חוזרים לשיגרה ללא פיצוי.ברור אבטלה .אוכלי חינם נמעסיקיםמאשר לא מחזירים עובדים ותיקים.
  • 11.
    עקב ללא עכב (ל"ת)
    aa 26/06/2020 01:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    סקפטי 26/06/2020 00:36
    הגב לתגובה זו
    ככל שיהיו יותר מובטלים ככה המיתון יהיה עמוק.חייבים לטפל מיידית בכל מעגלי התעסוקה כולל תיירות.
  • 9.
    פנחס 25/06/2020 20:49
    הגב לתגובה זו
    עבור מה אתם מקבלים משכורות??? אם אתם לא מבינים כלום ולא מתכוננים אף פעם?? לא הצבא, לא המערכת המפיננסית, אני מציעה שנשב בבית ונמשוך את כל הכסף מהבנקים ולא נעבוד, מעניין כמה זמן יקח עד שמהדינה תתפרק
  • 8.
    זיו 25/06/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
    השקל החזק, חזק מדי יש שיגידו פוגע בכלכלה הישראלית מוטת היצואאנחנו בין המדינות הבודדות בעולם שיש להן לגיטימציה אמיתית להדפיס בתקופה כזו, בנק ישראל רק אוגר דולרים ומפסיד עליהם בקביעות עקב הפיחות המתמיד בשער הדולרהדפסה של השקל דווקא תתרום למגזר העסקי שסובל מהפסדי אשראי וגם לעליה בשווי היתרות (120 מליארד דולר ) המוחזקות בבנק ישראללך תלמד כלכלה לפני שאתה קובע הנחות לא נכונות
  • 7.
    8 25/06/2020 17:01
    הגב לתגובה זו
    מה חשבו שם בממשלה? לא חשבו...
  • 6.
    אנונימי 25/06/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתם את המושג ,"רווח עיסקי"??לא ראיתם שעוסקים קטנים(חלק ענק בעצמאים) מתקיימים על מרווח קטנטן...אבל מקיימים מליוני מקומות עבודה?מה "לא ראיתם"?,נושא שברור לכל מי שמביט בענף התיירות,המסעדנות,האירועים,התרבות(הענף שמעסיק במעגליו מאות אלפים,בכל מעגל).הרי ברור,שהממשלה לא עשתה ולא עושה את מה שהייתה אמורה לעשות.תמיכה מסיבית בעוסקים הקטנים.אי הוצאהמלחל"ת וסבסוד העובדים במקום עבודתם.וכך מעגלי ה"כסף הפנוי" היו מסייעים להחזיר את הכלכלה למסלולה(מלבד תיירות החוץ על כל המשתמע מכך,עד לפתרון החיסון לקורונה).
  • 5.
    אדי 25/06/2020 15:13
    הגב לתגובה זו
    אם באמת היו מדפיסים כסף אז הכסף היה מוזרם לאיפה שצריך תמשיכו להתפתל ככה על חשבון האזרחים
  • 4.
    לא מדברים על הבעיה 25/06/2020 14:17
    הגב לתגובה זו
    רוב המהנדסים הטובים לא פראיירים והם יודעים שבחו״ל מחכים להם חיים הרבה יותר טובים ונוחים מאשר בארץ. הם שומעים את זה מצויינים מחברים שלהם שכבר עשו זאת ומבינים זאת היטב. רובם גם צברו חסכונות גבוהים והם מסוגלים להרשות לעצמם לא לעבוד למשך מספר חודשים או שנים. רכישות האג״ח המסיביות על-ידי בנק ישראל פוגעות להם בתחושת העושר וגורמות להם לאובדן המוטיבציה לעבוד.
  • 3.
    מן בנק שכזה 25/06/2020 14:07
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שהבנק יתקדם למאה ה-21 ויצדיק את העמלות השערוייתיות שהוא גובה עבור מסחר בנירות ערך, שוד וגזל בחליפות, אגב בחו"ל אין עמלות בחלק מהברוקרים, לאלה שיש אז העמלה בפועלים היא גבוהה פי 4!
  • 2.
    אבי חן 25/06/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
    היה ברור שהמון לא יחזרו , ככל שהסגר ארוך יותר ככה המיתון חמור יותר וככה יחזרו פחות, הכי גרוע זה שחברות ראו שאפשר להסתדר להתייעל ולמצוא דרכים לעשות אותה עבודה עם פחות עובדים. זה הבעיה עם סגר ארוך מידי.זה לא היתה הפתעה כלל .בנוסף ברור שאפשר וחובה להדפיס שקלים, הדולר בשפל ואין סכנה לאינפלציה, בדיוק ההפך בגלל המיתון אולי סכנה לדיפלציה. איך הוא הגיע לתפקיד בכיר כזה?
  • 1.
    פולני פלמוני 25/06/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    דולרים פוגעת בנו, אז הבה נעבור ללדולר כמטבע הלאומי ונרוויח מכל הכיוונים...
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?