טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

סין משתלטת על הונג קונג - צפו להסלמה נוספת ביחסים עם ארה"ב

ההפגנות בעיר מתגברות וגם העצורים, הקהילה הבינלאומית מגנה, אבל סין צפויה להעביר את חוק "הביטחון הלאומי", שישנה את מעמדה החוקי של העיר שנותר מאז 1997 ומטרתו למנוע הסתה, חתירה תחת המשטר ומניעת טרור; אז למה זה מפריע לאמריקאים?
ארז ליבנה | (9)

האסיפה העממית של סין צפויה להעביר היום את חוק "הביטחון הלאומי" - או חוק הסיפוח אם תרצו להשתמש בטרמינולוגיה ישראלית - ולהחיל את החוק הסיני, בעל הפוטנציאל הדרקוני, על העיר הונג קונג. בכך מתכחשת סין להתחייבויותיה הבינלאומיות לאחר נסיגת בריטניה מהעיר ב-1997. 

מאז הנסיגה, סין הקפידה על השיטה שבפשטות נקראת "שתי שיטות - מדינה אחת". המשמעות של השיטה הייתה לשמור על מעמדה העסקי הבינלאומי של הונג קונג, שהפכה תחת שלטון בריטי למרכז מסחרי חשוב ולשער של המערב למזרח הרחוק. 

עד כמה חשובה הייתה הונג קונג לכלכלה הסינית? לפני 20 שנה העיר היוותה 25% מהתמ"ג הסיני, מדינה שאז הייתה ענייה מאוד ועוד לא התאוששה לגמרי משלטונו של הרודן מאו דזה דונג. היום, העיר מהווה כבר פחות מ-3% מהתמ"ג בסין, אבל העיר ידועה כמקום טוב לעשיית עסקים והפכה במרוץ השנים לבירה הפיננסית של המזרח הרחוק יחד עם טוקיו.

מלחמת האופיום וההשפלה הסינית

בין השנים 1839 ל-1842, סין ניהלה מלחמה קשה נגד בריטניה וצרפת. המלחמה נקראה מלחמת האופיום והרקע היה - תאמינו או לא - הרצון של סין להפסיק את המסחר בצמח הממכר (שממנו מכינים גם הרואין), לאחר עלייה חדה בכמות הסינים הנרקומנים.

הבריטים לא רצו שהמסחר וההכנסות האדירות מהסחורה ייפסקו ושלחו את הצי של הוד מלכותה - הגדול והחזק בעולם באותה התקופה - כדי להגן על האינטרסים הכלכליים של האימפריה. כדי לקצר סיפור ארוך, במילים פשוטות, הבריטים השפילו את סין. מי שהיום היא המעצמה השנייה בגודלה בעולם, נאלצה לחתום על הסכם כניעה מביש, בו שיפתה את בריטניה הן בכסף והן בוויתור טריטוריאלי על הונג קונג. 

ב-1984 כאקורד אחרון מירידתה של בריטניה כמעצמה קולוניאליסטית, נחתם ההסכם שקבע נסיגה בריטית מהעיר ב-1997. בתמורה, סין הסכימה לשמור על מעמדה המיוחד של העיר ולא להחיל עליה את החוקים הקומוניסטים של המדינה. 

כל הצדדים עמדו בהסכם, אבל אז הגיעו השנתיים האחרונות וטרפו את הקלפים מחדש. 

חוק הביטחון הלאומי הסיני

אמנם הניצנים כבר החלו בתחילת מלחמת הסחר, אבל בקיץ של השנה שעברה, ככל הנראה נפל דבר בבייג'ינג. הממשל ניסה להסגיר פעיל חברתי לשטחה, מה שהוביל להתפרצות של הפגנות קשות ברחבי המדינה, שהביאו במהלך שבועות רבים לשיתוקה המלא. 

קיראו עוד ב"גלובל"

האוניברסיטה ורחובות העיר הפכו לשדה קרב בין סטודנטים וסתם תושבים, לבין כוחות הביטחון בעיר, שלאחר מכן גם תוגברו בכוחות מבייג'ינג. התפרצות הקורונה בינואר השנה גרמה להפסקה של ההפגנות לכמה חודשים, אבל ההודעה של סין כי תעלה את הצעת החוק החדש באסיפה הלאומית שנערכת השבוע ושיאה צפוי להתקיים היום (חמישי) בו גם יועבר החוק. ההודעה הייתה הגפרור שהצית פיצוץ מיידי. הקהילה הבינלאומית, ובראשה ארצות הברית, הודיעה כי לא תסכים לשינוי במעמדה של העיר. 

אז על מה כל הסערה? החוק החדש אמור למנוע חתרנות נגד הממשל, הסתה ומעשי טרור. הבעיה היא שאף אחד לא יודע מה המשמעות של זה. תחת השלטון הסיני, שמשתמש באמצעים חריגים כדי לעקוב אחר האזרחים - וגם מתעלל במיעוטים כמו האויגורים המוסלמים שנמצאים בימים אלה במחנות 'חינוך מחדש' וגם חברי הפאלון גונג, שכבר שנים טוענים כי הממשל הסיני מבצע בחבריו קציר איברים. 

ומזה בדיוק חוששים בהונג קונג ובקהילה הבינלאומית. בשבוע האחרון למרות הקורונה, יצאו אלפי אנשים להפגין. רק אתמול נעצרו כמעט 350 בני אדם, כשהמשטרה משתמשת באמצעים לפיזור הפגנות ואלימות כדי להשתלט על המחאה המתגברת.

מה סין מנסה להשיג?

כמו שציינו קודם, הונג קונג היא צלקת בגאווה הלאומית הסינית, שאפשר להניח שהנשיא הסיני - כלומר הדיקטטור - שי ג'ינפינג, רצה לתקן כבר זמן רב. זו לא איזו גחמה. עכשיו הוא רק קיבל את התירוץ שחיפש. פרשנים סינים אומרים כי החוק הוא איתות להנהגת העיר, שלבייג'ינג נמאס מחוסר היכולת להתמודד עם המהומות בעיר. 

אבל זה גם איתות לארצות הברית ולקהילה הבינלאומית. זה מהלך שמעיד על ביטחון ושחצנות סינית. ג'ינפינג הוא מנהיג עם גאווה עצומה. לדוגמא הוא אסר לפרסם את דמותו של פו הדוב - כן, כן, את אותו דב חביב - לאחר שהסינים חשבו שהמנהיג הגדול שלהם דומה לו. אז עכשיו אין את פו הדוב בסין. 

אז תחשבו מה הוא רוצה לעשות לאמריקאים, ובראשם לנשיא טראמפ, שמנסים להשפיל אותו על הבמה הבינלאומית. מלחמת הסחר היא אצבע בעין לסין, בעלת השאיפות הבינלאומיות הגדולות והפיכתה לאיום של ממש על ההגמוניה האמריקאית באזורים רבים בעולם. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קרפד שורי 28/05/2020 15:10
    הגב לתגובה זו
    עולה לי עולה לי, עולה ולא יורד לי. אין יותר ירידות בבורסה לעולם!
  • לצפרדע 28/05/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
    שם ..תובסו קשות.
  • 6.
    למיטב הבנתי החוק עבר היום. (ל"ת)
    רבקה 28/05/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אור 28/05/2020 15:08
    הגב לתגובה זו
    אימפריות נופלות, אימפריות קמות. האימפריה הסינית קמה. לנו, אזרחי העולם, לא נותר אלא להשלים עם זה.
  • 4.
    ישראלי 28/05/2020 14:32
    הגב לתגובה זו
    אפשר לשאול אלו חברות ישראליות חשופות להונג קונג והאם הם יכולות לברוח?
  • 3.
    איציק 28/05/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
    מגיפה כלל עולמית, מלחמת סחר, צפי למלחמה קרה,... אבל הבורסה עולה ועולה
  • 2.
    לא הוסבר 28/05/2020 13:33
    הגב לתגובה זו
    בכלל- ארז ליבנה כותב בשפה חובבנית, לא כיף לקרוא בכלל.
  • היי באבו 28/05/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
    כמו שאר החוכמולוגים.
  • 1.
    בסוף הכל מסתדר (ל"ת)
    רמי 28/05/2020 13:31
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.