חברת התעופה אל על 1.05%  מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2019, אשר כללו הערת "עסק חי". החברה דיווחה על עליה של כ-5% בהכנסות הרבעון ועל הפסד של 31.5 מיליון דולר. זה היה לפני משבר הקורונה. המשך פעילות החברה תלויה בקבלת הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות המדינה.

המשך פעילות החברה תלויה בקבלת ההלוואה בערבות המדינה

הערת העסק החי מגיעה על רקע השפעות משבר הקורונה אשר גרם להיעדר ביקוש והשבתה מלאה של טיסות הנוסעים הסדירות של החברה ואי הוודאות השוררת בדבר ההתפתחויות בישראל ובעולם בקשר עם התפשטות הנגיף המשליכה על מועד וקצב פתיחת שוק הטסת הנוסעים.

רואי החשבון של החברה מציינים כי תכניות החברה להתמודדות עם ההשלכות המהותיות של הנגיף כוללות בין היתר, פעולות לצורך התאמת הוצאותיה התזרימיות לירידה המהותית בהכנסותיה. בנוסף, החברה מקיימת משא ומתן עם מלווים לצורך קבלת הלוואה בסכום של כ-400 מיליון דולר שתגובה במרביתה בערבות המדינה תוך ניהול שיחות עם משרד האוצר לקבלת ערבות זו. המשא ומתן עם המדינה והמלווים נמשך וקיימת אי ודאות בקשר להשלמתו.

"היות וקבלת ההלוואה הינה חיונית על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות המשבר, קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי", כותבים רואי החשבון של אל על.

• 380 יח"ד בשני מבנים בני 10 קומות לשכירות טווח ארוך יוקמו בירושלים
• כל מה שרציתם לדעת על פרויקטים חדשים בתל אביב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפסד של 31.5 מיליון דולר ברבעון

הכנסות אל על ברבעון הרביעי של 2019 הסתכמו בכ-518.5 מיליון דולר, עליה של כ-5% לעומת כ-493.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד של כ-31.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-31.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

הרווח הגולמי של על אל הסתכם בכ-65.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי, לעומת כ-48.7 מיליון דולר ברבעון המקביל.

עם זאת הוצאות התפעול של החברה היו גבוהות מהותית מהרווח הגולמי והעבירו את החברה להפסד תפעולי של כ-21.5 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-31.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בסיכום שנתי, הציגה החברה בשורה התחתונה הפסד של כ-59.6 מיליון דולר בשנת 2019, לעומת הפסד של כ-52.2 מיליון דולר בשנת 2018.

השפעות הקורונה

בחברה מציינים כי התפרצות מגיפת הקורונה בעולם, שהשפיעה מתחילת שנת 2020 באופן מהותי לרעה על הכלכלה העולמית, בכלל ועל עולם התעופה, בפרט, גדעה את תנופת העשייה של החברה, שהיתה אחת הראשונות להיפגע מהמשבר.

המגפה הביאה לירידה חדה בביקוש לטיסות נוסעים ולביטול טיסות בהיקף משמעותי בחודשים פברואר ומרץ 2020 ועד לעצירה מוחלטת של טיסות נוסעים, לאור הנחיות הממשלה בדבר חובת בידוד, שגרמה לאובדן מרבית הכנסותיה של החברה וייצרה לה בעיית נזילות.

• קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
• מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

המשבר הכלכלי לווה בירידה חדה בביקוש לנפט, שהביא לצניחה במחיר הדלק ולירידת שערי הריבית בעולם. היות והחברה ביצעה עסקאות גידור של הדלק הסילוני והריבית, הירידה גרמה להפסדים והחברה נדרשה להעמיד כבטוחה פקדונות בסכומים מהותיים, אשר החמירו את הפגיעה בתזרים המזומנים שלה.

בנוסף, עקב ביטולי הטיסות, נדרשת החברה לביצוע החזרים ללקוחות בהיקפים מהותיים.

צעדי ההתייעלות של אל על

על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה ולצמצם באופן מיידי את הוצאת המזומנים, מבצעת החברה שורה של צעדי התייעלות הכוללים צמצום משמעותי בכוח האדם של החברה - למעלה מ-90% מעובדי החברה נמצאים בחל"ת; הפחתת שכר ההנהלה והדירקטוריון בשיעור של 20%; פעולות תפעוליות ופיננסיות שמטרתן להקטין את הוצאות החברה, לרבות: דחייה בהסכמה של תשלומי חכירה עבור חלק מהמטוסים החכורים; ביטול הסכמי חכירה של שני מטוסי 737-800 אשר היו צפויים להיכנס לשירות בשנת 2020 והחזרת 3 מטוסים שהיו מוחכרים בחכירה רטובה.

בנוסף הוקפאו או בוטלו פרויקטים הכרוכים בהשקעות; בוצעה התאמת מטוסי נוסעים לצורך פעילות של הובלת מטענים; בוצע שחרור חלקי של 105 מיליון שקל מתוך עודפי קופות פיצויים מרכזיות שנפתחו כחלק מהליך הפרטת החברה ונחתם מזכר הבנות עם חברה זרה למכירה וחכירה מחדש (Sale & Lease Back) של שלושה מטוסים מדגם בואינג 737-800 תמורת כ-76 מיליון דולר.

מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין: "אל על היא אחת הנפגעות המשמעותיות ביותר במשק הישראלי ממשבר נגיף הקורונה, ולכן פנינו לממשלת ישראל על מנת לסייע לאל על כפי שעשו מרבית מדינות העולם. בחודשיים האחרונים פועלת הנהלת החברה מסביב לשעון כדי ליישם שורת צעדים תפעוליים ופיננסיים שמטרתם לצמצם את הוצאות החברה, לשמר את נזילותה ולאפשר לה לפעול. נאלצנו להשבית את פעילותה העיקרית של החברה, הטסת נוסעים, לאור הנחיות הממשלה ואנו מפעילים את מטוסי הנוסעים רחבי הגוף יחד עם מטוס המטען בפעילות מטענים ענפה. גיבשנו תוכנית התייעלות שתאפשר לחברה לפעול בשנים הקרובות ולשוב לרווחיות - אך צעדים אלה לא יספיקו ללא תמיכתה של ממשלת ישראל".