שר האוצר משה כחלון ונגיד בנק ישראל אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

"מצבה הפיסקאלי של ישראל טוב בהרבה מזה של ארה"ב"

בכל זאת, תשואת אג"ח ממשלתיות של ישראל גבוהה מתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב; לפי כלכלני לידר שוקי הון, הסיבה לכך הינה מעורבות משמעותית יותר של הפד' בשווקים ביחס לבנק ישראל
איתן גרסטנפלד | (6)

על רקע החזרה ההדרגתית של המשק לשגרה, מוקדם מהצפי, בבית ההשקעות לידר שוקי הון, סבורים כי הגירעון עשוי להיות מעט נמוך מהצפי, ולהתייצב סביב 9% מהתוצר. בנוסף, להערכתם ירידה בהיקף רכישות האג"ח על ידי בנק ישראל עלולה להביא להמשך עליית תשואות.

"מצבה הפיסקאלי של ישראל טוב בהרבה מזה של ארה"ב (גם פוטנציאל הצמיחה קדימה). בכל זאת, אג"ח ישראל מקומי, נסחר מעל אג"ח ארה"ב, זאת בשל המעורבות המשמעותית של הפד' בשווקים אשר נועדה לספק נזילות ולתמוך בסקטור העסקי, גם על ידי ירידה בתשואות הארוכות וגם על ידי רכישות של אג"ח קונצרני. היעדר נחישות של בנק ישראל לפעול להשטחת העקום מעלה שאלה לגבי הכדאיות בהארכת המח"מ", מציינים כלכלני לידר שוקי הון בסקירתם השבועית.

משרד האוצר וגם בנק ישראל חוזים גירעון תקציבי של כ-11% תוצר השנה. מנגד, בלידר סבורים כי, "הגירעון עשוי להיות מעט נמוך יותר מהצפי, סביב 9%, זאת בשל פתיחת המשק מעט מוקדם מהצפוי, וקושי במשרד האוצר לבצע את מלוא ההוצאות התקציביות במסגרת התוכנית הכלכלית. בנוסף, הם צופים שבמחצית השנייה של השנה, היקף הגיוס יתייצב סביב 9 מיליארד שקל בממוצע לחודש, היקף גיוס ששוק האג"ח יכול לקלוט ללא לחץ על התשואות".

אג"ח ממשלתי

לפני כחודש וחצי בנק ישראל הודיע על תוכנית רכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של 50 מיליארד שקל, או כ-3.5% במונחי תוצר. בינתיים, הבנק רכש 13.2 מיליארד שקל בחודשים מרץ אפריל, או כ-0.9% במונחי תוצר. במקביל, בחודשיים האחרונים הפד' רכש כ-2.5 טריליון דולר באג"ח ארה"ב, אשר מהווה כ-12% במונחי תוצר.

כלכלני בית ההשקעות מציינים כי "בהחלט מדובר במדיניות שמרנית וזהירה מאד בישראל והדבר משתקף גם בתשואות. בארה"ב חלה ירידה ברורה בעקום התשואות מתחילת השנה. באותה תקופה התשואות בישראל נותרו כמעט יציבות. בתחילת השנה אג"ח ממשלתי שקלי 0330 0% נסחר ב-0.93% (היום 0.87%), לעומת 1.4% באג"ח ארה"ב (היום 0.68%)".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סוחר זקן 10/05/2020 23:25
    הגב לתגובה זו
    תגובה וזה נעלם בריפרש
  • 5.
    מיי 10/05/2020 14:01
    הגב לתגובה זו
    בארהב ניתן לקנות בית, בארץ המונופולים צריך לעבוד בשביל דירה כל החיים. כנל מיסים ומוצרי מזון, בארץ הכל הרבה יותר יקר. ההכנסה הפנויה מהמשכורת הרבה יותר נמוכה. אפשר לסכם את זה ככה , במשבר שהקורונה באמריקה נתנו סיוע מיידי לעסקים שיזדקקו לכך, בארץ לא ככ, לכן באמריקה יש חוב גדול ובארץ מצב המדינה מצוין
  • 4.
    שימי 10/05/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
    שחצנות ישראלית , אם המצב טוב מארהב ,אז למה צריכים מהם עשרות מיליארדים?
  • 3.
    לא מעורבות הפד היא הפער בתשואות אלא הסיכון הגיאו-פוליטי (ל"ת)
    הסבר יותר סביר 10/05/2020 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ביבי 10/05/2020 11:21
    הגב לתגובה זו
    העביר את כולם לבורסה ודאג למס ועד שעם ישראל יצא לפנסיה ביבי יהיה בן 100 וגם ככה לא יהיה אכפת לו מהצבור שיחפש אוכל בפחי הזבל. אסור לרחם על עם ישראל כי זה עם טמבל הסמל המסחרי של הישראלים היה תמיד כובע טמבל מכנסי קקי וסנדלי שורש. איזה מגוחכים
  • 1.
    המדפיס הממשלתי 10/05/2020 10:59
    הגב לתגובה זו
    ואין אופציה למחיקת חובות
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?