ממתנים בתור מפוטרים עבודה פיטורים
צילום: Istock

מתי העובדים יחזרו מחל"ת?

קצב החזרה מחל"ת מאכזב. אבל אולי בגלל שיש עיכובים בדיווח; כמה חלת"ניקים יחזרו במאי ובחודשים הבאים?
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה חל"ת

חודש מאי חשוב מאוד להבנת עומק המשבר. מעל מיליון מובטלים וחלת"ניקים נשלחו הביתה. האבטלה כולל החל"ת עוברת את ה-26%. זה שיעור בלתי נתפס, רק לפני חודשיים היתה תעסוקה שמוגדרת בכלכלה "תעסוקה מלאה"  עם שיעור אבטלה שבספרי הכלכלה לא מתייחסים אליו - 3.4%. 

המוזר הוא שבינתיים לא חוזרים לעבודה. לא ממש מוזר כי המעסיקים חטפו חבטה גדולה, והם מעכלים את גודל השבר, ועדיין על פי הדיווחים הרשמיים רק 70 אלף איש חזרו לעבודה. היום המספר הזה יגדל משמעותית בגלל פתיחה של הקניונים, ועדיין, החשש הגדול של המערכת הכלכלית היא שהתחזיות לירידה לאבטלה חד ספרתית הן אופטימיות. לכן, כולם מחכים לראות מה יקרה במאי - החודש הראשון של יציאה כמעט מלאה מהסגר, החודש הראשון שבו הכלכלה חוזרת להתגלגל כמו שצריך, או כמעט כמו שצריך.

חזרה מהירה לעבודה בחודש מאי וקיטון במספר המובטלים והחל"תניקים יסמן התאוששות. בינתיים הדיווחים הם על כ-70 אלף איש בלבד שחזרו מחל"ת, אבל ייתכן מאוד שיש דיליי בנתונים - שהמעסיקים עדיין לא השלימו את הדיווחים על החזרה. כך או אחרת, אם בעוד חודש יתברר שבמאי חזרו 100-200 אלף איש בלבד, זה יהיה מאכזב מאוד, גם 300 אלף בהינתן שנפתחו היום קניונים ומקומות נוספים, לא יהיה נתון מאוד מעודד, אבל הוא כבר כיוון נכון.

חזרה איטית מחל"ת היא עם משמעות גדולה - החל"תניקים עלולים לשבת הרבה זמן בבית. זה אומר שהמעסיקים לא בטוחים שהם אחרי המשבר והתהליך עלול להיות איטי. תהליך איטי גם יכלול ככל הנראה פיטורים. אותם מעסיקים יפנימו שאין טעם להחזיק את העובדים בהולד בבית. 

זה התרחיש הרע. אבל כאמור רוב הכלכלנים סבורים שתהיה התאוששות מרשימה. דר' גיל בפמן מבנק לאומי מדגיש כי האבטלה תרד ל-8%-95 עד סוף השנה - "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני התעסוקה לחודש מארס. חלה ירידה חדה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא, ובמקביל חלה עלייה חדה במספר המועסקים שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (מרביתם עובדים שהוצאו לחל"ת). היקף המועסקים (שכירים ועצמאיים) שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (כל השבוע או פחות משבוע) בחודש מרץ עמד על כ-1.7 מיליון מועסקים, שהם כ-43% מסך המועסקים, זאת לעומת כ-400 אלף מועסקים בפברואר, שהם כ-10% מסך המועסקים (לפני השבתת הפעילות הכלכלית).

"על פי הדיווח כ-1 מיליון מועסקים, שהם כ-26% מסך המועסקים, נעדרו כתוצאה ממשבר הקורונה. בהודעת הלמ"ס מופיע ניתוח ענפי של המועסקים שנעדרו זמנית, לפיו הענפים בהם אחוז הנעדרים היה גבוה מהממוצע הם: אמנות, בידור ופנאי, חינוך,  שירותי אירוח ואוכל, שירותים אחרים ואספקת חשמל.

"במבט קדימה, הערכתנו לשיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה)  בשנת 2020 נותרה על 8%-9% (בדומה לתחזית בסוף מארס), זאת גם בדומה לתחזית של משרד האוצר (אגף הכלכלנית הראשית) שפורסמה לאחרונה".

קיראו עוד ב"בארץ"

במילים אחרות, בלאומי סבורים שעד סוף השנה 70%-80% מהמופטרים והחל"תניקים יחזרו לעבודה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מעסיקים מחכים לפיצוי על החזרת עובדים (ל"ת)
    מחפשים סובסידיות 19/05/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ש.א 08/05/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    יש מעסיקים שמנצלים את המצב שהעובדים בחל"ת ולא מחזירים אותם ודורשים מהעובדים שחזרו לעבודה לעבוד שעות נוספות על מנת לא להחזיר את כולם
  • 1.
    יעקב 07/05/2020 11:52
    הגב לתגובה זו
    המחזורים נפגעו בתעשייה ,תעזרו לנו להחזיר את העובדים עם השתתפות בשכר במקום לשלם להם דמי אבטלה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.