גלגל הצלה
צילום: Corey Hearne Unsplash

הדרך היחידה לטפל במשבר - לשפוך כסף על המשק

אנחנו בתחום התיירות היינו הראשונים להבין את גודל המכה. עכשיו כל העולם מבין; הממשלות מפנימות שדרושים צעדים חריגים ומהירים, חוץ מאצלנו - שר אוצר שלא מתפקד, החלטות לא מובנות ולא מיושמות - שמישהו יתעורר ומהר, חייבים גלגל הצלה
רונן קרסו | (14)
נושאים בכתבה משבר תיירות

כשהתחיל משבר הקורונה היינו בעיצומו של חורף קשה, גשום, סוער, אפור. כעת אנו בשיאו של האביב, ריחות הפריחה ממלאים את האוויר, אבל מה שמתחולל בחברה האנושית הוא עדיין גשום, סוער ואפור. לא קשה לי להיזכר בימים הראשונים של הנגיף החדש הזה בחיינו, כשעולם התיירות החל לקרוס, וכולם השקיפו עלינו בתדהמה. היינו הראשונים לספוג, ולכן, אולי גם הראשונים שהבינו את עומק המשבר. כעת, כשהעולם כולו נטול אשליות ומפוכח, אנו יכולים לנסות להבין מהו השלב הבא.

 

היום כולם כבר יודעים את מה שאנו אמרנו בתחילה, שאין מדובר רק בקטסטרופה בריאותית. המשבר הכלכלי כבר כאן, והוא לא יחלוף במהרה, אך מי שעיניו בראשו גם מבין כי לולא תהיה פעולה ממשלתית אגרסיבית ומאד משמעותית, המשבר הכלכלי יביא גם למפולת חברתית ואולי אף פוליטית. לכן, ממשלות רבות בעולם לא מהססות לנקוט בצעדים חסרי תקדים, בעלי משמעות פיסקלית עצומה. הן יודעות שזו הדרך הנכונה למנוע את ההידרדרות במורד הסולם, וזו גם הדרך לשמר את המבנה הכלכלי והחברתי, כדי לאפשר התאוששות מהירה ביום שאחרי הנגיף. הן מבינות כי מי שישכיל לייצב את כלכלת מדינתו כעת, גם במחיר כבד, יהיה הגורם המוביל בעולם שאחרי.

 

בארה"ב סיכמו הממשל ובית הנבחרים (שמצוי בשליטה דמוקרטית) על מענק של 58 מיליארד דולר לחברות התעופה, השייט והתיירות. התנאי היחידי שהציב הנשיא טראמפ היה שחברות לא יוכלו לפטר עובדים, על מנת לשמר את העובדים ואת פעילות החברות. מדינות נוספות נקטו בפעולות מיידיות, הזרימו כספים ונקטו בצעדים על מנת לשמר את הכלכלה.

ומה בישראל? ביום שני, שבוע אחרי שהובטח, וחודש אחרי מרבית מדינות העולם, יצאה תוכנית כלכלית מגומגמת. בשורה גדולה אין בתוכנית הזו, אלא שורה של צעדים כלכלים מהוססים שמרביתם זריית חול בעיני הציבור.

 

לכאורה, ורק לכאורה, הוקצב סכום של 80 מיליארד שקל. אם בוחנים, רואים מיד שכמחצית הסכום הוקצה להלוואות ולדחיית תשלומים, עוד 40% ממנו הולך לתשלום דמי אבטלה, וסכום נמוך של עד 10 מיליארד שקל בלבד הוקצב להאצת המשק ולסיוע אמיתי לעסקים. התשלום לעצמאים לא חל על חברות בשליטת מעטים (שהיא המתכונת המועדפת על רבים מן העסקים הקטנים), ופתרונות המימון לעסקים הגדולים כלל לא נפתחו עדיין, וממתינים לקריטריונים. אין לתמוה על כך. בראש המערכת הכלכלית של מדינת ישראל עומד בימים אלו שר האוצר עייף וחסר מוטיבציה, שרק ממתין לרגע בו יחזיר את המפתחות, וההחלטות מתקבלות על ידי 'נערי האוצר', שהמשבר הקולוסאלי הזה קצת גדול על מידותיהם וניסיונם.

 

הסיכוי היחידי לצלוח את המשבר הזה בשלום טמון בהבנה שכדי לפתור בעיות גדולות ממדים נדרשות החלטות קשות. יש לשפוך כסף אמיתי על המשק ועל החברות לפי קריטריונים ברורים. יש להעביר הילוך ולהפסיק להתמהמה.

  

נדרשת כאן מנהיגות שתבין שאם לא תיפרס עכשיו רשת ביטחון רחבה וצפופה, הכוללת  מדיניות מוניטרית מרחיבה, היציאה מן המשבר תהיה כואבת, ממושכת ויקרה הרבה יותר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

רונן קרסו

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    פה טובים בדיבורים ... דיבורים כמו חול ואין מה לאכול (ל"ת)
    אא 04/04/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    לוי 04/04/2020 14:08
    הגב לתגובה זו
    למה לא אתה וחבריך הראשוני שתחטפו לכיסכם את הכסף הזה ותשאירו לנו רק פרורים
  • 12.
    דירה=קורת גג 03/04/2020 05:51
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 11.
    פתאום אתה סוציאליסט. חחחח (ל"ת)
    אנונימי 02/04/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    d 02/04/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
    זבלים מחורבנים. לא מוכן לסבול את ההפסדים שלכם. תפשטו רגל.... מה יקירה?...תעקרו את הבלטות בדרך לכלא?
  • 9.
    אודי 02/04/2020 16:02
    הגב לתגובה זו
    מר קרסו היקר, האם הבנתי אותך היטב ?? אתה אומר, כשמרוויחים זה שלי ושמפסידים הציבור יכסה ?? בוא תספר לקוראים מה עשתה חברת בואינג בשנים האחרונות וכיצד "ביזבזה"את הקופה על קניות חוזרות של המניות, כדי לגרום להטבות ומענקים לבכירים !! יחד עם זאת, המצב אכן קשה ואני תומך בעזרה מידתית. בברכה, אודי
  • 8.
    כלכלן פשוט 02/04/2020 16:01
    הגב לתגובה זו
    כן הכי קל להגיד לממשלה להדפיס כסף ולבצע שחיטה של המטבע למה לא , אין מה לעשות מיתון הוא חלק ממחזור העסקים , כמה שזה כואב זה חלק מהחיים. תתמודדו
  • 7.
    יוסי 02/04/2020 15:48
    הגב לתגובה זו
    מה עם כל הרווחים שהחברות צברו במהלך כל שנות הגיאות במשק. אין לחברות שום רזרבות ? מספיק 3 שבועות כדי למוטט אותן?
  • 6.
    רמי 02/04/2020 15:28
    הגב לתגובה זו
    אכלנו אותה אין מה לעשות
  • 5.
    לרון 02/04/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    שלא הכינו עצמם למשבר,משל החרגול והנמלה,או משל בגד הים של באפט!
  • 4.
    רוח זנגרברג 02/04/2020 15:00
    הגב לתגובה זו
    שפיכת כסף בצורה לא אחראית רק תזיק למשק ותגרום להגדלת הגירעון שיכול להביא לקריסת הכלכלה, עיין ערך ונצואלה. חבל שבשביל שנאת נתניהו כותבים כאלו הבלים
  • 3.
    ברור- וכשהמדינה תפשוט רגל נפנה אליך להציל אותנו? (ל"ת)
    ב1984 434% אינפלציה 02/04/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כותבי תרחישים 02/04/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
    דגש חזק -חוב הענק של ארהב- יהפוך.....וירוס יש הונאה בנקאי הגדול בהיסטוריה רק הורדת עלויות= ימריצו הכלכלה - אל תגידו לא ידענו
  • 1.
    אולי נכון (ל"ת)
    02/04/2020 14:27
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?