גלגל הצלה
צילום: Corey Hearne Unsplash

הדרך היחידה לטפל במשבר - לשפוך כסף על המשק

אנחנו בתחום התיירות היינו הראשונים להבין את גודל המכה. עכשיו כל העולם מבין; הממשלות מפנימות שדרושים צעדים חריגים ומהירים, חוץ מאצלנו - שר אוצר שלא מתפקד, החלטות לא מובנות ולא מיושמות - שמישהו יתעורר ומהר, חייבים גלגל הצלה
רונן קרסו | (14)
נושאים בכתבה משבר תיירות

כשהתחיל משבר הקורונה היינו בעיצומו של חורף קשה, גשום, סוער, אפור. כעת אנו בשיאו של האביב, ריחות הפריחה ממלאים את האוויר, אבל מה שמתחולל בחברה האנושית הוא עדיין גשום, סוער ואפור. לא קשה לי להיזכר בימים הראשונים של הנגיף החדש הזה בחיינו, כשעולם התיירות החל לקרוס, וכולם השקיפו עלינו בתדהמה. היינו הראשונים לספוג, ולכן, אולי גם הראשונים שהבינו את עומק המשבר. כעת, כשהעולם כולו נטול אשליות ומפוכח, אנו יכולים לנסות להבין מהו השלב הבא.

 

היום כולם כבר יודעים את מה שאנו אמרנו בתחילה, שאין מדובר רק בקטסטרופה בריאותית. המשבר הכלכלי כבר כאן, והוא לא יחלוף במהרה, אך מי שעיניו בראשו גם מבין כי לולא תהיה פעולה ממשלתית אגרסיבית ומאד משמעותית, המשבר הכלכלי יביא גם למפולת חברתית ואולי אף פוליטית. לכן, ממשלות רבות בעולם לא מהססות לנקוט בצעדים חסרי תקדים, בעלי משמעות פיסקלית עצומה. הן יודעות שזו הדרך הנכונה למנוע את ההידרדרות במורד הסולם, וזו גם הדרך לשמר את המבנה הכלכלי והחברתי, כדי לאפשר התאוששות מהירה ביום שאחרי הנגיף. הן מבינות כי מי שישכיל לייצב את כלכלת מדינתו כעת, גם במחיר כבד, יהיה הגורם המוביל בעולם שאחרי.

 

בארה"ב סיכמו הממשל ובית הנבחרים (שמצוי בשליטה דמוקרטית) על מענק של 58 מיליארד דולר לחברות התעופה, השייט והתיירות. התנאי היחידי שהציב הנשיא טראמפ היה שחברות לא יוכלו לפטר עובדים, על מנת לשמר את העובדים ואת פעילות החברות. מדינות נוספות נקטו בפעולות מיידיות, הזרימו כספים ונקטו בצעדים על מנת לשמר את הכלכלה.

ומה בישראל? ביום שני, שבוע אחרי שהובטח, וחודש אחרי מרבית מדינות העולם, יצאה תוכנית כלכלית מגומגמת. בשורה גדולה אין בתוכנית הזו, אלא שורה של צעדים כלכלים מהוססים שמרביתם זריית חול בעיני הציבור.

 

לכאורה, ורק לכאורה, הוקצב סכום של 80 מיליארד שקל. אם בוחנים, רואים מיד שכמחצית הסכום הוקצה להלוואות ולדחיית תשלומים, עוד 40% ממנו הולך לתשלום דמי אבטלה, וסכום נמוך של עד 10 מיליארד שקל בלבד הוקצב להאצת המשק ולסיוע אמיתי לעסקים. התשלום לעצמאים לא חל על חברות בשליטת מעטים (שהיא המתכונת המועדפת על רבים מן העסקים הקטנים), ופתרונות המימון לעסקים הגדולים כלל לא נפתחו עדיין, וממתינים לקריטריונים. אין לתמוה על כך. בראש המערכת הכלכלית של מדינת ישראל עומד בימים אלו שר האוצר עייף וחסר מוטיבציה, שרק ממתין לרגע בו יחזיר את המפתחות, וההחלטות מתקבלות על ידי 'נערי האוצר', שהמשבר הקולוסאלי הזה קצת גדול על מידותיהם וניסיונם.

 

הסיכוי היחידי לצלוח את המשבר הזה בשלום טמון בהבנה שכדי לפתור בעיות גדולות ממדים נדרשות החלטות קשות. יש לשפוך כסף אמיתי על המשק ועל החברות לפי קריטריונים ברורים. יש להעביר הילוך ולהפסיק להתמהמה.

  

נדרשת כאן מנהיגות שתבין שאם לא תיפרס עכשיו רשת ביטחון רחבה וצפופה, הכוללת  מדיניות מוניטרית מרחיבה, היציאה מן המשבר תהיה כואבת, ממושכת ויקרה הרבה יותר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

רונן קרסו

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    פה טובים בדיבורים ... דיבורים כמו חול ואין מה לאכול (ל"ת)
    אא 04/04/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    לוי 04/04/2020 14:08
    הגב לתגובה זו
    למה לא אתה וחבריך הראשוני שתחטפו לכיסכם את הכסף הזה ותשאירו לנו רק פרורים
  • 12.
    דירה=קורת גג 03/04/2020 05:51
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 11.
    פתאום אתה סוציאליסט. חחחח (ל"ת)
    אנונימי 02/04/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    d 02/04/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
    זבלים מחורבנים. לא מוכן לסבול את ההפסדים שלכם. תפשטו רגל.... מה יקירה?...תעקרו את הבלטות בדרך לכלא?
  • 9.
    אודי 02/04/2020 16:02
    הגב לתגובה זו
    מר קרסו היקר, האם הבנתי אותך היטב ?? אתה אומר, כשמרוויחים זה שלי ושמפסידים הציבור יכסה ?? בוא תספר לקוראים מה עשתה חברת בואינג בשנים האחרונות וכיצד "ביזבזה"את הקופה על קניות חוזרות של המניות, כדי לגרום להטבות ומענקים לבכירים !! יחד עם זאת, המצב אכן קשה ואני תומך בעזרה מידתית. בברכה, אודי
  • 8.
    כלכלן פשוט 02/04/2020 16:01
    הגב לתגובה זו
    כן הכי קל להגיד לממשלה להדפיס כסף ולבצע שחיטה של המטבע למה לא , אין מה לעשות מיתון הוא חלק ממחזור העסקים , כמה שזה כואב זה חלק מהחיים. תתמודדו
  • 7.
    יוסי 02/04/2020 15:48
    הגב לתגובה זו
    מה עם כל הרווחים שהחברות צברו במהלך כל שנות הגיאות במשק. אין לחברות שום רזרבות ? מספיק 3 שבועות כדי למוטט אותן?
  • 6.
    רמי 02/04/2020 15:28
    הגב לתגובה זו
    אכלנו אותה אין מה לעשות
  • 5.
    לרון 02/04/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    שלא הכינו עצמם למשבר,משל החרגול והנמלה,או משל בגד הים של באפט!
  • 4.
    רוח זנגרברג 02/04/2020 15:00
    הגב לתגובה זו
    שפיכת כסף בצורה לא אחראית רק תזיק למשק ותגרום להגדלת הגירעון שיכול להביא לקריסת הכלכלה, עיין ערך ונצואלה. חבל שבשביל שנאת נתניהו כותבים כאלו הבלים
  • 3.
    ברור- וכשהמדינה תפשוט רגל נפנה אליך להציל אותנו? (ל"ת)
    ב1984 434% אינפלציה 02/04/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כותבי תרחישים 02/04/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
    דגש חזק -חוב הענק של ארהב- יהפוך.....וירוס יש הונאה בנקאי הגדול בהיסטוריה רק הורדת עלויות= ימריצו הכלכלה - אל תגידו לא ידענו
  • 1.
    אולי נכון (ל"ת)
    02/04/2020 14:27
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?