העולם הפסיק לצמוח; המשבר הוא נקודת פתיחה להחזיר את הצמיחה
קצת קשה להיות אופטימי כרגע, כשמסתכלים על ההשלכות של וירוס הקורונה: בישראל יש כבר יותר מחצי מיליון חסרי עבודה (והמספרים גדלים כל הזמן), הבורסות בעולם צללו ביותר מ- 35% בתוך פחות מחודש (ועוד לא הגענו לקצה). אם זה לא מספיק, שר האוצר האמריקאי הודיע בשבוע שעבר שרמת האבטלה בארה"ב לא תגיע ל- 20%, וגרם למפולת נוספת בשווקים. כנראה שלא רק בארץ מניחים שאם שר מבטיח שמשהו לא יקרה, כנראה שהוא יקרה בקרוב מאוד.
אבל בכל זאת, יש כמה דברים חיוביים שיכולים לקרות בגלל המשבר הזאת. וכדי להתעודד, כדאי לקחת קצת פרספקטיבה של טווח ארוך, וללכת בערך 90 שנים אחורה, לפעם האחרונה שבה שיעור האבטלה בארה"ב עבר את ה- 20%. בסוף אוקטובר 1929 הבורסה בארה"ב התרסקה. בתוך פחות משלוש שנים, מדד הדאו ג'ונס איבד יותר מ-80 אחוזים משוויו. יותר ממחצית הבנקים בארה"ב פשטו את הרגל, ולקחו אתם שליש מכמות הכסף שבידי הציבור. עשר שנים אחר כך פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה מתו כ- 75 מיליון בני אדם, כמעט 4% מאוכלוסיית העולם, חלק גדול מהם צעירים ובריאים, והושמדו תשתיות הייצור באירופה ובחלקים גדולים מהמזרח הרחוק.
למרות זאת, עד סוף המלחמה, הדאו ג'ונס כבר היה יותר מ- 200% מעל נקודת השפל. אז למרות שההזהרה של מורינו ורבינו מיינרד קיינס תמיד נכונה ("בטווח הארוך כולם מתים"), אם נשארים בחיים, מגלים שהמצב הרבה יותר טוב, גם אם באמצע היה יותר גרוע.
ואם ישתמשו בו נכון, המשבר הנוכחי יכול להיות נקודת פתיחה נהדרת לצמיחה מחדש. המשבר של 1929 הביא לנו את ההבנה שמעורבות ממשלתית יכולה לעזור, שהזרמה של כסף על ידי הבנקים המרכזיים תמנע קריסה של מערכת הבנקאות, ושדמי אבטלה הם אמצעי חיוני כדי לאפשר לאנשים ולמשק להמשיך לתפקד גם בימים של משברים. בלי התובנות האלו, לא היינו כל כך מתרגשים ממשבר הקורונה, כי עדיין היינו באמצע של המשבר שהתחיל ב- 2008.
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- שיא של 4 שנים בבקשות החוזרות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את המשבר האחרון שידעה ישראל, זה של 2001 – 2004, ניצל שר האוצר בנימין נתניהו כדי לצמצם קצבאות לאנשים שאינם עובדים, לצמצם את המגזר הציבורי, ולעשות רפורמות במערכת הבנקאות. הרפורמות האלו תרמו מאוד למשק בתקופה שבאה אחר כך, ובעיקר במשבר של 2008. אבל מאז שנתניהו הפך לראש ממשלה, הוא התרחק מאוד מאותם עקרונות: המגזר הציבורי שמן מאוד, הקצבאות לאנשים שלא עובדים גדלו מאוד, ותקציב המדינה גדל מאוד. אחרי המשבר הזה, הממשלה הולכת ליצור גירעונות שייקח הרבה מאוד שנים לשלם אותם. תשכחו מכל מה שכחלון הבטיח על "להחזיר את הכסף לציבור". בתנאים הנוכחיים, זה הציבור שיצטרך לשלם.
אבל זה גם בדיוק הזמן שבו בשם הצורך, אפשר לקצץ במקומות שיש שומנים. למשל, את התקציבים השמנים בביטחון שלא נוגעים בהם כי בכל פעם שנוגעים בביטחון הצבא מתחיל לצעוק שנגמר הכסף לסולר לטנקים. אבל כשאין ברירה, פתאום מגלים שיש מאיפה לקצץ. תשאלו את רבין, שנאלץ לשתוק ב- 1985 כששנוא נפשו פרס קיצץ בתקציב הביטחון בלי רחמים, וזה בזמן שהצבא עוד היה בלבנון. אפשר לקצץ גם תקציבי רווחה שמאפשרים לאנשים לא לעבוד, או לפחות לא לעבוד בשוק המדווח. וכן, יהיה גם צורך לקצץ במגזר הציבורי: בין אם זה על ידי קיצוצי שכר, או על ידי אי קליטה של עובדים חדשים למשך תקופה ארוכה. גם חברות לומדות מהמשבר הזה: חברות מתקינות ציוד לעבודה מרחוק, ולומדות לעבוד איתו. ומכיוון שבמשך עוד תקופה ארוכה החשש מהווירוס יהיה ממשי, אז אולי נראה פחות תנועה בכבישים גם כשדברים יתחילו לחזור לתיקונם, מה שיחסוך פקקים, כסף, וזיהום אוויר.
ואם הדברים האלה יעשו כמו שצריך, ישראל תגיע מוכנה יותר (כלכלית) למשבר הבא. ואם קצת מזל, גם בעולם ינצלו את המשבר כדי לתקן את מה שדרוש תיקון. וחוץ מזה, מכיוון שייקח עוד הרבה זמן עד שאני אוכל לטוס לחו"ל בפעם הבאה, יש לי הרבה זמן לברר עכשיו אם באמת יש לנו ארץ יפה.
- קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
ד"ר אביחי שניר
- 4.יעקב 23/03/2020 21:05הגב לתגובה זומה קורה עם כול הפנסיונרים השמנים. אפשר להגביל פנסיות תקצביות לתקרה הגיונית, לפחות לפרק זמן
- 3.אבי 23/03/2020 14:08הגב לתגובה זובסוף אוקטובר 1929 הבורסה בארה"ב התרסקה. בתוך פחות משלוש שנים, מדד הדאו ג'ונס איבד יותר מ-80 אחוזים משוויו ולאר המילחמה...נעשה חשבון פשוט...ירד ב80% עלה במאתיים. יש לך מאה שח ירדו ב80% נשארו לך 20 שח. עלה במאתיים יש לך 60 שח...הפסדת 40 %...
- 2.עם להדפיס 2 טריליון דולר הצמיחה תחזור בלי משבר קורונה (ל"ת)סרגיי 23/03/2020 14:05הגב לתגובה זו
- 1.עד שזה יקרה השוק יפול בעוד 50 אחוז לפחות (ל"ת)שלמה 23/03/2020 13:45הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףנקסט ויז'ן: ההכנסות זינקו ב-62%, הצבר חוזר לעלות ל-124 מיליון דולר
הרווח הנקי של חברת המצלמות המיוצבות קפץ ב-56% ל-28 מיליון דולר ברבעון השלישי; בסיס הלקוחות התרחב ל-189, והחברה ממשיכה לשמור על שיעורי רווחיות גבוהים אבל עם סימני האטה בתזרים
נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות נקסט ויז'ן 1.23% שמפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ולכלים בלתי מאוישים, ממשיכה את רצף הצמיחה גם ברבעון השלישי. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-47.3 מיליון דולר, עלייה של 62% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה הכנסות של 120 מיליון דולר, כך שנכון לעכשיו היא נראית קרובה לעמוד בתחזית השנתית שהציבה הכנסות של 160 מיליון דולר. במהלך השנה האחרונה הגדילה החברה את מספר לקוחותיה הפעילים מ-173 ל-189, מה שמשקף התרחבות בביקוש ובפיזור לקוחותיה הגלובליים.
נכון למועד פרסום הדוחות, צבר ההזמנות של נקסט ויז'ן עומד על 124 מיליון דולר, לעומת 110 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון. עם זאת, עיקר הגידול בצבר נובע מהזמנה גדולה אחת שהתקבלה לאחרונה בשווי של כ-24 מיליון דולר, לאספקה עד יולי 2026. בלי אותה הזמנה, הצבר היה מציג ירידה לעומת הרבעון הקודם.צבר ההזמנות חוזר לעלות
אחרי ירידה בצבר ברבעון השני (110 מיליון דולר), נקסט ויז'ן מדווחת כעת על צבר של 124 מיליון דולר נכון למועד אישור הדוחות - עלייה של 12% בתוך שלושה חודשים. מדובר ברמה דומה לזו שנרשמה בתחילת השנה, מה שמאותת על חזרה לקצב הזמנות גבוה מצד הלקוחות.
הצבר הגבוה נובע, בין היתר, מהזמנה משמעותית שהתקבלה בינואר 2025 מצד גורם שלישי שאינו קשור לחברה, בסך של 12.1 מיליון דולר. ההנהלה מציינת כי קיים ביקוש מתמשך לפתרונות החברה, במיוחד מצד לקוחות חוזרים וגופים ביטחוניים במערב.
הרווח הגולמי עמד על 32.5 מיליון דולר, שהם כ-69% מההכנסות - עלייה של 55.5% לעומת 20.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הגולמי ב-85.5 מיליון דולר (71% מההכנסות), גידול של 42% בהשוואה ל-60.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- ג'פריס: המלצת קנייה ואפסייד של 15% לנקסט ויז'ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי ברבעון עלה ל-28.3 מיליון דולר (60% מההכנסות), לעומת 18.7 מיליון דולר ברבעון המקביל - גידול של 51%. במצטבר מתחילת השנה: רווח תפעולי של 73.5 מיליון דולר, עלייה של 39% בהשוואה לשנה שעברה.
