מחפשי עבודה אבטלה מובטלים
צילום: שירות התעסוקה

התנהלות האוצר עלולה להוביל לאסון

למה כדאי לחזור למדיניות "ניו דיל" של הנשיא האמריקני רוזוולט, האם המודל הקיינסיאני יתפוס לטיפול במשבר הנוכחי ולמה צריך להפעיל מחשבה ולא להוציא לחל"ת באופן גורף ואחיד עובדים בגופים הציבוריים?

נושאים בכתבה אוצר

האם ממשלת ישראל נוקטת בצעדים הנכונים כדי להתמודד עם משבר הקורונה? כדי להשיב על שאלה זו ראוי להפיק לקחים מההיסטוריה, לזהות את הטעויות וההצלחות שהיו בעבר ועל בסיס זה לנסות לשפוט את התנהגות קובעי המדיניות אצלנו כיום. ארה"ב והעולם כולו חוו את המשבר הכלכלי העמוק ביותר בתקופה 1929-1940. המשבר החל לקראת סוף 1929 בתקופת כהונת הנשיא הרברט הובר שלא עשה הרבה כדי להציל את המשק האמריקאי והעולם מן המשבר האיום שתקף אותו.

הובר דאג לכך שתקציב הממשלה האמריקאית יהיו מאוזן עד לשנת 1932 שבה ירד מהשלטון והוחלף על ידי פרנקלין רוזוולט שנקט במדיניות שונה לחלוטין. בתקופת כהונתו של הובר ירד התוצר האמריקאי בעשרות אחוזים והאבטלה הגיעה לכ- 25% מכוח העבודה עם למעלה מ-15 מיליון מובטלים. רוזוולט שהחליף אותו נקט במדיניות הידועה בשם "ניו דיל" - שתי תכניות לשיקום הכלכלה שהראשונה שבהן הופעלה בשנים 1933-1934 והשנייה בשנים 1935-1938, כשבמסגרת התוכנית הוצע סיוע חירום לבנקים, לתעשייה ולחקלאות. כמו כן, בוצעו עבודות ציבוריות, קודמה חקיקה ששיפרה את מצב העובדים וחוקק שכר מינימום.

לנוכח המשבר העומד לפנינו ולפני העולם כיום נשאלת השאלה האם הממשלה נוקטת בצעדים הנכונים כדי להתמודד עם המשבר. ראוי להפיק לקחים מן ההיסטוריה, ולשם כך לנסות לשפוט את התנהגות קובעי המדיניות בארה"ב בתקופת המשבר הגדול ואת השלכות המדיניות שבה נקטו. בתקופת הובר שנקט במדיניות של איזון תקציבי ואי התערבות מסיבית במשק, צלל המשק לשפל העמוק ביותר בהיסטוריה ולעומת זאת בתקופת רוזוולט שנקט במדיניות של התערבות, ופחות הקפיד על איזון תקציבי, המשק האמריקאי חווה תנודות משמעותיות במחזור העסקים ולבסוף נחלץ באופן הדרגתי מן המיתון. במהלך המיתון הגדול הציע כלכלן בריטי בשם ג'ון מיינרד קיינס גישה חדשה לפיה בעת משבר על הממשלה להגדיל את הוצאותיה ולהפחית מסים וכן להדפיס כסף, כשיישום הגישה הקיינסיאנית הוביל ליציאה הדרגתית מן השפל.

בימים אלה נידונות על ידי משרד האוצר הנחיות לגבי ההעסקה של עובדים בסקטור הציבורי. על פי טיוטת ההצעות יש להוציא לחופשה חלק גדול מעובדי המגזר הציבורי ולהעסיק רק כ-30% במתכונת חירום. הממשלה מציעה שיתר העובדים יוצאו לחופשה שנתית או לחופשה ללא תשלום שתזכה בקבלת דמי אבטלה. בשלב זה המטרה היא להוציא לחופשה עד לאחר הפסח מאות אלפי עובדים של הסקטור הציבורי, ובכך לאפשר שמירה על בידוד האוכלוסייה במטרה להילחם במגפת וירוס הקורונה. עם זאת, הממשלה אינה קובעת מה יקרה עם עובדים אלו לאחר חופשת הפסח, האם ישובו לעבודתם, האם יפוטרו? אי הוודאות שנוצרת עבור מאות אלפי המשפחות תשליך הן על מצבם הנפשי הירוד ממילא והן על נכונותן להתמיד ברמת התצרוכת שאליה היו רגילים. הפחתת התצרוכת תוביל לגלישה עמוקה ומהירה יותר של המשק למיתון ועשויה לדחוף את המשק לתהומות.

כמנהלי מוסד אקדמי, כל הנחייה המגבילה את המוסדות בהעסקת העובדים המנהליים עשויה ליצור קשיים רבים ביכולת להמשיך ולהתנהל בתקופה קשה זו. אנו סבורים שהממשלה צריכה להשאיר בידי מנהלי המוסדות הממשלתיים השונים את ההחלטה לגבי העסקת עובדים ולאפשר לכל עובד שיוכל לעבוד מן הבית להמשיך בעבודתו בהתאם להחלטת המנהלים. עם כל הכבוד לרגולציה, ועם כל ההבנה לכללים אחידים להעסקה במגזר הציבורי, אלו אינם זמנים רגילים. החלת כללים אחידים לכל המגזר הציבורי והגופים הנתמכים, ללא הבדל בתחום העיסוק (כגון: אקדמיה, חינוך פורמלי, חינוך בלתי פורמלי, משרדי ממשלה, עמותות שונות ועוד), אינה הדרך לטפל במשבר באספקט התעסוקתי והכלכלי וההשלכה ארוכת הטווח, עלולה להיות הרת אסון.

 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    לין 22/03/2020 13:56
    הגב לתגובה זו
    לסמוך רק על עצמך.
  • 14.
    רפי 22/03/2020 10:45
    הגב לתגובה זו
    לצמצם את הסקטור הציבורי ב-שלושים אחוז לנצח.לצמצם תשלומים הפרזיטים חילונים ודתיים כאחד.לצמצם פנסיות מטורפות .המילירדים יזרמו חזרה לקופה.
  • 13.
    כלכלן 22/03/2020 08:46
    הגב לתגובה זו
    ארהב התעקשה לא להדפיס כסף ולמעשה ריסקה את הסקטור הפרטי והגדילה את הציבורי על חשבונו. כנראה שהשפל הגדול היה נגמר הרבה יותר מהר ללא הניו דיל.
  • 12.
    אנחנו בפיגור של 30 שנה בתשתיות - שהמובטלים יבנו כבישים (ל"ת)
    שמוליק 22/03/2020 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מוות לאוצר (ל"ת)
    עימי 21/03/2020 21:53
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אלון 21/03/2020 21:36
    הגב לתגובה זו
    יש להוציא מלווה חירום מהאזרחים למדינה לתקופה קצובה. רק לבעלי שכר של מעל 20,000 שח
  • איש מבין וחכם הדבר הטוב והשוויוני ביותר למשק בימים 22/03/2020 08:14
    הגב לתגובה זו
    איש מבין וחכם הדבר הטוב והשוויוני ביותר למשק בימים אלו
  • 9.
    דירה=קורת גג 21/03/2020 20:01
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 8.
    דירה=קורת גג 21/03/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 7.
    המחנכים מתגלים שוב כאינטרסנטים קטנים מבלי לחשוב על הכלל (ל"ת)
    שעתכם של המחנכים 21/03/2020 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    g 21/03/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מדוע יש צורך להחזיר אותם...
  • 5.
    נחוצות דעות של מומחים לפתרון הבעייה אכן ראוי קונסיליום (ל"ת)
    חנני 21/03/2020 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 21/03/2020 13:28
    הגב לתגובה זו
    תמיד נעשית "הפקת לקחים" מן העבר הלא רלוונטי למצב החדש,רייגן היה נשיא נפלא,נו אז מה?זה רלוונטי להיום?
  • 3.
    חיים ימין 21/03/2020 12:37
    הגב לתגובה זו
    צריך להניח על כפות המאזניים את הסכנה הנשקפת ממגפה עולמית שעלולה להוות אסון לאנושות אל מול פגיעה אנושה בכלכלה העולמית, לדעתי הסכנה ממגיפה גדולה מהסכנה של מיתון עולמי, מה זה שווה שיצילו את הכלכלה ממיתון והאנושות תיכחד.
  • שון 22/03/2020 01:15
    הגב לתגובה זו
    הקורונה תיפגע מקסימום ב0.002% מהאוכלוסייה, ואילו מיתון חריף יכול לפגוע ב40%. עם 40% מתושבי עירך יהיו ללא הכנסה, אתה חושב שזה יהיה יותר קל, זה יהיה עינוי גרוע, שאין מה לאכול, אין לך מה להכניס לבית אבל אתה חי. היום הציבור לא כמו פעם ששק אורז או ת.אדמה יכול לקיים משפחה לחודש.
  • 2.
    רב שכונתי 21/03/2020 12:21
    הגב לתגובה זו
    רב שכונתי מקבל משכורת 45,000 ש"ח בחודש השופט אהרן ברק מקבל פנסיה תקציבית של 90,000 ש"ח בחודש עצמאיים ימשיכו לשלם מסים מטורפים כדי להמשיך לממן את חגיגת הפנסיות התקציביות.
  • דוד 22/03/2020 00:13
    הגב לתגובה זו
    חמי הוא רב שכונ והמשכורת שלו באיזור העשר אלף ברוטו.!
  • רב 21/03/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
    לא שמעתי על אף רב שכונתי שמרוויח 45 אלף
  • 1.
    יהושוע הפרוע 21/03/2020 12:04
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה לשלוח את הסגל המנהלי לחלת היא שילוב של טפשות ונבזות. וגם אבחנה בין דם לדם. בסגל הבכיר אי אפשר לגעת כי הם יהפכו את המדינה. אז סוכם שהם ילמדו און ליין. יופי. וכשיסתיים הסמסטר? גם הם יצאו לחלת? סגל המחקר שלא נחשבים כסגל בכיר, ביניהם אחוזים גדולים של בעלי תואר שלישי הוצאו לחלת. חלקם הגדול זקוק רק ללפטופ שלו ולתאורת לד. למה הם לא יכלו להמשיל ולעבוד מהבית אונליין? אמנם אשרו לחלק מצומצם לעבוד כך, אבל גם אז משום מה קבעו שרק 5 שעות יוכרו מכל יום עבודה. זה בושה שגובלת בעלבון. האם חושדים בהם שבשאר השעות הם יגלגלו צנגלה? חלקם בכלל ממומן מקרנות מחקר חיצוניות והתקציב של הקרנות קיים, כך שאין פה בעיית מימון. למה עצרו את עבודתם? ולגבי הסגל המנהלי, הוא קיבל מכתב מתנצל אבל זה מהפה ולחוץ. אותו זרקו לחלת. השאירו בודדים כדי שידליקו את האור. ולגבי המורים, אותם שלחו לחלת. למה? למה להפסיד את ההזדמנות הלא מתוכננת הזו כדי לנצל את המצב לניסוי רחב בלמידה מרחוק? גם אם לא תצליח, אפשר יהיה ללמוד על הכשלים ולשפר לפעם הבאה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה

עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר

ענת גלעד |
במשך עשורים, השם "ביטוח לאומי" היה מילה נרדפת לחוסר יעילות, בירוקרטיה סבוכה, מוזיקת המתנה אינסופית בטלפון והררי טפסים שצריך למלא שוב ושוב. אך המציאות של דצמבר 2025 שונה בתכלית. הלחץ חסר התקדים של השנתיים האחרונות - הצורך לתת מענה מהיר לעשרות אלפי נפגעי מלחמה, משרתי מילואים ומפונים - אילץ את המערכת המגושמת לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית שהייתה צריכה לקרות מזמן. היום, המערכות הדיגיטליות לא רק "ידידותיות יותר", במוסד לביטוח לאומי גם טוענים שהן פועלות באופן אקטיבי כדי למנוע מצב שבו זכויות של אזרחים הולכות לאיבוד בגלל חוסר ידיעה או קושי במילוי טפסים ידניים.

מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר

האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.


כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום

החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.


סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם

בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים.

ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות

אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.


טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.