גיל בפמן
צילום: יחצ

לאומי: "יש צורך להרחיב את תקציב הממשלה - ריבית שלילית לא תועיל"

"ריבית בנק ישראל צפויה לרדת, ובתרחיש הפסימי עשויה לרדת אף לשיעור שלילי", כך מעריך ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של הבנק עם זאת, להערכתו לא תהיה בכך תועלת משמעותית למשק, אולי אפילו ייגרם נזק
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה נפט קורונה

על רקע משבר הקורונה שמטלטל את העולם "ריבית בנק ישראל צפויה לרדת, ובתרחיש הפסימי עשויה לרדת אף לשיעור שלילי", כך מעריך ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, בסקירת המאקרו השבועית. עם זאת, להערכתו לא תהיה בכך תועלת משמעותית למשק, אולי אפילו ייגרם נזק. לשיטתו, יש צורך להרחיב כעת את תקציב הממשלה.

בפמן מעריך כי צפויה "האטה ניכרת של הצמיחה ב-2020 כתוצאה ממשבר ווירוס הקורונה, הן בתרחיש מרכזי (חזרה מהירה יחסית לשגרה, ברביע השלישי של 2020) והן בתרחיש פסימי (מתמשך תוך החזרת השליטה רק במהלך 2021), אך בתרחיש המתמשך מדובר בהאטה חריפה עד כדי צמיחה שלילית לנפש ועלייה ניכרת בשיעור האבטלה". 

לפי בפמן, צפויה האטה של ממש בקצב הבנייה (למגורים ושלא למגורים) ובהשקעות ריאליות אחרות, בפרט בתרחיש החמור. בתרחיש הפסימי צפויה פגיעה ניכרת ביצוא של המשק הישראלי (בעיקר בצד הסחורות), זאת על רקע התכווצות של ממש בנפח הסחר העולמי.

 

ביחס להיחלשות השקל מעריך בפמן כי "השקל צפוי להיחלש במעט בתרחיש המרכזי ובמידה רבה יותר בתרחיש הפסימי. עם זאת, לנוכח ירידת מחירי הסחורות בעולם, ונפט בפרט, וחולשת כוח הקנייה ואמון הצרכנים, ההשפעה של היחלשות השקל על האינפלציה צפויה להיות מתונה. ריבית בנק ישראל צפויה לרדת, ובתרחיש הפסימי עשויה לרדת אף לשיעור שלילי".

המלצות לקובעי המדיניות - יש להרחיב את התקציב, הורדת ריבית עשויה להזיק

בפמן גם מתייחס בסקירתו לצעדים הכלכליים הנחוצים על רקע משבר הקורונה. "לדעתנו, ההתמודדות עם הפגיעה הכלכלית הניכרת צריכה להגיע דרך הרחבת התקציב. באופן מעשי, מדובר בצעדים כמו השעיה זמנית של תשלומי מקדמות מס, על מנת להקל על חברות ועסקים שתזרים המזומנים שלהם נפגע. יש מקום לסיוע ממוקד לענפי המשק שנפגעו במידה רבה והם חיוניים להמשך תפקוד תקין של המשק", כותב בפמן.

לדבריו חשוב להגדיל מאוד את התקציבים המיידיים לצרכי בריאות וחברה, זאת על מנת להתמודד עם ההיבטים האפשריים והצפויים של הווירוס. "המשמעות הינה עלייה זמנית בגירעון התקציבי, אך זהו צו השעה ומצבה הכלכלי של ישראל מאפשר זאת (יחס חוב תוצר סביר, רמה גבוהה של יתרות מט"ח וחשבונות חוץ איתנים). אנו מעריכים כי בתרחיש של חזרה לשגרה בתוך מספר חודשים, הגירעון התקציבי צפוי להסתכם השנה בטווח שבין 4.0%-4.5% תוצר", כותב בפמן.

להערכתו, גודל הגירעון יושפע בין היתר ממידת החומרה של השפעת משבר הקורונה על המשק המקומי, ובפרט מאורך המשבר, שאם ימשך במהלך כל 2020 - יבוא לידי ביטוי בגירעון תקציבי גדול יותר מהאמור לעיל ועלייה בחובות הממשלה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    למה אתה נמנע 13/03/2020 12:30
    הגב לתגובה זו
    הפעילות המשקית כמו הקטנת מע"מ,דחיית מקדמות,אשראי לעסקים לטווח ארוך,הקטנת מסוי על דיור וכו
  • 2.
    הילה.למינ'יסקי 12/03/2020 15:52
    הגב לתגובה זו
    יש לנו מחלוקת מאד רצינית איך יראה שוק הדיור,ממליצה להשאר בחוץ בשנים הקרובות
  • 1.
    דני צור 12/03/2020 13:47
    הגב לתגובה זו
    חברת אל על לא מאפשרת לבטל טיסות, ע"י כך ששירות הלקוחות שלה הוא בלתי נגיש.לטלפון הם לא עונים ולדואר אלקטרוני עונים בתשובות שיקריות כאילו מספר הפנייה שגוי וכו.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים והביטוח מתאוששים; המדדים נסחרים ביציבות

אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.


זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  


הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה באזוא ה-0.1% והאנג סנג בהונג קונג יציב. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.


בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2% לרמה של כ-42,711 נקודות, העלייה השבועית החדה ביותר מאז סוף נובמבר, עם תשואה שנתית של כ-14.5%. מדד S&P 500 התחזק ב-1.2% וננעל סביב 5,930 נקודות, עם תשואה של כמעט 25% מתחילת השנה, ונאסד"ק הוסיף 1.4% לרמה של כ-19,593 נקודות, המשקפת עלייה שנתית של מעל 31%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.