פתאל. קורל ביץ'
צילום: יח"צ

התאחדות המלונות: נזק של 4.2 מיליארד שקל לענף התיירות

מנתונים שפרסמו עולה כי הנזק נאמד בכ-350 מיליון שקל בשבוע. סגירת הגבולות הביאה למחיקה מיידית של 500 מיליון שקל. 4,000 עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום והחלו פיטורים המוניים של עובדי כוח אדם ועובדים זמניים
ארז ליבנה | (2)

סקטור התיירות ממשיך לחטוף בשל התמשכות משבר הקורונה. פתאל החזקות 2.29% מדווחת על הפסדי עתק, איסתא -1.55% הודיעה על פיטורים וקיצוצים, אבל עכשיו ברור שאחד מהסקטורים הכי חשובים למשק נמצא, כמו ביתר העולם, בסטגנציה שתפגע קשות בהכנסות המדינה.

 

רק בשבוע שעבר שלחו המלונאים מכתב לראש הממשלה בו טענו כי סגירת הגבולות לתיירים מאירופה תהווה פגיעה אנושה בענף. הם לא טעו. מנתונים שפרסמה התאחדות המלונאים עולה כי במצב הנוכחי, הנזק השנתי המוערך לענף במצב הנוכחי נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל, שמהווים כ-350 מליון שקל בחודש. סגירתם הצפויה של גבולות המדינה לכניסת תיירים מכל העולם תביא למחיקה מידית של למעלה מ-500 מיליון שקל בחודש מהכנסות הענף ונאמדים בכ-6 מיליארד שקל בשנה.

 

כבר בשלב זה, כ-4000 עובדים הוצאו לחל"ת אישי ובמקביל החלו פיטורים של עובדים זמניים ועובדי כ"א. רשתות מאחדות מלונות סמוכים ואילו מלונות בודדים על סף סגירה.

 

התפוסות במלונות צנחו אל מתחת ל-40%. מדובר בירידה של כ-30% בממוצע ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תל אביב וירושלים עם 30% תפוסה, "מובילות" את טבלת הירידות. ירידה בתפוסות החדרים לכ-20% באזורים מוטי תיירות נכנסת, תוביל לפיטורים המוניים וסגירת עשרות מלונות.

 

לדברי נשיא התאחדות המלונות, אמיר חייק, מדובר במשבר הקשה ביותר בתולדות ענף המלונאות בישראל, הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במשק ונמצא כעת בחזית המשבר. "הענף, המזרים מיליארדים מידי שנה להכנסות המדינה נמצא על פי תהום. הגיע הזמן שהממשלה תנהג בצורה אחראית לא רק כלפי אזרחיה, אלא גם כלפי כלכלתה, ותפנים שללא הזרמת חמצן מידית לענף בהיקף של כחצי מיליארד שקל החולה הזה ימות".

בתוך כך, מועדון הצרכנות הייטקזון שמפעיל גם את אחד מאתרי הסחר הגדולים בישראל מדווח על עצירה כמעט מוחלטת של תיירות הפנים בכל הנוגע להזמנת חופשות בפסח. לפי נועם בוסידן, מנכ"ל משותף בהייטקזון, הלקוחות מחכים על הגדר לראות כיצד המצב יתפתח. לאור זאת בתי מלון שנשענים על תיירות נכנסת הורידו מחירים בצורה משמעותיות מאוד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א 10/03/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    מחירי בתי המלון בישראל תמיד היו יקרים להחריד בהשוואה לרוב העולם.חדר קטן כשחמישה כוכבים הוא בעצם 3-4. מחירים של אלף ש''ח ללילה ומעלה. מעניין איך למרות המשבר אין מבצעים לישראלים. אף אחד לא חושב על 30-50 אחוז הנחה למלא המלון...למה שמישהו פשוט ממשיכים לגבות מחיר מופקע טסטים למדינה לבכות לקבל מיליארדים
  • 1.
    ארז ליבנה: "לא נעים, לא נורא".. בנתיים נפילה 25% בבורסה (ל"ת)
    כלכלן 09/03/2020 12:37
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?