ארבה
צילום: CSIRO

בדרך לישראל? נחיל ארבה עצום הגיע לסיני

מרבית מזרח אפריקה ניזוקה מהנחיל, שנחשב לגדול ביותר מזה 70 שנה, מוביל לפגיעה בכלכלות שם ועלול להוביל לחוסר יציבות באזור שנחשב מוכה אסון; חשש להתפרצות חזקה של אחד מהרי הגעש הגדולים בדרום אמריקה
ארז ליבנה | (9)
נושאים בכתבה ארבה הר געש

נחיל ארבה עצום עושה את דרכו, ככל הנראה, לישראל, לאחר שהחגבים נצפו מתרבים בשני צדיו של הים האדום בסעודיה ובסיני. הנחיל שנחשב לחמור ביותר ב-70 שנה האחרונות כבר היכה באתיופיה, קניה, סומליה, דיג'בוטי ואריתריאה. עכשיו הוא התפשט לכל עבר והגיע גם לדרום סודן, אוגנדה וטנזניה. 

נחיל הארבה מכה אחת לכמה שנים וגם מגיע מדי עשור לישראל, אך השנה הנחיל יצא מכלל שליטה. לפי אתר World-O-Meter של האו"ם, במזרח אפריקה חיים למעלה מ-440 מיליון בני אדם, כ-6% מכל האנשים על פני כדור הארץ. אם ימשיך להתפשט, בנוסף למשבר בסין שמביא להסגר של למעלה מ-700 מיליון בני אדם, העולם צפוי להתמודד עם משבר נוסף.

ארבה הוא כינוי להתאגדות מאסיבית של חגבים. הנחיל מכלה כל גידול וירק שבו הוא נתקל ובכלכלות המזרח אפריקאיות, שרבים מתושביה מתבססים על גידולים עצמאיים. יותר מזה, 65% מהכלכלה שלהם מבוססת על זה. מה שהביא את סוכנות הדירוג מודי'ז להוריד את הדירוג לכל המדינות באזור המתבססות על חקלאות לדירוג של "אשראי שלילי". כלומר כל מדינות האזור הולכות להתקשות הרבה יותר להלוות כספים. 

החשש הוא כי האזור יהפוך למוכה רעב, מה שיגדיל את חוסר היציבות המדינית, הפנים פוליטית ואף להוביל להתלקחויות בשל המזון המתדלדל. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הגדיר את המצב כ"מדאיג מאוד". לדוגמא, באתיופיה הנחיל פגע במטעים של קפה ותה, המהווים כ-30% מהייצוא במדינה. בקניה נפגעו 70,000 הקטארים של יבולים. הקטאר הוא 10,000 מ"ר. בלתי נתפס. עוד מעריכים כי בשתי המדינות כבר למעלה מ-11 מיליון תושבים עומדים בפני מחסור חמור של מזון. 

"עליות במחירי המזון מהתמשכות בחוסרים של גידולי מפתח, מוסיפים שמן לפוטנציאל לחוסר שקט אזרחי לאורך מזרח אפריקה, באזור שגם כך מעריכים כי חשוף לסיכונים מוגדלים ועכשיו הוא בעל כל המרכיבין להתפתח לכיוון זה", אמר סגן נשיא והאחראי על תחום האשראי במודי'ז קלווין דאלרימפל ל-CNBC.

הענק השחור באקוודור מתעורר

בתוך כך, עוד אסון בעל השפעות רחבות היקף מתבשל בדרום אמריקה, כשאחד מהרי הגעש הגדולים ביבשת מראה סימנים לקראת אפשרות של התפרצות מאסיבית. הר טונגורהאוא, שפירושו בשפה המקומות הוא 'לוע האש', מגיע לגובה של 5 קילומטרים ומכונה הענק השחור. 

ההר אמנם פעיל געשית מאז 1999, אבל לאחרונה הוא מראה סימנים של התפרצות מסוכנת במיוחד שנקראת קריסת צד, שבה אחד האגפים של ההר קורס ומביא למפולות והתפרצויות רב עוצמה. יש כאלה שחוששים כי ההר יקרוס טוטאלית, מה שעלול להגדיל את אפקט הפגיעה שלו. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שיפרק לחקלאים את הכסף שהם שודדים (ל"ת)
    מטיא 22/02/2020 22:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יואב מוטרו 22/02/2020 20:34
    הגב לתגובה זו
    אין כרגע ארבה בסיני. הכתבה מוטעית ויוצרת לחץ מיותר.
  • 6.
    שמואל 22/02/2020 18:31
    הגב לתגובה זו
    התפרצות ב 2010 היתה באיסלנד ולא בפינלנד!!!
  • 1+ (ל"ת)
    אבי וי 23/02/2020 08:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אמ 22/02/2020 17:03
    הגב לתגובה זו
    על ישראל לקדם את פני המכה ולשלוח מטוסי ריסוס לסיני שלא יהיה מאוחר מידי
  • 4.
    הכתב ממונה על מדור שישו ושימחו !! חחחח (ל"ת)
    שאול 22/02/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הכתב ממש אופטימיסט, לא לשכוח אצלינו את נחיל נתניהו ! (ל"ת)
    אבי 22/02/2020 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זו רק ההתחלה. (ל"ת)
    אינדריד קולד 22/02/2020 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    2010 באיסלנד לא פינלנד (ל"ת)
    חזי 22/02/2020 10:47
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).