ארבה
צילום: CSIRO

בדרך לישראל? נחיל ארבה עצום הגיע לסיני

מרבית מזרח אפריקה ניזוקה מהנחיל, שנחשב לגדול ביותר מזה 70 שנה, מוביל לפגיעה בכלכלות שם ועלול להוביל לחוסר יציבות באזור שנחשב מוכה אסון; חשש להתפרצות חזקה של אחד מהרי הגעש הגדולים בדרום אמריקה
ארז ליבנה | (9)
נושאים בכתבה ארבה הר געש

נחיל ארבה עצום עושה את דרכו, ככל הנראה, לישראל, לאחר שהחגבים נצפו מתרבים בשני צדיו של הים האדום בסעודיה ובסיני. הנחיל שנחשב לחמור ביותר ב-70 שנה האחרונות כבר היכה באתיופיה, קניה, סומליה, דיג'בוטי ואריתריאה. עכשיו הוא התפשט לכל עבר והגיע גם לדרום סודן, אוגנדה וטנזניה. 

נחיל הארבה מכה אחת לכמה שנים וגם מגיע מדי עשור לישראל, אך השנה הנחיל יצא מכלל שליטה. לפי אתר World-O-Meter של האו"ם, במזרח אפריקה חיים למעלה מ-440 מיליון בני אדם, כ-6% מכל האנשים על פני כדור הארץ. אם ימשיך להתפשט, בנוסף למשבר בסין שמביא להסגר של למעלה מ-700 מיליון בני אדם, העולם צפוי להתמודד עם משבר נוסף.

ארבה הוא כינוי להתאגדות מאסיבית של חגבים. הנחיל מכלה כל גידול וירק שבו הוא נתקל ובכלכלות המזרח אפריקאיות, שרבים מתושביה מתבססים על גידולים עצמאיים. יותר מזה, 65% מהכלכלה שלהם מבוססת על זה. מה שהביא את סוכנות הדירוג מודי'ז להוריד את הדירוג לכל המדינות באזור המתבססות על חקלאות לדירוג של "אשראי שלילי". כלומר כל מדינות האזור הולכות להתקשות הרבה יותר להלוות כספים. 

החשש הוא כי האזור יהפוך למוכה רעב, מה שיגדיל את חוסר היציבות המדינית, הפנים פוליטית ואף להוביל להתלקחויות בשל המזון המתדלדל. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הגדיר את המצב כ"מדאיג מאוד". לדוגמא, באתיופיה הנחיל פגע במטעים של קפה ותה, המהווים כ-30% מהייצוא במדינה. בקניה נפגעו 70,000 הקטארים של יבולים. הקטאר הוא 10,000 מ"ר. בלתי נתפס. עוד מעריכים כי בשתי המדינות כבר למעלה מ-11 מיליון תושבים עומדים בפני מחסור חמור של מזון. 

"עליות במחירי המזון מהתמשכות בחוסרים של גידולי מפתח, מוסיפים שמן לפוטנציאל לחוסר שקט אזרחי לאורך מזרח אפריקה, באזור שגם כך מעריכים כי חשוף לסיכונים מוגדלים ועכשיו הוא בעל כל המרכיבין להתפתח לכיוון זה", אמר סגן נשיא והאחראי על תחום האשראי במודי'ז קלווין דאלרימפל ל-CNBC.

הענק השחור באקוודור מתעורר

בתוך כך, עוד אסון בעל השפעות רחבות היקף מתבשל בדרום אמריקה, כשאחד מהרי הגעש הגדולים ביבשת מראה סימנים לקראת אפשרות של התפרצות מאסיבית. הר טונגורהאוא, שפירושו בשפה המקומות הוא 'לוע האש', מגיע לגובה של 5 קילומטרים ומכונה הענק השחור. 

ההר אמנם פעיל געשית מאז 1999, אבל לאחרונה הוא מראה סימנים של התפרצות מסוכנת במיוחד שנקראת קריסת צד, שבה אחד האגפים של ההר קורס ומביא למפולות והתפרצויות רב עוצמה. יש כאלה שחוששים כי ההר יקרוס טוטאלית, מה שעלול להגדיל את אפקט הפגיעה שלו. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שיפרק לחקלאים את הכסף שהם שודדים (ל"ת)
    מטיא 22/02/2020 22:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יואב מוטרו 22/02/2020 20:34
    הגב לתגובה זו
    אין כרגע ארבה בסיני. הכתבה מוטעית ויוצרת לחץ מיותר.
  • 6.
    שמואל 22/02/2020 18:31
    הגב לתגובה זו
    התפרצות ב 2010 היתה באיסלנד ולא בפינלנד!!!
  • 1+ (ל"ת)
    אבי וי 23/02/2020 08:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אמ 22/02/2020 17:03
    הגב לתגובה זו
    על ישראל לקדם את פני המכה ולשלוח מטוסי ריסוס לסיני שלא יהיה מאוחר מידי
  • 4.
    הכתב ממונה על מדור שישו ושימחו !! חחחח (ל"ת)
    שאול 22/02/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הכתב ממש אופטימיסט, לא לשכוח אצלינו את נחיל נתניהו ! (ל"ת)
    אבי 22/02/2020 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זו רק ההתחלה. (ל"ת)
    אינדריד קולד 22/02/2020 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    2010 באיסלנד לא פינלנד (ל"ת)
    חזי 22/02/2020 10:47
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מערייכם שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. 

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי