לאט לאט, או יותר נכון מהר מהר, ישראל הופכת למובילה עולמית בתחומי הגידול והידע של הקנאביס הרפואי. אימפריה. לא פחות. הראש היהודי לא רק מוצא דרכים חדשות להשביח זנים, אלא גם מפתח אקוסיסטם טכנולוגי שלם לצריכה של הקנאביס.

ראוי לציין שישראל היא בין המדינות הוותיקות בתחום הקנאביס הרפואי, כשלאחר המהפכה והפיכת חברות רבות בתחום לציבוריות, בקרוב נהיה עדים לשלב הבא במהפכה, עם מוצרים משלימים ופיתוחים שיעשו מהפכה בתחום הצריכה.

איך אומרים בפרסומות – חכו יש עוד. מעבדת הקנאביס המתקדמת והגדולה בעולם מופעלת בטכניון. חברות ענקיות בתחום כמו קנופי וקרונוס הקנדיות מחפשות לעשות כאן שיתופי פעולה ולחדור, באמצעות הקירבה הגיאוגרפית, לשוק האירופי הרווחי – כשבקרוב צפויות גם הנפקות ראשונות של חברות קנאביס אמריקאיות בבורסה בתל אביב.

כמה רווחי השוק האירופי? רק לסבר את האוזן, לגדל גרם של קנאביס בישראל עולה בסביבות החצי שקל. באפריקה זה חצי מהסכום. אבל לדברי עו"ד אילן גרזי, כשבגרמניה מוכרים גרם של קנאביס ב-22 אירו, מדובר בסכומים זניחים עם מרווחי רווח עצומים.

• רכישה שישית לתורפז מתחילת השנה
• על הבמה באיטליה: אסיא מנסה להחזיר את המומנטום לאיטורו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם אנחנו עדים להתנפחות של בועה ירוקה?

העניין הוא שהיום השוויים של חברות הקנאביס קצת יצאו מפרופורציה. אסדרת יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות (היק"ר) לא מאפשרת ייצוא בינתיים, כשרוב החברות עדיין כמעט לא מכניסות שקל, אבל השווי שהציבור נותן להן, מגיע למאות מיליוני שקלים.

רוב החברות בארץ אינן רווחיות עדיין. יותר מזה, בזמן שכולם חושבים על ייצוא, כרגע החולים בארץ מתלוננים על זה שאין מספיק קנאביס בשבילם, זאת בעקבות המעבר לאסדרה החדשה של היק"ר אשר פגעה בופן זמני בהיצע, במקביל לעליה חדה שנרשמה בביקוש.

עם זאת, הבורסה הגדולה בעולם לקנאביס שנמצאת בקנדה היא עמוסה לעייפה בחברות. המצב שם לא מאפשר רישום של חברות חדשות, כשגם בוול סטריט החברות לא יכולות להירשם בבורסה הראשית. כך שנוצר מצב, שחברות רבות התחילו להביע עניין בכניסה אפשרית לבורסה בישראל. ימים יגידו אם זה יהפוך לטרנד.

• קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
• מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

בקיצור כל העסק הוא קצת הזיה.

מומחה לשוק הקנאביס בישראל

"ביום טוב אפשר לראות מפה את עזה", אמרתי לעו"ד אילן גרזי, כשקיבל את פניי בקומה 53 של מגדל עזריאלי בשרונה, שם יושבים המשרדים של פרל כהן צדק לצר ברץ, המתפרשים על פני 2 קומות בבניין – זה שנראה כמו ביסלי גריל עתידני הנמצא סמוך לבניין קריית הממשלה בדרך מנחם בגין.

הוא צחק. יש לו גם סיבות טובות מאוד לצחוק. הוא שותף בכיר באחד מהמשרדים הגדולים בארץ ומנהל את מחלקת שוק ההון שם ואחראי על צוות של 14 איש. גרזי נחשב למומחה מספר אחד בתחום הקנאביס בישראל, אבל לא רק. המשרד שלו עובד עם לא מעט חברות מתחום הביומד והביוטק, כשהידועה שבהן היא חברת אופקו הדואלית, שאותה רשם לבורסה בתל אביב ב-2013.

בימים אלה, הוא עובד על משהו שטרם נראה במחוזותינו. הנפקה של שתי חברות קנאביס הפועלות בארצות הברית, על אחת מהן, From The Earth, דיווחנו כאן בחודש שעבר, על רצונה להנפיק לפי שווי של 250 מיליון שקל.

גרזי בעצמו לא מעשן. הוא אומר שגם מעולם לא ניסה. אבל זה לא משנה. בשנים האחרונות הפך לאוטוריטה בתחום, כשהיה בין הגורמים שהפכו את הסקטור, שפעם היה בעל ניחוח עברייני, לתחום שלא רק ראוי להשקעה, אלא סקטור לוהט שכל דכפין מנסים לחדור אליו – והכניס לתוכו גם בכירים בעבר מהמערכת הפוליטית, בהם אהוד ברק ואהוד אולמרט.

לטענתו, אנחנו נמצאים עכשיו לפני המהפכה הבאה בתחום, כשנראה יותר ויותר חברות סטארט-אפ, שיפתחו זנים ייחודיים או פתרונות טכנולוגיים לצריכת הקנאביס. אמנם השוויים של חברות אלה לא יגיעו לסכומי האקזיטים שאנחנו רגילים לראות בהיי-טק, אבל ללא ספק יש בתחום לא מעט כסף לעשות.

ספר לי על שוק הקנביס בישראל

"לישראל יש יתרון מובנה בתחום. מזג האוויר פה הוא אידיאלי ביחס למדינות אחרות בצפון אמריקה ואירופה וזה מוזיל משמעותית את עלויות הגידול. ישראל השכילה גם לפני יתר העולם להתחיל לטפל בחולים עם קנאביס וזה יצר מסד אדיר של ידע.

"מעבדת הקנאביס הגדולה בעולם נמצאת בטכניון, תחת פרופ' דדי מאירי. זה ידע שאין שני לו. בשנים האלה קמו בישראל 8 חברות קנאביס שסיפקו לחולים את הקנאביס".

מה היתרון של חברות קנאביס שרשומות בבורסה?

"המבנה שנקבע על ידי הרגולטור לתשלום עבור המוצרים, היא עלות מאוד מאוד נמוכה, זה לא אפשר ליזמים להשקיע סכומים משמעותיים בפיתוח של סטנדרט גבוה של גידול ובפיתוח מוצרים יותר מתקדמים מהמיצוי של השמן או השבחת התפרחת.

"ברגע שהכנסנו את החברות האלה לשוק ההון, זה אפשר לדור חדש של יזמים וחברות בעלי ניסיון גיוס, שהצליחו לגייס מאות מיליונים בבורסה. זה גם הציף להם שווי מאוד גבוה וגם נתן להם כסף ציבורי, הנזיל להם את ההשקעה ונתן להם חשיפה גדולה, וגם אפשר להם לפתח מוצרים נוספים. מדובר גם באנשים בעלי מערכת קשרים ענפה וזה הביא לשיפור התדמית של הענף, שהיה בעל תדמית בעייתית. היום הציבור מבין בערך של השוק הזה."

מה הנתון הכי משמעותי עבור חברת קנאביס?

"כמה כסף יש בקופה, חד משמעית. זה עסק מאוד יקר. רק מנורות גידול יכולות להגיע ל-1,800 שקל למנורה. זה המון כסף וזה תחום שכל הזמן מצריך השקעה נוספת. הכסף בחשבון מאפשר לחברות לגדל יותר וכך גם לגדול".

ישראל היא אלטרנטיבה לקנדה?

"היום הגידול בקנדה הוא יקר ביחס לישראל או באפריקה. מזג האוויר בקנדה הוא מאוד בעייתי לגידול ועלות הקמה של מתקן גידול היא משמעותית גבוהה יותר. לכן אנחנו רואים באופן שוטף חברות קנדיות מגיעות לישראל כדי לפתוח מתקנים.

"ברגע שייפתח היתר הייצוא נראה יותר חברות שמגיעות לפה. בשלב הנוכחי חברות זרות לא יכולות להיות בעלות עניין בחברות ישראליות אבל הן כן יכולות לעבוד מול ספקים מקומיים, שמבטיחים להם מחירים תחרותיים".

יש עוד חברות שבדרך לישראל?

"אנחנו מעורבים בניסיונות של חברות קנדיות נוספות שמעוניינות לחדור לשוק בישראל. אנחנו כרגע ממתינים לאישור הבורסה והרשות לני"ע, להכניס שתי חברות מארצות הברית לבורסה. פנו אלינו מעוד מקומות ויש אפשרות לגיוסים לפיתוח.

"שוק ההון בישראל נתפס כחלופה לקנדה, גם על ידי חברות אמריקאיות. קיבלנו הרבה מאוד פניות בעקבות הנפקת האג"ח של טוגדר, שמשכה הרבה מוסדיים. חברות הקנאביס בארצות הברית לא יכולות להנפיק בבורסה הראשית שם והן רוצות לבוא לפה. החברות גם מגיעות לפה בשביל לרכוש ידע.

"רק כדי לסבר את האוזן, בישראל נרשמו יותר פטנטים מאשר בכל אירופה וגם יותר מארצות הברית. אז נראה הרבה רצון של גופים בשווקים הבינ"ל שיחפשו פה טכנולוגיות ושת"פים, מתוך כוונה לשווק באירופה, כי זה שוק מאוד גדול ורווחי. התדמית של ישראל היא טובה בתחום, גם בפיתוח".

צפויים מיזוגים בין חברות בסקטור?

"בישראל חד משמעית יהיו מיזוגים. בתהליך של 4-5 שנים יהיו מיזוגים ויהיו 6 חברות שיהיו ראש חץ, שהן יהיו חברות מובילות. כל החברות האלה יהיו חברות ציבוריות כדי לגייס הון, כי הן ישתמשו בבורסה כפלטפורמה, גם באמצעות מניות סחירות לצרכי שיתופי פעולה ורכישת טכנולוגיות.

"הבעלים של חברות הקנאביס מבינים שהשוק מתמחר ביתר את הפעילות הציבורית מאשר הפעילות הפרטית. השווי של חברות נסחרות גבוה משמעותית, אבל יש לזה גם יתרון נוסף, בשל היות המידע פתוח לציבור. היום כשאני ניגש לחברה קנדית לדבר על חברה ישראלית, הם כבר מכירים אותה כי הם רואים את הדיווחים וזה מקל על המון תהליכים.

"ישארו חברות מסוימות ברמת פעילות מצומצמת, אבל נראה תהליכים דומים גם בארצות הברית ובקנדה. היום הבורסה בקנדה כבר סגורה לגיוסים בתחום הקנאביס. חברות כמו קנופי וקרונוס, הן ימשיכו להתקדם, חברות שאין להן כסף נראה שהן מצמצמות מתקנים או מתמזגות עם חברות, כי זה תחום שמצריך השקעה כל הזמן".

נראה גם מיזוגים עם חברות בחו"ל?

"בארה"ב יש הרבה מאוד חברות שמתעסקות בעיקר בתחום הפנאי, אבל בתוך שנתיים שלוש כשתוסדר החקיקה הפדראלית, שהחברות האמריקאיות יוכלו לפעול בהרבה יותר אזורים.

"אנחנו רואים טרנד של חברות כאלה שמנסות לחדור לשוק באירופה ובישראל – וגם שם נראה מיזוגים, כי החיבור מאפשר להן לחסוך בעלויות והן יהיו מוגנות כרשתות שיעבדו בכמה מדינות."

האם נהיה עדים לגל של סטארט-אפים בתחום שיוקמו לצורך יצירת קניין רוחני בלבד ואז יימכרו?

"בהחלט כן. אנחנו למעשה כבר נתקלים בהמון טכנולוגיות של ישראלים שאפילו דומות לפייסבוק, שאנשים יכולים לשתף את חוות הדעת שלהם על מוצרים, מה שקרוי חכמת ההמונים, כמו משאפים מתקדמים או מכשירי מיצוי ביתיים והרבה מאוד טכנולוגיות.

"יהיה גם פיתוח של זנים, או יכולת להגדיל את הייצור, גם גופי תאורה יותר אפקטיביים ויותר זולים להפעלה. זה לא יהיו עסקאות ענק של מאות מיליוני דולרים אבל בהחלט יש טרנד כזה. יש פה הרבה מאוד מקום לידע. והם יחפשו למקסם ידע ולייצר בידול לעומת המתחרים.

"הרגולטור מאשר לגורמים בינ"ל להיכנס לישראל. יש תעשיה שלמה מתפתחת סביב זה וזה יביא הרבה מקומות עבודה חדשים. רואים את המשרדים הממשלתיים עוזרים לתחום להתפתח".

מה אתה חושב על הרפורמות של היק"ר?

"במשרד הבריאות עושים תהליכים נכונים. תהליך בו מטופל ניגש לחברה כדי לקנות את המוצר זה פחות נכון מללכת לבית המרקחת. הרצון לייצר סטנדרט כמו איסור על ריסוס זו יוזמה מבורכת. היה רצון לעשות את זה בלו"ז קצר, דבר שתמיד יכול לעורר בעיה, אבל זו הדרך הנכונה. צריך לגלות גמישות".

אבל לחולה שאין תרופה, אין גמישות...

"צודק. אולי היה צריך לעשות תקופת ביניים. אבל מנסים להתמודד עם החוסרים. כרגע ישראל למרות שהיא נראית כמעצמה מתחילה לייבא כדי להתמודד. אבל אל תשכח שכיום יש כ-60,000 מטופלים ובכל חודש מצטרפים עוד 2,000 מטופלים. היום גם יש יותר רופאים שנותנים מרשמים והסטנדרט של הייצור הוא גבוה יותר בגלל האסדרה".

בתור משקיע מה צריך לשים לב כשמשקיעים בחברת קנאביס?

"הפרמטר הראשון - מה האמצעים הכספיים של החברה, מה האופק של החברה לפעילות בשנה שנתיים הקרובות. זה מתחדד דווקא בגלל היתר הייצוא, שאמור להפתר עד הרבעון השלישי של 2020, אבל עדיין יש פה פרק זמן שצריך לקיים פעילות עד שיהיו הכנסות מחו"ל.

"הפרמטר השני, הוא מה יכולת הגידול של החווה או המפעל, מה הפוטנציאל לטווח הקרוב לעומת התוכניות לעתיד. הפרמטר השלישי הוא הסכמי המכירה. גם אם יש לחברה כסף וגם אם יש לה כושר ייצור וגידול, אם אין להם הסכמי מכירה האם זה רק בישראל, או גם בחו"ל.

"האלמנט הרביעי הוא הטכנולוגיות או הבידול או מה מייחד אותה. האם החברה עובדת בכל שרשרת הערך, מהפיתוח, הגידול, המיצוי ועד הייצוא, או למעשה שהיא פועלת רק בערך אחד, למעשה היא יותר מוגבלת ותצטרך לשכור שירותים של גורמים נוספים כדי לייצר ערך.