מהו שוק הריפו, ולמה כולם בוול סטריט ממשיכים לדבר עליו?
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק. כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין, אך בשעת לחץ מדובר בשוק החשוב ביותר. לנוכח העובדה כי מאז ספטמבר האחרון הנושא מסרב לרדת מסדר היום בוול סטריט, ולכן, ניסינו להכין מדריך קצר ולפשט את שוק זה למשקיע הממוצע.
אז מהו שוק הריפו?
שוק הריפו (REPO) הוא אפיק המימן המרכזי לטווח קצר ל כל הגופים הפיננסים בעולם. השוק עובד כך: על כך שבנק א' נותן לבנק ב' הלוואה לטווח קצר, כאשר הוא מקבל בתמורה ביטחונות. במקביל, גוף ב' מתחייב לרכוש בחזרה את אותם ביטחונות בתאריך מוגדר. באותו תאריך מוגדר, בנק ב' מחזיר לבנק א' את הלוואה שלקח+ריבית, ומקבל בחזרה את הביטחונות.
הגרף הבא מציג עסקת ריפו רגילה בין 2 גופים לתקופה של שנה, כאשר הריבית היא 1%, ושווי הפיקדונות נמוך ב-10% מהשווי של ההלוואה (אבל הפיקדון לא נזיל).
עסקת ריפו יכולה להתבצע ע"י גוף שלישי, שמשמש כמתווך (במקרה הבא FICC).
נציין כי מדובר בשוק שנחשב לבטוח יותר משאר סוגי המימון וזאת בגלל הביטחונות שהמלווה מקבל. לפיכך, הריבית בשוק הריפו נוטה להיות נמוכה יותר משאר הריביות בשוק.
הנכסים העיקריים שמשמשים כביטחונות בשוק זה הם אגרות חוב ממשלתיות ואגרות חוב מגובות משכנתאות. זו גם הסיבה העיקרית שאגרות החוב מטפסות בכל פעם שיש חשש למשבר בשוק – ככל שיש לך יותר ביטחונות, כך אתה יכול להשיג יותר מזומן. נתקעת ללא ביטחונות? אתה עשוי להיות חדל פירעון במהירות.
- יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך בנוי שוק הריפו?
שוק הריפו בארה"ב מורכב ממספר חלקים. חלק אחד הוא ה-FICC, המורכב מרוב הבנקים הגדולים בארה"ב, חברות הביטוח וחברות הפנסיה הגדולות. זהו השוק שהפד' מתערב בו מאז ספטמבר.
קרנות הגידור הן לא חלק מה-FICC ולכן הן לא יכולות לגייס משם כסף נזיל. קרנות אלו מגייסות דרך גופים הנקראים Sponsored Repo. גופים אלו הם למעשה מתווכים בין הגופים השייכים ל-FICC לגופים שאינם. נתון כביכול מוריד את הסיכון לבנקים הגדולים. דוגמה לגוף כזה הוא בנק אוף מלון (סימול:BK).
תפקידו של בנק אוף מלון בשוק הריפו. מתוך דו"חות הבנק
מה קרה בספטמבר האחרון?
במהלך אמצע ספטמבר, זינקה הריבית בשוק הריפו בארה"ב בתוך יום מרמה של 2% לרמה של 10%. מיותר לציין כי בנקים אינם יכולים להתמודד היום עם ריבית כזו לאורך תקופה. הזינוק החד בריביות אותת מיד כי מדובר במצוקת נזילות חריפה בשוק, כאשר הוא גורם במקביל לעלייה בריבית גם באפיקי מימון אחרים.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
הסיבה לזינוק בריבית עדיין לא ברורה, גם לאחר 5 חודשים. אחת הסברות היא שהדילרים בארה"ב נתקעו עם המון אגרות חוב של ארה"ב ללא יכולת לממן אותם. סברה נוספת הייתה של ה-BIS (הבנק של הבנקים המרכזיים). הבנק העריך כי האירועים בספטמבר האחרון נבעו מכך שלקרנות הגידור, החולייה האחרונה בשרשרת, לא היו מספקים ביטחונות איכותיים במטרה להשיג מזומנים מהגופים שנמצאים גבוה יותר בשרשרת (לכתבה המלאה).
מה הפד' עשה?
הדרך המהירה ביותר לסיים מצוקת נזילות בשוק היא ע"י הצפה של השוק בכסף זול, וזה בדיוק מה שהפד' עשה. הפד' עושה זאת באמצעות הגדלה של רזרבות הבנקים (רכישה בשוק האג"ח), דבר שמגדיל את היכולת שלהם להעניק אשראי והזרמה ישירה של כסף ל-FICC.
רגע, זה יציב?
התשובה לכך היא לא. הפד' הצליח אמנם להציל את השווקים, כאשר הכסף חזר לזרום לקרנות הגידור (שנמצאות בקצה) אך הבעיה רק גדלה. קרנות הגידור הם גופים שממונפים בצורה גבוהה מאוד והם אינם מפוקחים. המטרה שלהם היא לעשות כסף, ורצוי כמה שיותר מהר. האם לנוכח נתונים אלו קרנות הגידור בארה"ב צריכות כעת להתחשב בסיכונים בהתחשב בעובדה שבמקרה הגרוע (הפסדים גדולים) הפד' יזריק עוד כסף לשוקי הריפו? ברגע שהפד' נחלץ לעזרתם בספטמבר האחרון וחילץ אותם, התשובה לשאלה זו היא לא. קרנות הגידור קיבלו כסף ומיד מינפו את עצמם לדעת, במקרה הגרוע - הפד' יציל.
הגרפים של מניות רבות נראות דומה: מאז הודיע הפד' על תחילת הרכישות באוקטובר האחרון, המניות החלו לזנק במהירות כאשר חלק מהחברות מבצעות מהלכים של מאות אחוזים. הסיבה לכך היא פשוטה: קרנות גידור/קרנות אלגו, גופים שמשפיעים באופן יומי קיבלו המון כסף ישירות – נוצר בשוק ג'ונגל.
טסלה היא הדוגמה החריגה ביותר כמובן לשגעון שיש לשוק
למעשה, לא רק שהפד' שלא פתר את הבעיה שהופיעה בספטמבר האחרון, הוא החריף אותה. המינוף של קרנות הגידור גדול יותר כעת משמעותי.
הערה קטנה וחשובה: עד כה מתואר תהליך שמשפיע על השווקים בצורה דרמטית (קרנות הגידור והאלגו מהווים תפקיד קריטי), אך לאירועים הכלכליים שמופיעים מידי יום בעיתונים הכלכליים אין השפעה על תנועת הכסף. זו הסיבה שלעיתים ניתן לראות "כותרות מאיימות" על אירועים כמו שיתוק בכלכלה הסינית/מלחמת הסחר והשווקים מתעלמים מכך בקלות רבה.
מה לעתיד?
הפד' בפלונטר גדול במיוחד, למרות שהוא ממשיך לטעון כי "הכל טוב במערכת הבנקאית". העובדה כי הבנק ממשיך להזריק כסף לשוקי הריפו ומגדיל את מאזנו באמצעות רכישות אג"חף למרות שטען כי מדובר באירוע זמני, מוכיחה זאת. במקביל, הבנק גורם למינוף גדול יותר של המערכת - זה לא יכול להסתיים בצורה טובה.
חשוב לשים לב, כי לנוכח הגידול במינוף של המערכת, רק המשך גידול בתמיכה מצד הפד' יכול למנוע חזרה של מצוקת הנזילות של אותן קרנות. אתמול הודיע הבנק על הורדה נוספת של התמיכה בשוק הריפו (לכתבה המלאה). לנוכח המינוף הגבוה והאירועים האחרונים בסין (שצפויה להוריד את איכות הבטחונות בשוק), ייתכן מאוד כי זה מספיק לערער את המערכת הבנקאית ונציין כי להערכתנו זה מספיק.
- 11.ציון 15/02/2020 18:43הגב לתגובה זובסופו של דבר. כנראה יש לך זכרון קצר כי ב 2009 ברננקי הציל את הכלכלה מהמשבר של הנדלן הזרים כספים ובסוף גם הכלכלה יצאה מהמשבר וגם הפד עוד הרוויח מהכסף שהזרים למשק דרך הבנקים. זה מה שקורה אתה שקוע כל הזמן לחפש את החושך במקום האור בקצה המנהרה.
- 10.fu,c 15/02/2020 18:20הגב לתגובה זוהאם זו כתבה מחכימה או מכשילה?
- 9.משקיע ריפו 15/02/2020 18:19הגב לתגובה זומי מדבר כל הזמן על ריפו? את מי זה מעניין בכלל חוץ מכמה בנקים גדולים. אתה היחידי שזה מעניין אותו. פעם בשבועיים אתה חוזה מפולת בגלל קפיצה בריפו ואחרי יומיים חוזר בך. חשבת שאולי אין לכך משמעות כה גדולה כמו שאתה סבור?
- 8.שי 15/02/2020 15:56הגב לתגובה זו2020 = 2008 2.0
- 7.תותח על, הכתבות הכי חשובות של האתר (ל"ת)ישראל 15/02/2020 14:57הגב לתגובה זו
- 6.המשקיע 15/02/2020 10:05הגב לתגובה זושוב הכתב זורק תוכן ללא עקביות. מצד אחד כותב שלקרנות גידור לא היו מספיק בטחונות איכותיים ומצד שני התערבות הפד בשוק האגח גרמה לקרנות הגידור להיות ממונפות יותר? עדיף שתלמד את החומר לפני שאתה כותב.
- 5.משקיע 15/02/2020 10:02הגב לתגובה זוריבית אפס אף אגח לא נותן תשואה נורמלית האלטנטיבה מזומן מניות או דירה. ריפו שמיפו זה חרטה ברטה
- 4.צבי הברמן 15/02/2020 00:42הגב לתגובה זוימשכו לנצח.
- 3.חגי 14/02/2020 21:59הגב לתגובה זוחחחחח, אין לכם מושג ירוק בכלכלה, כל הכתבה לסרק!
- 2.מעניין 14/02/2020 21:51הגב לתגובה זוהשאלה היא מה יכול לעצור את הפד?למה שלא ימשיך להתערב לנצח, בלי לצמצם את המאזן?
- יניב67 15/02/2020 23:42הגב לתגובה זושיהיה בלתי אפשרי לקנות שם בית למשל.הייתי אומר האינפלציה אבל זה לא כנראה לא יקרה...
- שועל 15/02/2020 09:38הגב לתגובה זוההתחיבויות של הבנק עולות , של אזרחי ארה"ב , כיחס לתוצר שלהם. אם האימון במערכת הזו מתפרק זה יהיה הרבה יותר גרוע מלא נעים . מה שהיה ב 2008 יראה כבדיחה לעומת מה שעלול להתרחש .
- 1.תענוג (ל"ת)460 14/02/2020 20:50הגב לתגובה זו
- צבי הברמן 15/02/2020 00:28הגב לתגובה זוכייף לקרוא ולהבין. תודה רבה נועם
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
