תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת יתרו: אורח לרגע רואה כל פגע

יתרו מגיע אל מחנה בני ישראל ומלמד את משה והעם את רזי הייעוץ הארגוני - כיצד לנהל ארגון גדול, ולמה חשוב להאציל סמכויות; איך זה קשור להשקעות בחברות משפחתיות וחברות שתלויות באיש אחד - בעלים או מנכ"ל 
איתן גרסטנפלד | (9)

פרשת השבוע שעבר עסקה ביציאת מצרים וחציית ים סוף. בפרשה השבוע מגיע יתרו חותן משה אל מחנה ישראל ומשיא למשה מספר עצות שיעזרו לו לנהל את העם. עצות יתרו מגיעות דווקא מאדם שלא מכיר את האופי של עם ישראל, ולא היה חלק מיציאתם ממצרים. עם זאת, דווקא בגלל העובדה הזאת יש בהן בכדי ללמד אותנו רבות על הדרך הטובה לנהל או להנהיג ארגון גדול. 

תחילת הפרשה הנוכחית, פרשת יתרו, פותחת בכך שיתרו חותן משה מגיע אל מחנה בני ישראל, לאחר שהשמועה על יציאת מצרים הגיעה אליו. יחד עמו, מביא יתרו את ציפורה אשתו של משה ושני ילדיו גרשום ואליעזר. משה מספר ליתרו את סיפור יציאת מצרים שגוררת התפעלות רבה מצדו: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם". לאור האיחוד המשפחה וההתרגשות מיציאת מצרים מקריב יתרו עולה וזבחים לה', וניכרת התרגשות רבה בקרב המחנה.

למחרת, צופה יתרו בהתנהלותו היום-יומית של משה כמנהיג. יתרו,רואה את משה מתעסק מבוקר ועד ערב עם פניות מצד העם, ועם הצורך לפתור את בעיותיו. יתרו שואל לפשר מעשיו, ומשה משיב לו על האופי של עבודתו. אך, יתרו סבור שהתנהלות של משה והעם לא אפקטיבית וכי היא תפגע בטטוח הארוך בשני הצדדים: "וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא־טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה, נָבֹל תִּבֹּל גַּם־אַתָּה גַּם־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי־כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא־תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".

יתרו מבחין בכך שמשה לא יהיה מסוגל לעמוד בעבודתו לאורך זמן, וכי הוא מעמיס על עצמו יותר ממה שהוא מסוגל. לטענתו, הצורה בה הוא עובד תפגע לא רק בו, אלא גם בעם אותו הוא מנהיג. מעבר לכך, יתרו משיא למשה עצה בכדי לייעל את עבודתו. ראשית, מציע יתרו למשה להורות לעם חלק מן החוקים, ובכך להקטין את התלות האבסולוטית בו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן". שנית, הוא מציע לו להאציל סמכויות על ידי הקמה של מעין מערכת שיפוטית היררכית, שהוא יעמוד בראשה: "ְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃ וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ".

יתרו - יועץ ארגוני

יתרו, כמאמר הביטוי הוא "אורח לרגע רואה כל פגע", הוא מזהה את הפגמים שבמערכת ההנהגה ההולכת ונרקמת של עם שזה עתה הפך לחופשי. רק אדם מבחוץ יכול לזהות את הפגמים, שכן מי שבתוך הסיפור לא מכיר סיטואציה אחרת. אבל מעבר לכך יש בהצעות שלו תובנות עמוקות על מנהיגות והיררכיה ארגונית.

יתרו מבין, ראשית שכח רב בידי אדם אחד עלול ליצור בעיות, שנית שלא משנה עד כמה האדם מוכשר יש גבול לכמות הדברים שיש ביכולתו לעשות. בנוסף, הוא מלמד את משה והעם הטרי את רזי הארגון ההיררכי, בכדי להתקדם, על העם לבנות מערך משוכלל הבנוי על היררכיה ברורה. הזמנים השתנו עבור בני ישראל, הם כבר לא עבדים ובכדי להתנהל בצורה טובה הם זקוקים למערכת מסודרת.

דבריו של יתרו הם מופת של ייעוץ ארגוני, הרלוונטי גם בימינו, החל מהצורך במבט חיצוני וכלה בהשתתת מבנה היררכי ברור. בגלל קוצר היריעה נתמקד רק בשני דברים מהם ניתן ללמוד לחיינו. הראשון הוא הצורך בייעוץ מבחוץ, כמו שאומר הביטוי,  "הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו". פעמים רבות אדם מבחוץ המנותק מאינטרסים ודעות קדומות מסוגל לספק מבט על הכשלים שהאנשים שבתוך המערכת לא יכולים לראות. זה נכון ברגעי משבר, אך נכון לא פחות כשהדברים מתנהלים בצורה טובה. התובנות עשויות לספק תרופה מקדימה לסדקים שעשויים לצוץ בהמשך, ולא זוכים לטיפול.

קיראו עוד ב"בארץ"

נקודה נוספת, הנלמדת מיתרו היא הצורך בחלוקת אחריות וסמכויות. לפעמים אנשים חזקים אוהבים לשלוט ולנהל את הכל. אך סיפור משה מלמד אותנו, שלא משנה עד כמה אדם מוכשר קשה לנהל מערכות גדולות באופן בלעדי. חלוקה של הסמכויות תוך פיקוח מתמיד מאפשרים שליטה מחד, והימנעות מקריסה ומהשלכות נוספות של ריכוז סמכויות מאידך.

פרשת יתרו מלמדת בהקשר של השקעות ושוק ההון על הבעיה בהסתמכות על "אנשי מפתח בחברה". כשאתם משקיעים בחברה אתם לרוב מסתכלים ובוחנים את המספרים, את המגמה בעסקים, את הסביבה העסקית - מתחרות, לקוחות. אבל לא פחות חשוב - צריך להבין את התלות של החברה באנשי מפתח.

יש בבורסה המקומית ובכלל - גם בבורסה בניו יורק, חברות רבות שתלויות ונשענות על איש אחד, או על מספר קטן של אנשים. זה לא נכון לעסק, זה נובע מהיותן של החברות, חברות משפחתיות וזה נובע מכך שמנהלים ובעלים לפעמים "לא משחררים". אז אולי זה מצליח במשך תקופה, אבל בדומה לעצה שיתרו נתן - חלק חשוב מבריאות של ארגון הוא היכולת להתנהל מבלי להיות תלוי במנהיג. האצלת סמכויות גם בחברה עסקית היא הכרח לצמיחה שלה, להצלחה שלה. אז בפעם הבאה שאתם בודקים ומנתחים חברות - תתייחסו גם לשדרה הניהולית ולשאלה - האם קיימת לחברה תלות גדולה מדי באיש או אנשי מפתח?    

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא יאמן שכתבה כזאת מופיעה (ל"ת)
    דת השקר והכזב 16/02/2020 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה נהדרת תודה רבה!! (ל"ת)
    איתמר 14/02/2020 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יתרו לא אמר איך למנוע מאזרח ביובי לא ראוי להגיע להנהגה? (ל"ת)
    מרוקוסטאן 14/02/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחלה יפה מאוד כיף לקרוא (ל"ת)
    אסף 14/02/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי 14/02/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
    אחד רק הוא גאון ויכול להיות קבוצת כדורגל בעצמו
  • בא 14/02/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    את שילטון הימין כולו,השמאל הוא סכנה קיומית לישראל.
  • 3.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    יורי 14/02/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האצלת סמכויות זה לא ביבי ,לא רוצה לגדל מיתחרים . (ל"ת)
    בא 14/02/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 14/02/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    הייתה קריאה מהנה מאוד. תודה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.