ממתינים לריאיון עבודה
צילום: Istock

שיעור האבטלה בדצמבר ירד ל-3.4%; השיעור הנמוך ביותר בפתח תקווה וכפר סבא

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בסוף שנת 2019 הגיע לכ-4.12 מיליון נפש. ממוצע שעות העבודה ירד ל-35.8 בשבוע; מה קרה בהייטק?

מורן ישעיהו | (6)

שיעור האבטלה במשק הישראלי ממשיך לרדת. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד בדצמבר 2019 ל-3.4%, זאת לעומת שיעור של 3.9% בחודש הקודם. כך לפי נתוני סקר כוח אדם שמפרסמת הלמ"ס. בשנת 2019 עמד אחוז הבלתי המועסקים על 3.8% בהשוואה ל-4% אשתקד.

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בדצמבר ל-4.12 מיליון נפש, מהם כ-4 מיליון מועסקים וכ-141 אלף בלתי מועסקים. מדובר בנתונים דומים גם בהתייחס לשנת 2019, כאשר מספרם של הבלתי מועסקים עמד על 157 אלף בהתפלגות כמעט זהה בין גברים ונשים. כאחוז משוק העבודה, ירד שיעור המשתתפים בשנה זו ל-63.5% בהשוואה ל-63.9% אשתקד, והורגש יותר בקרב הגברים.

מספר המועסקים בשנת 2019 הגיע ל-3.967 מיליון, מהם 3.48 מיליון שכירים לעומת 3.42 מיליון ב-2018. ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד בשנת 2019 ל-35.8 לעומת 36.1 אשתקד. עוד צוין כי חלקם של המועסקים שעבדו 50 שעות ויותר בשבוע הקובע מכלל המועסקים ירד ל-14.4% בשנת 2019 בהשוואה ל-15.2% בשנה הקודמת. 

בקרב הגילאים 25 עד 64, ירד שיעור האבטלה ל-3.4% לעומת 3.5% בשנת 2018. בסך הכל, עלה אחוז המשתתפים בכוח העבודה ל-80.4% ב-2019 בהשוואה ל-80.3% אשתקד. אחוז זה בקרב הגברים ירד ל-84.4% (לעומת 84.5% בשנה הקודמת) ואילו בקרב הנשים עלה אחוז זה ל-76.5% (לעומת 76.2% בשנה הקודמת).

שיעור האבטלה הנמוך ביותר בפתח תקווה וכפר סבא

בהתפלגות לפי אזור מגורים, שיעור האבטלה בשנת 2019 ירד במחצית מהמחוזות לעומת שנת 2018 והגיע במחוז ירושלים ל-4.0% (לעומת 4.7%), במחוז הצפון ל-4.1% (לעומת 4.3%), במחוז חיפה ל-4.1% (לעומת 4.0%), במחוז המרכז ל-3.3% (ללא שינוי לעומת השנה הקודמת), במחוז תל אביב ל-3.7% (לעומת 3.5%) ובמחוז הדרום ל-4.0% (לעומת 5.3%).

מבין היישובים המונים למעלה מ-100 אלף תושבים, אחוז הבלתי מועסקים הנמוך ביותר היה בפתח תקווה וכפר סבא – 2.6%, בבת ים וברמת גן - 3.4%, ואחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר היה בבני ברק - 4.9%, בבית שמש - 4.8%, בחיפה - 4.5%.

מה קרה בהייטק?

מספר השכירים בהייטק בשנת 2019 הסתכם בכ-347 אלף איש לעומת כ-321 אלף בשנת 2018. בענפי התעשייה בתחום מדובר בכ-111 אלף שכירים ובענפי השירותים הגיע מספר השכירים לכ-236 אלף.

קיראו עוד ב"בארץ"

חלקם של השכירים בתחום מכלל השכירים במשק עלה ל-10% ב-2019 לעומת 9.4% אשתקד. מספר הגברים השכירים בתחום ההיי-טק הגיע לכ-225 אלף ומספר הנשים השכירות הסתכם בכ-122 אלף. חלקם של הגברים השכירים בתחום ההיי-טק מכלל הגברים השכירים הגיע ל-12.8%, בעוד חלקן של הנשים הגיע ל-7.1%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כפר סבא - הראשונה בשרון! (ל"ת)
    עובד 30/01/2020 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סרגיו 30/01/2020 14:17
    הגב לתגובה זו
    זה אלא שחותמים , ואלא שלא מיחוץ למספרים , וגם תקופה של דמי אבטלה נמוכה וסכום קיצבה לא תוהמת את השכר , מכתכלים על חלק של הכוס .
  • 2.
    אבי 30/01/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
    כלי מדיני ובטחוני. עצוב שחלק גדול בעם לא יודע להעריך זאת
  • 1.
    מוטי פ. 30/01/2020 13:50
    הגב לתגובה זו
    המספרים האלה לא לוקחים בחשבון את כל הטפילים שיושבים ומעביר את היום בישיבות מבלי שיעבדו לפרנסתם. לו היו לוקחים בחשבון את כל אוכלי החינם, המספרים היו שונים ומייצגים נכונה יותר את המציאות העגומה.
  • יוני 02/02/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
    מספרים האלה לא לוקחים בחשבון את כל הטפילים שיושבים ומעביר את היום באוניברסיטאות, במגרשי הספורט, בתקשורת, בבתי הכלא ובאומנות על כל חלקיה, מבלי שיעבדו לפרנסתם. לו היו לוקחים בחשבון את כל אוכלי החינם הללו שמוצצים את ספר התקציב של מדינת ישראל, המספרים היו שונים ומייצגים נכונה יותר את המציאות העגומה.
  • אבי 30/01/2020 14:50
    הגב לתגובה זו
    ולם ואם לפני עשור היתה אבטלה של 8% היוםפחות מ4% וצריך להסתכל על השינוי המבורך באחוזים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).