עשור שיא בהיי-טק: 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של 111 מיליארד דולר
שנת 2019 הייתה לשנת שיא בכל הקשור לאקזיטים בענף ההיטק הישראלי, עם 138 אקזיטים, בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. כך עולה מנתוני דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019, שפרסמו משרד עורכי הדין מיתר, וחברת המחקר IVC. בכך סיכמה השנה החולפת עשור של צמיחה מואצת בפעילות הענף. מהדו"ח עולה, כי בין השנים 2010-2019 נחתמו 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של מעל ל-111 מיליארד דולר. כך, השנה האחרונה מסכמת עשור פעילות אקזיטים מואצת בהיי-טק הישראלי, הן במונחי מספר העסקאות והן במונחי שווי.
הגידול בהיקף ובמספר האקזיטים בעשור האחרון (2010-2019)
מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019
שנת 2019 - שנת שיא
עוד עולה כי, בנטרול עסקת מובילאיי שהעלתה את סכום העסקאות באופן חריג בשנת 2017, שנת 2019 בפרט הייתה לשנת שיא בעשור החולף מבחינת סכום העסקאות הכולל. בשנת 2019 נחתמו 138 אקזיטים (מתוכם 122 עסקאות מיזוגים ורכישות), בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. זאת לעומת 122 אקזיטים (מתוכם 106 עסקאות מיזוגים ורכישות) בהיקף כולל של כ-12.6 מיליארד דולר בשנת 2018.
צמיחה בהיקף האקזיטים ובמספרם ב-2019
: מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמעל 100 מיליון דולר, זינק אף הוא בשנה החולפת, ועמד על מספר שיא של 26 עסקאות. זאת, לעומת 14 בשנת 2018 ו-18 בשנת 2017. במהלך 2019, סך עסקאות מיזוג ורכישה (M&A) של חברות פרטיות וציבוריות בסכום של עד 5 מיליארד דולר שבר את שיא כל הזמנים, וטיפס ל-12.4 מיליארד דולר. זאת, בהשוואה ל-9 מיליארד דולר בשנת 2018. בנוסף, סך עסקאות האקזיט של חברות פרטיות בסכום של עד 5 מיליארד דולר הסתכם ב-10.3 מיליארד דולר לעומת כ-3.8 מיליארד דולר אשתקד.
מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019
בתוך כך, עסקת המיזוג בין Outbrain לטאבולה, הייתה עסקת המיזוג הגדולה ביותר עד כה בין חברות פרטיות ישראליות. בדומה ל-2018, גם השנה חברות אמריקאיות ריכזו כ-80% מכלל הרכישות בעסקאות ה-M&A. חלקן של הרוכשות הישראליות נותר צנוע ויציב, הן במונחי שווי והן בממספר העסקאות, ועמד על 6% מכלל העסקאות.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
שנת שיא גם בקרנות ההון סיכון ובגיוסים
שנת 2019 מסתמנת גם כשנה הטובה ביותר של קרנות ההון סיכון. במהלך השנה חל זינוק משמעותי בהיקף העסקאות של חברות מגובות הון-סיכון שהסתכם ב-7.1 מיליארד דולר, לעומת 2.7 מיליארד דולר אשתקד. מנגד, נתוני הדו"ח מצביעים על ירידה במספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמתחת ל-20 מיליון דולר. בשנה החולפת בוצעו 66 עסקאות לעומת 70 ב-2018. נתון זה משקף את מגמת העלייה בשווי החברות הפרטיות. בשנת 2019 נרשם גידול במספר החברות אשר גייסו מעל 30 מיליון דולר ובהיקף הכולל של השקעות אלו, עם 5.1 מיליארד דולר ב-68 חברות.
חברות אלו נחשבות כעתודה העיקרית לאקזיטים בהיקפים גדולים, כאשר האתגר שלהן הוא ציפיית המשקיעים כי האקזיט ינוע בהיקפים של כ-500 מיליון דולר ומעלה לעסקה. במהלך השנה הושלמו ארבע הנפקות ראשונות (IPO) של חברות ישראליות בשווקי ההון בארה"ב. נראה, כי למרות מספרן ההולך וגדל של חברות צמיחה, הנפקות לא היוו נתיב נפוץ לנזילות.
לדברי שירה עזרן, שותפה במשרד מיתר: "במובנים רבים שנת 2019 הייתה שנת שיא לתעשייה, עם אקזיטים בשווי כולל של 21.7 מיליארד דולר. השוואה של שנת 2019 לשנת 2010 בה פתחנו את העשור, מלמדת על גידול של 50% במספר העסקאות וגידול של מעל 800% בשווי העסקאות".
"בהסתכלות על העשור החולף, השילוב של נתוני שיא של שווי האקזיטים הכולל, המספר היחסי של עסקאות אקזיט גדולות, השווי העולה וגדל של חברות וכמות חדי הקרן (חברות בשווי של למעלה ממיליארד דולר), המשך הגידול בעסקאות ההשקעה הגדולות, וההחזרים המרשימים לקרנות הון הסיכון, מעידים על התבססות ההייטק כתעשייה בעלת תשתית רחבה ושאיפות מרחיקות לכת. לצד הישגים מרשימים אלו, בולט הפער בין מספרם המוגבל יחסית של אקזיטים של חברות פרטיות בשווי גבוה, לבין מספרן הגדל של חברות פרטיות שמגייסות הון בשווי גבוה. אמנם, בשנת 2019 עמד מספר האקזיטים של חברות פרטיות בשווי העולה על 100 מיליון דולר על מספר שיא של 26 עסקאות, אולם בממוצע, בחמש השנים האחרונות, הוא עומד על כ-17 עסקאות בשנה. כך שניכר שכמות החברות אשר עוברות לשלבי צמיחה משמעותיים גדולה הרבה יותר מאילו אשר יכולות להגיע לכדי מימוש".
לסיכום אמרה עזרן, "המספר המוגבל של כ-17 עסקאות רכישה (בממוצע לשנה) בשווי העולה על 100 מיליון דולר יחד עם מיעוט במספר החברות המנפיקות בארה"ב, מחייבים חשיבה קדימה של מנהלים בתעשייה. כיוונים אפשריים, מלבד מכירה והנפקה, הינם עסקות buyout (קרנות מחליפות קרנות) ועסקאות Secondary (משקיעים ״חדשים״ קונים החוצה משקיעים "ותיקים"), שראינו השנה בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. כיוון חשיבה אחר הוא קונסולידציה ואיחוד כוחות, כפי שנעשה בעסקת המיזוג בין טאבולה ואאוטבריין. בנוסף, בעוד שהצפי להנפקות בארצות הברית לשנת 2020 נותר חד סיפרתי, בשנים הקרובות יצטרכו עוד חברות לשקול אפיק זה לנזילות וצמיחה".
גיא הולצמן, מנכ"ל IVC: "דו"ח האקזיטים משקף עליה רצופה של עשור בפעילות האקזיטים בישראל, 111.3 מיליארד דולר ב-1,210 עסקאות. כצפוי, מניתוח הנתונים עולה שהכוח העיקרי המניע את הזינוק בפעילות האקזיטים בישראל הוא הרוכשים הזרים. תאגידים גלובליים מובילים כאינטל, גוגל ומיקרוסופט רכשו עשרות חברות ישראליות במיליארדי דולרים בעשור האחרון״.
- 1.גבי 14/01/2020 11:59הגב לתגובה זומעצמת הייטק בעשור ובני מכר למשטרה רעיון שלא קיים כלל אך עבד על משלמי במיסים.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
