שוק פירות ירקות סופר קניות מחיר קמעונאות
צילום: Pixabay

מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2019 ירד ב-0.4%

בחודשים ספטמבר-אוקטובר מחירי הדירות עלו ב-0.6% לעומת אוגוסט-ספטמבר, אך מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6%, כאשר לעומת אשתקד מדובר בירידה של 5.4%; מחירי ירקות ופירות טריים ירדו ב-4.2%
ערן סוקול | (13)

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר 2019 בשיעור של 0.4%, כך על פי נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.2%, הנעלה עם ירידה של 2.1%, תחבורה עם ירידה של 1.1% ומחירי ריהוט וציוד לבית ירדו ב-0.9%.

מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6% ובשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.3%.

מחירי הדירות עלו ב-0.6%

במקביל פורסמו נתוני שוק הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן). מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2019 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2019, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.6% ובכך השלימו עלייה של 2.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (ספטמבר – אוקטובר 2018).

 

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2019 לעומת החודשים אוגוסט – ספטמבר 2019, נמצאו עליות מחירים במחוזות: תל אביב 1.2%, צפון 0.7%, מרכז 0.5%, דרום 0.3% וירושלים 0.1%; לעומתם ירידת מחיר של 0.4% נרשמה במחוז חיפה.

המחירים בתל אביב עלו ב-3.4% תוך שנה

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ספטמבר – אוקטובר 2019 לעומת ספטמבר – אוקטובר 2018, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות כאשר הבולטות שבהן נרשמו במחוזות: תל אביב 3.4%, צפון 2.8%, ירושלים 2.1% ודרום 2.0%.

 

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6%

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהן ירדו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2019 לעומת אוגוסט – ספטמבר 2019 ב-0.6%. אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 52.5% בהשוואה ל-50.2% בתקופה הקודמת (אוגוסט – ספטמבר 2019).

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    סוסי 16/12/2019 09:53
    הגב לתגובה זו
    .
  • 10.
    בוזי 16/12/2019 09:34
    הגב לתגובה זו
    למכור כמה שיותר מהר את האחזקות באגרות חוב צמודות, אפילו השקליות עד 10 שנים ובמיוחד מלווה קצר מועד כי השוק הזה הבועה שתתםוצץ בוודאות. התשואות לפידיון נכון להיום שליליות. לכן כסף חדש לא ייכנס כי המשמעות הינה הפסד וודאי, אם יש לכם שם כבר כסף תצאו בהדרגה אבל בכל מקרה לא להכניס כסף חדש כי תפסידו פעמיים ,גם בגלל התשואה לפידיון השלילית וגם בגלל היצעים שיגיעו במוקדם או במאוחר. כדאי לשקול הגדלה רכיב מטבע חוץ או אגרות חוב ארהב. הריבית של הדולר גבוהה כמעט פי 10 מהריבית על השקל והגרעון כמעט פי 3 משנה שעברה. תקציב אולי יהיה בסוף 2020 רק.
  • 9.
    תות שדה 30 שקל קילו- חחח- לעשירים בלבד (ל"ת)
    יוסי 16/12/2019 06:25
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יורי 15/12/2019 23:22
    הגב לתגובה זו
    ישראל היום :"מדד מתחת לציפיות: ירידה של 0.4% מדד המחירים לצרכן לא מצליח להדביק את הגבול התחתון של יעד בנק ישראל - 1%..... כעת גוברות ההערכות שבנק ישראל ייאלץ להפחית את הריבית ל־0.1% - לעומת 0.25% כיום. "
  • 7.
    ישראל 15/12/2019 21:25
    הגב לתגובה זו
    משלם. בשני למרץ 2020 אל תהיו מטומטמים.
  • 6.
    עלה, ירד, שכחתם לציין על כמה נקודות עומד המדד....... (ל"ת)
    סימפל 15/12/2019 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ששון 15/12/2019 20:31
    הגב לתגובה זו
    המשק חייב קצת אינפלציה ,זה לא בריא המצב הזה.
  • 4.
    שאול 15/12/2019 20:18
    הגב לתגובה זו
    שיחת טלפון בין הלמ"ס ובין הנגיד ביום פרסום המדד. הלמ"ס: הלו, מר ירון, מדברים מהלמ"ס. אנחנו לקראת פרסום המדד היום אחה"צ, ורצינו לשאול אותך באיזה מדד היית מעוניין החודש? הנגיד: כן, חשבתי על זה אתמול בלילה. בגלל הגרעון הענק ובגלל המיליארדים שיישפכו על מערכת הבחירות השלישית השנה, אין לנו אפשרות לשלם תוספת יוקר לשכירים בשנה הקרובה. אם נוריד את המדד ב 0.6% האם זה ייראה סביר בעיני הציבור? הלמ"ס: 0.6% זו ירידה גדולה מדי. מר ירון, האם אתה קורא לפעמים טוקבקים באתרים הכלכליים באינטרנט? הנגיד: לא! זה כל כך נורא מה שכתוב שם? הלמ"ס: מר ירון, לדעתנו הציבור המטומטם מתחיל להבין שאנחנו עובדים עליו. הנגיד: או.קיי. אז בואו נוריד את המדד ב 0.5%. הלמ"ס: זה יותר מדי וזה לא יעבור חלק. הנגיד: אתם מתווכחים איתי על המדד כמו שמתווכחים על מחיר של קילו עגבניות בשוק הכרמל. עליכם לזכור שבסופו של דבר מי שקובע את גובה המדד זה אני ולא אתם. הלמ"ס: מר ירון, בוא נסגור על ירידה של 0.4%. הנגיד: הייתי רוצה ירידה גדולה יותר. טוב. 0.4% וזה סופי! הלמ"ס: כן אדוני הנגיד. ברור. 0.4%. העניין סגור.
  • 3.
    מבין 15/12/2019 19:30
    הגב לתגובה זו
    כבר פערחסר תקדים של 1% מהגבול התחתון של היעד , הוא עשוי לפעול חזק ולהעלות את שער הדולר על מנת להביא לאינפלציה
  • 2.
    כלכלן 15/12/2019 19:29
    הגב לתגובה זו
    הירידה במדד גם היכתה את התחזית כך שגם אגרות החוב הממשלתיות הצמודות ירדו חזק ותהיה תגובה כפולה לביקושים למטבע חוץ.
  • כלכלן 15/12/2019 20:44
    הגב לתגובה זו
    זה בדיוק הזמן להגדיל את מטבע החוץ, צפוייה חצי שנה קשה של אי וודאות במשק.
  • 1.
    יצחק 15/12/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
    לא ברור כל המדד המעוקר כאשר כל המוצרים עולים במשך שנה כמעט 50% כך זה נמשך שנים הכל ישראבלוף
  • צריכים לצאת לרחובות ,כולם עובדים עלינו . (ל"ת)
    בבה בובה 16/12/2019 18:37
    הגב לתגובה זו
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.