ספר תורה, פרשת השבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ויצא - על החשיבות של ניסוח מדויק

מה ניתן ללמוד מההסכם  בין לבן ויעקב, ומסיפור נישואי יעקב לרחל ולאה; על משמעות הביטוי "ברחל בתך הקטנה", ואיך הוא רלוונטי לחתימה על חוזים
איתן גרסטנפלד | (7)

פרשת השבוע ויצא, עוסקת בין היתר בסיפור נישואי יעקב ללאה ורחל, אך עוד קודם לכן בהסכם בין יעקב ללבן. לפי ההסכם, בתמורה לידה של רחל, יעבוד יעקב עבור לבן שבע שנים, הסכם אותו לבן מפר בתום שבע השנים. 

אגב כך, אנחנו נחשפים לביטוי "ברחל בתך הקטנה", אשר נכנס ללקסיקון העכשווי ובעיקר לתחום המשפטי. משמעות הביטוי, היא אמירה של דברים בצורה ברורה אשר לא משתמעת לשתי פנים.

בסביבה בה אנחנו פועלים, בה כל פסיק מקבל משמעות משפטית, אנחנו למדים מיעקב על חשיבות השימוש במילים הנכונות ובצורה הברורה ביותר. בתוך כך, אנחנו למדים כי בהסכמים ובמו"מ חשוב להגדיר את התנאים באופן שיהיה ברור לשני הצדדים. בכך, אנחנו מצמצמים את מרווח הטעות ואת המרחב אליו יכולים להיכנס רמאים. בנוסף, ברירת המילים יכולה להציף מחלוקות וחוסר הבנה שמוטב שיצופו בשלב מוקדם ולא לאחר חתימת ההסכם.

עסקת לבן ויעקב 

בחזרה לפרשה, לאחר שבשבוע שעבר עסקנו במשמעות הביטוי "נזיד עדשים", בפרשת השבוע הנוכחית אנחנו מגלים ביטוי נוסף שהשתרש בשפה העברית "ברחל בתך הקטנה". אמנם הביטוי שגור בעיקר בפיהם של משפטנים ועורכי דין, אך כידוע תחום העסקים והמשפטים שלובים זה בזה.

בתחילת הפרשה, יעקב עוזב את ארצו לאחר סיפור גנבת הבכורה, בכדי לברוח מעשו ובכדי למצוא אשה ממשפחתה של רבקה. בדרך למשפחת אמו הוא פוגש בבאר את רחל בתו של לבן (אח של רבקה) ומסייע לה להשקות את הצאן שלה. כשרחל מגלה שמדובר ביעקב היא רצה אל ביתה ומספרת לאביה שבתגובה מכניס אותו אל ביתו.

לאחר חודש בביתו של לבן, הוא מציע ליעקב שכר עבור עבודתו. יעקב נענה להצעתו "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". עוד נחזור אל משמעות הביטוי "ברחל בתך הקטנה", אך לעת עתה נסתפק בכך שיעקב מסכים לעבוד אצל לבן למשך שבע שנים בתמורה לכך שלבן ייתן לו את רחל לאשה. 

לאחר שבע השנים שעל פי הכתוב נראים כימים אחדים בעיני יעקב בגלל אהבתו לרחל, נערכת החתונה. אך למרבה ההפתעה יעקב מגלה שלבן רימה אותו, ומי שהוא נישא אליה היא לא אחרת מאשר לאה, אחות רחל. על אף הכעס יעקב נענה לבקשת לבן לעבוד שבע שנים נוספות הפעם בעבור רחל.

"ברחל בתך הקטנה" למשמעות הביטוי

עתה נשוב לדברי יעקב ולביטוי "ברחל בתך הקטנה" אותו הוא אומר כמענה להצעת לבן לשכר עבור עבודתו. מדוע אם כך יעקב נצרך לביטוי זה?

כך מסביר רש"י מדוע נזקק יעקב למילים אלו: "כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: 'אעבדך ברחל'. ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: 'הקטנה'. ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו". כלומר, על פי רש"י יעקב מבין שלבן רמאי ולכן הוא משתמש בתיאור הספציפי רחל בתך הקטנה בכדי שדבריו לא ישתמעו לשתי פנים. עם זאת, מהמשך הסיפור אנחנו למדים שלבן רימה את יעקב למרות שיעקב דייק בלשונו.

מכאן, השימוש הרווח בימינו בביטוי הזה, כשרוצים לומר משהו באופן ברור לחלוטין בצורה מדויקת, שאינה מותירה מקום לספקות. כך שהצד השני לא יוכל להתחמק או לטעון שלא ידע. במקרה כזה, מסבירים לו את הדבר "ברחל בתך הקטנה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יגאל 07/12/2019 08:56
    הגב לתגובה זו
    מצפה לקרוא את הכתבות האלה בכל שבוע
  • 5.
    אבנר 06/12/2019 15:41
    הגב לתגובה זו
    נחמד ללמוד דברים נוספים, בטח בתור אדם יהודי, חוץ ממכפילי רווח, חפירים ושאר השטויות של וול סטריט.
  • 4.
    אחד 06/12/2019 15:39
    הגב לתגובה זו
    השיעור הוא שעם תתעסק עם רמאי לא חשוב מה תכתוב בחוזה לכן תבחר את האנשים שאתה מתעסק אותם פי מליון ממה שאתה נזהר בניסוח
  • 3.
    נהנתי לקרוא, תמשיך עם הכתבות (ל"ת)
    יורי 06/12/2019 11:20
    הגב לתגובה זו
  • גם אותך ואת החברה 06/12/2019 14:47
    הגב לתגובה זו
    מי מספר אותך על שלוש ? חחח חחחח
  • 2.
    לילי 06/12/2019 11:09
    הגב לתגובה זו
    חוזה כתוב ומדויק עם אדם עקום לא יועיל חוזה עקום עם אדם ישר לא יועיל .
  • 1.
    יפה,אהבתי, (ל"ת)
    שחר 06/12/2019 10:48
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.