פרשת השבוע "חיי שרה" - על העסקה הראשונה בתנ"ך ואיך לנהל מו"מ?
השבת יקראו בבתי הכנסת את פרשת חיי שרה, וכפי שניתן ללמוד משמה ראשיתה עוסקת במותה של שרה וקבורתה. לאחר מות אשתו פונה אברהם אל בני חת ומבקש מהם "אחוזת קבר" בה יוכל לקבור את שרה. אגב כך, אנחנו נחשפים ככל הנראה לעסקה הראשונה בין בני אדם בתנ"ך וליכולת ניהול המשא ומתן של אברהם.
ראשיתו של הסיפור, בפניה של אברהם לבני חת בבקשה לאחוזת קבר. אברהם מתחיל את המשא ומתן בעמדת נחיתות, כשהוא נמצא במצב בו הוא חייב קבר באופן מידי. בפנייתו לבני חת נדמה שאברהם מבקש שיעשו עמו טובה: "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". בני חת בתגובה מציעים לו לקבור את שרה במבחר קבריהם.
בשלב זה, משנה אברהם כיוון ומבקש לדבר עם עפרון, לגבי מערת המכפלה אותה הוא מבקש לקנות בכסף מלא. בדומה לבני חת גם עפרון מציע לאברהם את המערה והשדה בחינם. אך אברהם מתעקש לקנות את השדה בכסף מלא מול בני חת, כאן מקבל המשא ומתן תפנית נוספת כאשר עפרון מבקש מאברהם סכום גדול של ארבע מאות שקל. למרות הסכום הגבוה, אברהם נענה לבקשת עפרון באופן מידי ושוקל לו את הכסף (כמנהג הקדום) לעיני כל עירו ובכך קונה אברהם את השדה ואת מערת המכפלה.
נדמה שאברהם עושה כל טעות אפשרית במשא ומתן מול עפרון ובני חת. ראשית, הוא מגיע אל "השולחן" בעמדת נחיתות כשהוא זקוק לקבר באופן מיידי. שנית הוא פונה אליהם כמי שזקוק לטובה ולא כמי שמעוניין לנהל משא ומתן נדל"ני וכך הם מבינים אותו. לבסוף הוא אף דוחה כל הצעה מצדם ומצד עפרון לקבל קבר בחינם.
אך למעשה ניתן ללמוד מאופן התנהלותו של אברהם מספר דברים בנוגע לניהול משא ומתן בפרט ולעסקים ככלל. אברהם מבין שבכדי לפתוח צוהר למשא ומתן מול בני חת עליו להגיע קודם כל אל לבם. לכן פותח אברהם את המשא ומתן במה שיכול להתפרש כנחיתות אך מתגלה לבסוף ככלי יעיל ביותר להשגת המטרה.
משהצליח לפתוח במשא ומתן אל מול בני חת אברהם לא מתפתה לקבל את הצעתם הראשונית לקבר היכן שירצה בחינם. דחית ההצעה מצדו נובעת מתוך הבנה כי אין "ארוחות חינם" (הוא לא רוצה בחלקה "נחותה") וכי לרכישה חשיבות אסטרטגית. יתרה מזאת, אברהם עומד על כך שהרכישה תתבצע אל מול אנשי עירו של עפרון ובכך מקבלת העסקה תוקף. הנוכחות של האנשים מסביב והתשלום נותנים תוקף רשמי ומחייב לעסקה.
כמה עלתה מערת המכפלה?
מערת המכפלה עלתה לאברהם - "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר". על כך כתב רש"י- שמדובר במטבעות של "שקלים גדולים - שהן קנטרין שנאמר עובר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום". עוד אמר רש"י שכל מטבע שנקראת קנטר משקלה מאה מנה.
הרב צבי וינברג מפנה לספר מידות ושעורי תורה שבו כתוב שמשקל של 'קנטר' בזמננו הוא 42.5 ק"ג. וינברג ממשיך ומחשב כי אברהם נתן לעפרון 400 קנטרין, שהם 17,000 ק"ג, ובכל 1 ק"ג של כסף נכנס 32 אונקיות של כסף, וגוזר שהמחיר ששילם אברהם על מערת המכפלה הוא מעל 8 מיליון דולר (במונחים של היום).
- 14.נענה ולא נענע (ל"ת)תיקון כתיב 24/11/2019 09:47הגב לתגובה זו
- 13.שונא מתנות יחיה. (ל"ת)משה 23/11/2019 18:52הגב לתגובה זו
- 12.אבי 22/11/2019 15:52הגב לתגובה זומאיכן היה לאברהם 17 טון כסף. ואיך סוחבים ושוקלים כמות כזאת באותם הזמנים?
- 11.א 22/11/2019 15:19הגב לתגובה זואתה – כגר! כנטע זר! במדינה שלא נולדת בה! לא יכול לבוא אל אדם פרטי במדינה, לקנות ממנו אדמה, ולגור במקום! בלי לקבל לפני כן את הסכמת תושבי המקום! כי אם הם לא רוצים בך, חייך לא יהיו חיים, ולבסוף – תעזוב, או תושמד. מקימי המדינה בניגוד לאברהם, פעלו באופן כוחני כפייתי אלים ומזלזל. והנה התוצאה. ואם לא די בכך! עם העליה היהודית ההמונית, עלו (כפי הנראה) גם ערב רב של שבטים ערבים ברברים מוסלמים מתחזים - מצפון אפריקה! שאין בינם ובין העם היהודי דבר וחצי דבר. אנחנו בבעיה רצינית!
- 10.עמוס 22/11/2019 15:01הגב לתגובה זוכלומר כמות אונקיות הכסף הטהור הוא נמוך בהרבה אולי רבע. והמשקל של 17 טון כסף גם כן נשמע לי מופרך. מדובר כנראה בכמה עשרות ק"ג של כסף.
- דלומי 23/11/2019 10:17הגב לתגובה זוהכל קשקוש בלבוש ואין הוכחות שכך היה
- 9.ינון 22/11/2019 14:49הגב לתגובה זותודה רבה לכותב
- 8.חבל... היה קונה ביטקויין ועושה מכה... (ל"ת)מנחם 22/11/2019 14:32הגב לתגובה זו
- 7.גדעון 22/11/2019 14:09הגב לתגובה זומהיכן היו לאברהם 17,000 ק'ג כסף? אפילו במחסנים של בנק ישראל אין כמות כזו. אולי כבר אז התחברו הון ושילטון?
- 6.שי 22/11/2019 13:56הגב לתגובה זואבינו ע"ה
- 5.שלומי 22/11/2019 13:22הגב לתגובה זותמשיכו להביא דברים מענינים
- 4.אמיר 22/11/2019 13:10הגב לתגובה זושקל כנראה היה קרב ל13 גרם וא 42ק״ג. ואיך אברהם נודד עם 17 טון מתכת?
- 3.ביז הפתעתם...כל הכבוד (ל"ת)gad 22/11/2019 11:56הגב לתגובה זו
- 2.יניב 22/11/2019 09:52הגב לתגובה זומעניין ויפה
- 1.לרון 22/11/2019 09:38הגב לתגובה זותמיד צריך ללמוד מ"מנהג" ה"פרימיטיבים" לימדו מגיבורי היום שרה יאיר והגדול מכולם....
- שלמה 22/11/2019 14:51הגב לתגובה זורוב העם אוהב את היהדות והמסורת ויש מיעוט בעם אכולי שינאה עצמית ששונאים את מקורם מקום שהסבא רבה שלו היה מצוי
- "אבי האומה" מיתוס 23/11/2019 12:42לשרה בת המאה????הסבר מלמד ומחכים מצופה .....אני מאמין יותר ב"סדום ועמורה" ו"מצפון תיפתח הרעה..."
- אדון 23/11/2019 12:13קצת הומור לא יזיק,נכתב במרכאות,זה שאינך מבין,בעייתך!!!!
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
