השבת יקראו בבתי הכנסת את פרשת חיי שרה, וכפי שניתן ללמוד משמה ראשיתה עוסקת במותה של שרה וקבורתה. לאחר מות אשתו פונה אברהם אל בני חת ומבקש מהם "אחוזת קבר" בה יוכל לקבור את שרה. אגב כך, אנחנו נחשפים ככל הנראה לעסקה הראשונה בין בני אדם בתנ"ך וליכולת ניהול המשא ומתן של אברהם.

ראשיתו של הסיפור, בפניה של אברהם לבני חת בבקשה לאחוזת קבר. אברהם מתחיל את המשא ומתן בעמדת נחיתות, כשהוא נמצא במצב בו הוא חייב קבר באופן מידי. בפנייתו לבני חת נדמה שאברהם מבקש שיעשו עמו טובה: "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". בני חת בתגובה מציעים לו לקבור את שרה במבחר קבריהם.

בשלב זה, משנה אברהם כיוון ומבקש לדבר עם עפרון, לגבי מערת המכפלה אותה הוא מבקש לקנות בכסף מלא. בדומה לבני חת גם עפרון מציע לאברהם את המערה והשדה בחינם. אך אברהם מתעקש לקנות את השדה בכסף מלא מול בני חת, כאן מקבל המשא ומתן תפנית נוספת כאשר עפרון מבקש מאברהם סכום גדול של ארבע מאות שקל. למרות הסכום הגבוה, אברהם נענה לבקשת עפרון באופן מידי ושוקל לו את הכסף (כמנהג הקדום) לעיני כל עירו ובכך קונה אברהם את השדה ואת מערת המכפלה.

נדמה שאברהם עושה כל טעות אפשרית במשא ומתן מול עפרון ובני חת. ראשית, הוא מגיע אל "השולחן" בעמדת נחיתות כשהוא זקוק לקבר באופן מיידי. שנית הוא פונה אליהם כמי שזקוק לטובה ולא כמי שמעוניין לנהל משא ומתן נדל"ני וכך הם מבינים אותו. לבסוף הוא אף דוחה כל הצעה מצדם ומצד עפרון לקבל קבר בחינם. 

אך למעשה ניתן ללמוד מאופן התנהלותו של אברהם מספר דברים בנוגע לניהול משא ומתן בפרט ולעסקים ככלל. אברהם מבין שבכדי לפתוח צוהר למשא ומתן מול בני חת עליו להגיע קודם כל אל לבם. לכן פותח אברהם את המשא ומתן במה שיכול להתפרש כנחיתות אך מתגלה לבסוף ככלי יעיל ביותר להשגת המטרה.

משהצליח לפתוח במשא ומתן אל מול בני חת אברהם לא מתפתה לקבל את הצעתם הראשונית לקבר היכן שירצה בחינם. דחית ההצעה מצדו נובעת מתוך הבנה כי אין "ארוחות חינם" (הוא לא רוצה בחלקה "נחותה") וכי לרכישה חשיבות אסטרטגית. יתרה מזאת, אברהם עומד על כך שהרכישה תתבצע אל מול אנשי עירו של עפרון ובכך מקבלת העסקה תוקף. הנוכחות של האנשים מסביב והתשלום נותנים תוקף רשמי ומחייב לעסקה.

כמה עלתה מערת המכפלה?

מערת המכפלה עלתה לאברהם -  "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר". על כך כתב רש"י-  שמדובר במטבעות של "שקלים גדולים - שהן קנטרין שנאמר עובר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום". עוד אמר רש"י שכל מטבע שנקראת קנטר משקלה מאה מנה.

הרב צבי וינברג מפנה לספר מידות ושעורי תורה שבו כתוב שמשקל של 'קנטר' בזמננו הוא 42.5 ק"ג. וינברג ממשיך ומחשב כי אברהם נתן לעפרון 400 קנטרין, שהם 17,000 ק"ג, ובכל 1 ק"ג של כסף נכנס 32 אונקיות של כסף, וגוזר שהמחיר ששילם אברהם על מערת המכפלה הוא מעל 8 מיליון דולר (במונחים של היום).