בריטניה והאיחוד הודיעו: הגענו להסכם על הברקזיט
גם יו"ר הנציבות האירופאית, ז'אן-קלוד יונקר, צייץ על ההסכם. "היכן שיש רצון יש הסכם. זהו הסכם טוב ומאוזן לאיחוד ולבריטניה", כתב יונקר והמליץ למועצה האירופית לקבל את ההסכם. הציוץ של יונקר:We’ve got a great new deal that takes back control — now Parliament should get Brexit done on Saturday so we can move on to other priorities like the cost of living, the NHS, violent crime and our environment #GetBrexitDone #TakeBackControl
— Boris Johnson (@BorisJohnson) October 17, 2019
הודעתו של ג'ונסון הקפיצה את החוזים העתידיים בעד 0.4%, כשהמדדים האירופאיים המובילים הגיבו בעליות שערים. עם זאת, ראוי לציין שהפרלמנט הבריטי דחה 3 פעמים הסכם עם האיחוד בעקבות אחת מסוגיות הליבה, הגבול בין דרום לצפון אירלנד. נושא שבו בריטניה שוב נאלצה להתגמש. במקביל הלירה שטרלינג קפצה היום ב-1.06% ושערה היציג נקבע על 4.5323 שקלים, המטבע הבריטי ממשיך להתחזק ועולה כעת במסחר הבין בנקאי בכ-0.8% נוספים לרמה של 4.56 שקלים. ההסכם צפוי להגיע למנהיגי האיחוד האירופי עוד היום (ה'), במהלך הפסגה של האיחוד שנערכת היום ומחר. בסוף השבוע צפוי ההסכם להגיע לפרלמנט הבריטי, אך עדיין לא ברור אם יאושר. כאמור, ג'ונסון הבטיח כי יצא מהאיחוד עם הסכם או בלעדיו עד ה-31.10. כדי להשיג את מבוקשו, בחודשיים האחרונים ניסה להקפיא את הפרלמנט - אולם בית המשפט העליון בבריטניה פסל את המהלך לאחר שרמז כי שיקר למלכה. מה חושבים על כך בענקית ההשקעות הבריטית שרודרס? בסקירה שהוציא קית׳ וייד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של שרודרס, מעריך וייד כי אם ביום שבת הקרוב העסקה תעבור בפרלנמט, ככל שענן האי-וודאות יתפוגג, כך נראה צמיחה חזקה יותר בכלכלה הבריטית. "חשוב לציין כי מדובר בצעד חשוב לקראת הימנעות מיציאה ללא עסקה מהאיחוד האירופי, באופן אשר היה מביא את הכלכלה הבריטית ככל הנראה להיכנס למיתון קשה", כותב וייד. יש לציין כי על מנת להביא לכך שהעסקה תגיע לפרלמנט, יהיה על ראש הממשלה להשיג תמיכה מצד 21 חברי המפלגה השמרנית שסולקו ממנה וכ-17 חברי מפלגת הלייבור, אשר הצביעו נגד האפשרות להתנתקות ללא עסקה מול האיחוד. עם זאת, בהנחה כי ההצבעה תעבור, בריטניה תיכנס לתקופת מעבר לפחות עד תום 2020, במהלכה יצטרכו בריטניה והאיחוד האירופי להגיע להסכמות בנושאי הסחר. "עדיין תהייה חוסר וודאות מסויימת לגבי יחסיה של בריטניה עם האיחוד, אך נכון לעכשיו נראה כי האיום של התנתקות ללא עסקה, הוסר. ככל שהסיכון ילך וירחק, כך אנו מצפים לראות התחזקות של המטבע הבריטי, ועלייה של התשואות על אגרות החוב הממשלתיות (gilt), זאת לאור העובדה, כי המשקיעים יצפו כעת לכלכלה טובה יותר ולמדיניות מוניטרית יציבה. במידה והעסקה לא תעבור בפרלמנט ביום שבת הקרוב, נחזור לנקודת המוצא. בכל מקרה, אנו מאמינים כי ראש הממשלה, ג'ונסון, יכריז על בחירות כלליות", סיכם וייד.🇪🇺🤝🇬🇧 Where there is a will, there is a #deal - we have one! It’s a fair and balanced agreement for the EU and the UK and it is testament to our commitment to find solutions. I recommend that #EUCO endorses this deal. pic.twitter.com/7AfKyCZ6k9
— Jean-Claude Juncker (@JunckerEU) October 17, 2019
- 3.מינץ פרי 18/10/2019 03:54הגב לתגובה זוהשקל יחוסל
- 2.אבי 17/10/2019 14:43הגב לתגובה זוזהו הגייע עת השורט ייריידות חדות בסופש 8 אחוז באסאנפי
- פרשנדתא 17/10/2019 15:51הגב לתגובה זואבל בוודאי טועה לגבי העוצמה. ירידות של 2-3% סבירות בתור התחלת הקריסה.
- 1.לרון 17/10/2019 14:29הגב לתגובה זומילא תגיד הסכם וכבר ישפטו אותו,אך להתחיל בסופרלטיבים א לה טראמפ?כנראה שההסכם לא משהו,אם בכלל!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
