
נתוני השכר במשק: שני שליש מהשכירים מרוויחים מתחת לשכר הממוצע
האם הישראלי הממוצע מרוויח יותר? אם שואלים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התשובה היא בהחלט כן. לפי נתונים שפרסמה הלשכה, בחודשים מאי-יולי 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
עם זאת, שני שליש מהעובדים (66.5%) מכלל העובדים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע, כשרק 33.5% (1.278 מיליון) מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק (11,004 שקל).
*באדיבות הלמ"ס
מספר משרות השכיר והשכר הממוצע למשרת שכיר בכל ענף סדר מושפע מסך כל ענפי הכלכלה הראשיים המרכיבים אותו. נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר הן במחירים שוטפים הן במחירים קבועים. בחודשים מאי-יולי 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-2.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
בחודשים מאי-יולי 2019 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-2.5% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
השירותים הפיננסיים מובילים; אירוח והסעדה בתחתית
מכלל משרות השכיר בענף שירותי אירוח ואוכל, משרות השכיר בענף שירותי אירוח, מהוות 16.3% בלבד והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (7,654 שקל) היה גבוה ב-48.6% מהשכר הממוצע של כלל ענף שירותי אירוח ואוכל (5,150 שקל).
מכלל משרות השכיר בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, משרות השכיר בענף שירותים פיננסיים מהוות 46.3% והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (24,785 שקל) גבוה ב-23.0% מהשכר הממוצע של כלל הענף (20,153 שקלים).
לעומת זאת בענפים ביטוח וקרנות פנסיה ופעילויות עזר אחרות משרות השכיר מהוות 53.7% והשכר הממוצע למשרת שכיר בענף זה (16,155 שקלים) נמוך ב-19.8% מהשכר הממוצע של כלל הענף (20,153 שקלים).
בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-8.1% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019, בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019. בענף מנהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-5.9% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019 , בהמשך לירידה של 4.2% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
נתוני המגמה מצביעים עלייה במספר משרות השכיר. בחודשים מאי-יולי 2019 עלה מספר משרות השכיר ב-1.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.2% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
בענף מידע ותקשורת עלה מספר משרות השכיר ב-4.3% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019, בהמשך לעלייה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019. בענף אמנות, בידור ופנאי ירד מספר משרות השכיר ב-2.2% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019, בהמשך לירידה של 0.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019.
בחודש יולי 2019 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 23,375 שקלים, עלייה של 4.0% לעומת יולי 2018 (22,467 שקלים). בחודש יולי 2019 היה מספר משרות השכיר בתחום ההייטק 329.5 אלף, עלייה של 4.5% לעומת יולי 2018 (315.3 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק הוו 8.6% מכלל משרות השכיר במשק.
עסוקים מדי כדי ליהנות מהצמיחה
נתוני השכר שפרסמה הלמ"ס, מאששים את מה שכולם כבר יודעים. שני שליש מהשכירים לא נהנים. לא נהנים מהצמיחה. לא נהנים מהעלייה בשכר. לא נהנים מהחיים. הם עסוקים. עסוקים בלגמור את החודש. עסוקים בלרוץ בין 2 ל-3 עבודות. עסוקים בהחזר חובות לבנקים. עסוקים בידיעה שאין להם לאן לצמוח ולא משנה כמה ינסו.
הם אולי חלק מהעם הנבחר, אבל לא באמת. הם לא הנבחרים, כי הם לא החלק הנבחר שעוסק בפיננסים או בהייטק. הם הלואו-טק. הם המשרתים. הם הסטטיסטיקה הבלתי נראית. האנשים שהמדינה לא חושבת שהסקטור שהם משתייכים אליו זקוק להגנות או תמריצים – וגם אם כן, לא בתחומי השכר והתנאים הסוציאליים חס וחלילה, אלא בהקלות לבעלי ההון.
אם לרגע נסתכל על תחומי האירוח וההסעדה, מהמרוויחים הנמוכים במשק, את מי נראה שם? נראה חרדים, נראה ערבים, נראה מבקשי מקלט ועולים מבוגרים. אוכלוסיות שקופות. אנשים שקופים, כפי שהגדירו זאת יפה בקמפיין הבחירות של ש"ס ב-2015.
אותן אוכלוסיות שמראש זקוקות למרב הסיוע, נזנחות מראש. לצערנו זה דרכו של העולם. מאז ומעולם. העשירים דואגים לעשירים וממשיכים להתעשר, והעניים, ובכן, הם נותרים עניים. כיום, בניגוד לעבר, אכן יש חוקים ויש (סוג) של מערכת שאמורה להגן על השכבות החלשות, אבל הפערים, אוי הפערים.
בפן החיובי, אפשר לומר שהרבה יותר נהנים מהעוגה. אמנם 11 אלף שקלים לא הופך אף אחד לעשיר, אבל יש יותר שמרוויחים יותר. ובכל זאת, עלינו לראות כיצד אנחנו משפרים את חייהם של כשני שליש מהתושבים בישראל, כי מצבים שכאלה לרוב מובילים למלחמת מעמדות – שאותה אנחנו מרגישים היטב – עד לפיצוץ.
איך לבדוק את תלוש השכר, האם המעסיק מפריש לכם כמו שצריך לפנסיה?
- 3.חזי 07/10/2019 03:00הגב לתגובה זוברור שזה אוטומטי אם אתה שייך לשרות ציבורי ויש ועד חזק שדואג להעלות לך את השכר כל הזמן בכלל בלי למדוד מה אתה עושה. וגם אתה מוגן מפני פיטורים. ויש גם תנאים סוציאלים וגם הולכים ב 14 הביתה. מה רע. בסוף יש גם פנסיה תקציבית. מי שישלם על זה הם העסקים הקטנים השקופים ועובדים המסכנים הנסחטים כל הזמן על ידי המערכת הציבורית שדואגת לעצמה בלבד. זה פשוט: יש מחוקקים שקובעים חוקים שעובדי ציבור ירוויחו יותר ויותר על חשבון כולם כשהם עצמם נמצאים שם ומרוויחים.
- 2.בראש מידע ותקשורת, ספרו את זה למפוטרי סלקום עם שכר מיני (ל"ת)כ 06/10/2019 16:23הגב לתגובה זו
- 1.שילכו לעזאזל כל השכירים. חושבים שכסף זה דבר אוטומטי (ל"ת)ממי 06/10/2019 14:59הגב לתגובה זו

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"
בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?
הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא.
מהפך בתפקיד ההורים
במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.
עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.
השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה
בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?". המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו.
- אחות הורישה לאח אחד - השני לא מוותר; מה נפסק?
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?
מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.