זה חינוך? הגיע הקיץ, את מפוטרת. תחזרי אחרי החופש הגדול
מורה על הדרך לפיטורין: בשירות התעסוקה מדווחים על עלייה של 26% בשנתיים במספר מפוטרי הקיץ. כלומר אנשים שאיבדו את עבודתם רק במהלך חודשי יוני, יולי ואוגוסט – עיקרם ממערכת החינוך, בדגש על חינוך הרך.
מניתוח נתוני שירות התעסוקה עולה כי במהלך התקופה שבין ה-20/06/2019 ועד ל-31/08/2019 התייצבו בלשכות שירות התעסוקה 20,895 איש ואישה שציינו שעבודתם הופסקה, אולם הם צפויים לחזור למקום עבודתם לאחר חופשת הקיץ.
זוהי עלייה בשיעור של 17% ביחס למספר מפוטרי הקיץ שהתייצבו בתקופה המקבילה בשנת 2018, שעמד על 17,408. עוד עולה מהנתונים כי חלה עלייה בשיעור של 26% ביחס למספר מפוטרי הקיץ שהתייצבו בתקופה המקבילה בשנת 2017, אז מספרם עמד על כ-15,431.
מקור: שירות התעסוקה
חצי מהמפוטרים - ממערכת החינוך
הנתונים מראים כי תופעת מפוטרי הקיץ מתמקדת בעיקר בתחום החינוך, בדגש על חינוך לגיל הרך; גננות סייעות ומטפלות. מניתוח שירות התעסוקה על פי מקצועות, עולה כי בקיץ 2019 התייצבו 3,697 מורים שציינו בלשכת התעסוקה שעבודתם הופסקה, אולם צפויים לחזור לעבודתם לאחר חופשת הקיץ.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון מעיד על עלייה מדאיגה של 18% במספר המורים שפוטרו בקיץ הנוכחי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אז מספרם עמד על 2,758. מניתוח שירות התעסוקה על פי מקצועות, עולה כי בקיץ 2019 התייצבו 2,987 גננות שציינו בלשכת התעסוקה שעבודתם הופסקה. הנתון מעיד על עלייה של 44% במספר הגננות שפוטרו בקיץ הנוכחי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אז מספרם עמד על 1,670.
עוד עולה מניתוח שירות התעסוקה על פי מקצועות, כי בקיץ 2019 התייצבו 831 עובדי ניקיון שציינו בלשכת התעסוקה שעבודתם הופסקה, אולם צפויים חזור לעבודתם לאחר חופשת הקיץ. הנתון מעיד על עלייה מדאיגה של 53% במספר עובדי הניקיון שפוטרו בקיץ הנוכחי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אז מספרם עמד על 543.
בנוסף, בקיץ 2019 התייצבו 6,884 סייעות ומטפלות שציינו בלשכת התעסוקה שעבודתם הופסקה, אולם צפויות חזור לעבודתן לאחר חופשת הקיץ. הנתון מעיד על התייצבות דומה עם עלייה מינורית של 1.5% במספר הסייעות והמטפלות שפוטרו בקיץ הנוכחי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אז מספרן עמד על 6,781. אמנם מדובר בעלייה מינורית, אך כמות המפוטרים במקצוע זה היא הגבוהה ביותר.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
*בנוסף ל-12 המקצועות המופיעים בגרף המצורף, ישנם למעלה מ-2000 מפוטרים השייכים למגוון רחב של מקצועות שונים שלא נכנסו לגרף, מפני שהם עשרות בודדים
קרוב ל-90% מהמפוטרים נשים; מרביתן בגילאים 24-35
מהנתונים עולה תמונה מדאיגה, לפיה נשים סובלות יותר מהתופעה שמובילה לחוסר יציבות כלכלית. מתוך כלל המפוטרים בקיץ, 18,530 מהן נשים, כשרק 2,365 הם גברים. כמו כן, רוב המפוטרות (27%) הן בגילאים 24-35, כשנות גילאי 35-44 מהוות 22% בנות 18-24 מהוות 20% מהמפוטרות. רבע מסך כל המפוטרים מגיעים מאזורים חרדים, כשבמקום הראשון "זוכה" ירושלים עם 2,913 מפוטרות, כשבני ברק מגיעה למקום השני עם 2,455 מפוטרות.
מקור: שירות התעסוקה
מקור: שירות התעסוקה
מקור: שירות התעסוקה
- 4.זה ליכוד אמיתי ...זורקים את העובדת בקיץ ומחזירים בחורף (ל"ת)אברי כהן 12/09/2019 14:50הגב לתגובה זו
- 3.מי שלא מאוגד אוכל אותה בגדול, רק עמיר פרץ בבחירות הבאות (ל"ת)יונה 12/09/2019 14:00הגב לתגובה זו
- 2.עמך 12/09/2019 13:14הגב לתגובה זואיפה המחוקק שמפסיק את הנוהג הנפסד הזה.
- 1.זה באמת חמור. למה אין תביעה נגד כל הרשויות (ל"ת)זכויות האזרח? תתעורר 12/09/2019 12:23הגב לתגובה זו
- אדם פשוט 13/09/2019 01:55הגב לתגובה זומשרד החינוך הוא גוף מנצל שהפקיר את החינוך בידי גופים פרטיים, חברות כ"א,ועמותות. הן מקבלות כספים שמנים מהממשלה ועושקות את הזכויות של עובדי החינוך. פיטורין בקיץ,העסקה שעתית, ביטול שעות הוראה,וכ'
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
