דעה

התהפכות עקום התשואות – מה המשמעות והאם השוק עומד לקרוס?

התהפכות עקום התשואות פוגעת ברווחיות הבנקים בארה"ב ומהווה דגל אדום לשווקים הפיננסיים, אך היא לאו דווקא מלמדת על סופו המיידי של הסייקל הנוכחי
ניר חצב | (14)

בשבועות האחרונים, המושג "התהפכות עקום התשואות" תופס מקום של כבוד בעיתונות הכלכלית בארץ ובעולם. הדיון על תלילות העקום הממשלתי, שבימים כתיקונם שמור לאנשי מקצוע ול"עכברי" אג"ח, עבר למיינסטרים. הסיבה לכך היא ברורה. מעטים האינדיקטורים שמדייקים ב-100% מהמקרים, התהפכות עקום התשואות היא אינדיקטור כזה.

בעשרות השנים האחרונות, בכל פעם שתלילות עקום התשואות בארה"ב הייתה שלילית (כלומר, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים הייתה נמוכה מהתשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים), זה קרה לפני מיתון בשוק האמריקאי. לפני שננתח את הבעייתיות במשפט האחרון, נתחיל בהתחלה.

על מה כל המהומה?

בימים כתיקונם, עקום תשואות הפוך (או Inverted Yield Curve באנגלית) הוא אנומליה שמתרחשת במדינות קיקיוניות, לא בכלכלות גדולות, ובטח לא בכלכלה הגדולה בעולם.  אז מה כל כך מוזר בעקום תשואות הפוך?

תחשבו על מקרה שבו אתם מתקשרים לבנקאי שלכם ומבקשים לסגור סכום מסוים של כסף לשנה בפיקדון בנקאי בתמורה לריבית מסוימת. לצרכי הפשטה, נניח והבנק מוכן להעניק לכם עבור אותו סכום כסף ריבית שנתית של 1%. נניח וריבית זאת לא מספקת אתכם – "ומה אם אסגור את הכסף לשנתיים?" אתם שואלים את הבנקאי. "אה", אומר הבנקאי, "אז במקרה כזה הריבית השנתית שלכם תהיה 0.5% בלבד". סביר להניח שהתשובה שלכם להצהרת הבנקאי תהיה "מה???". בתנאים כאלה, סביר מאוד מאוד להניח שתעדיפו לסגור את הכסף לשנה ולא לשנתיים, ופה בדיוק מסופר הסיפור של עקום התשואות ההפוך.

במשפט אחד, המודל העסקי של כל בנק מסחרי בעולם מבוסס על העיקרון הבא – לווים (Borrowing) כסף לטווח קצר ומלווים (Lending) כסף לטווח הארוך. כשעקום התשואות מתהפך, המודל העסקי של הבנקים הופך להרבה יותר מאתגר ובעייתי. קשה להם לייצר רווחי ריבית בריאים כשעקום התשואות, שמספק אלטרנטיבה לחסכונות והלוואות בנקאיים, הוא הפוך. זאת הסיבה שיש קשר הדוק בין תלילות העקום הממשלתי לבין רווחי הריבית של בנקים בעולם (בנקים רוצים עקום תלול ככל האפשר), זאת הסיבה שה-KBE, שהוא ETF על הבנקים האמריקאים במשקל שווה לכל בנק, איבד כ-20% בשנה האחרונה, בעוד ה-S&P500 לא זז משמעותית.

לכן, עקום תשואות הפוך הוא לא רק גורם שמבשר על מיתון מתקרב, הוא גם יוצר אותו. אם לבנקים לא כדאי לתת הלוואות, אז לאט לאט נוצר מחנק אשראי. הדרך ממחנק אשראי למשבר כלכלי רחב היקף היא קצרה.

יש עוד תקווה

נחזור למשפט מתחילת הכתבה. בכל פעם שעקום התשואות התהפך, זה היה לפני מיתון. במשפט זה חסר כמובן נתון מרכזי – כמה זמן אחרי התהפכות התשואות מגיע המיתון? 

אם מסתכלים למשל על המיתון האחרון ב-2008, אז עקום התשואות התהפך כשנתיים לפני פרוץ המיתון בפועל, כבר בתחילת 2006. בשנה שלאחר התהפכות העקום בפועל רשם שוק המניות האמריקאי תשואה מרשימה מאוד – ה-S&P500 עלה בכ-13%.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כידוע, בשוק ההון מי שצודק מוקדם מדי, בעצם טועה. נכון לעכשיו, המשק האמריקאי נראה חזק ויציב. נכון, יש "כיסים" של חולשה, בעיקר בתחום הייצור, אך יש גם לא מעט סימנים מעודדים, בעיקר מצד הצרכן האמריקאי. לכן, כל עוד הכלכלה האמריקאית לא מראה סימני האטה משמעותיים, אין סיבה לחשוב שהשוק האמריקאי צפוי לקרוס, גם אם עקום התשואות הוא הפוך.

אל תשכחו את ה-FED

תרחיש אפשרי נוסף הוא שעקום התשואות ישנה כיוון ויהפוך אט אט לתלול יותר ובכך, יחזור למצב שגרה של עקום רגיל – תשואה ל-10 שנים גבוהה מהתשואה לשנתיים. זה יכול לקרות בגלל האצה בצמיחה והפתעה חיובית בנתונים הכלכליים, וזה בעיקר יכול לקרות אם ה-FED יגביר את רמת האגרסיביות.

בחודשים האחרונים חברי ה-FED לא עמדו בתחזיות של השוק ולא נתנו לו את הטון היוני (Dovish) שהוא רצה, אבל זה עוד יכול להשתנות. אם ה-FED יוריד ריבית באגרסיביות יחסית ויצליח להמריץ את הכלכלה האמריקאית, תרחיש של חזרה לשגרה בשוק האג"ח הוא בהחלט אפשרי.

נקודה שלישית ואולי חשובה במיוחד. ההיסטוריה, ובטח ההיסטוריה הכלכלית, תמיד נכתבת מחדש. בשיעורי הכלכלה שלפני שנת 2008 דיברו על כך שריבית בנק מרכזי לא יכולה לרדת מתחת ל-0 ועל כך שבנק מרכזי שהוריד את הריבית ל-0 (או קרוב לכך) יכול רק לשבת בחיבוק ידיים ולראות איך המיתון מכה בכלכלה שעליה הוא אמור להגן.

מאז, המציאו כלים מוניטאריים שנראו דמיוניים עד אז, כמו תוכנית רכישות אג"ח (QE), ריבית שלילית על פקדונות, רכישת כמות אסטרונומית של קרנות סל (ETFs), כולל על מניות (למשל – הידעתם שהבנק המרכזי ביפן מחזיק בכ-80% משוק ה-ETF במדינה?!) ושאר ירקות. מבלי להיכנס לדיונים כלכליים פילוסופיים מדי, יש הגיון בטענה שהאנומליה בשוק האג"ח נובעת בין השאר מעולם סופר דיפלציוני ומעודף חסכון מסיבי, במיוחד בעולם המפותח. במילים אחרות, יש סיכוי שגם "קריטריון הזהב" של היפוך העקום התשואות יוכח כנביא שקר.

המשמעות לשוקי המניות

חזרה לקרקע, אז מה התהפכות עקום התשואות אומרת על שוקי המניות בעולם? לדעתי זהו בהחלט סימן מדאיג, אולי דגל אדום, אך עדיין לא דגל שחור. זהו סימן שאומר שצריך לעקוב מקרוב מאוד אחרי הנתונים הכלכליים ולראות שמתחת לפני השטח לא מתבשל לו מיתון. הוא עדיין לא אומר שהשוק עומד לקרוס אבל הוא בהחלט אומר שצריך להגביר את רמת הערנות.

הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital

* המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שירית 07/09/2019 07:46
    הגב לתגובה זו
    תודה על הסבר פשוט ומובן
  • 11.
    מוכר (ל"ת)
    מוצי 06/09/2019 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מר עכביש 05/09/2019 22:36
    הגב לתגובה זו
    שצריך לשחרר כספים ולהשקיע בכל דבר, זה איתות לכל מי שיכול להשקיע להשקיע, להשקיע בחינוך, לתרום, להשקיע באנשים, מלגות, לימוד חינם, הכשרות מקצועיות, פיתוח ערים. עוד שנה זה ייצר ערך ואז יחזק הכלכלה. כסף שמור זה כסף לא קיים
  • 9.
    מאמר מעניין בלי בולשיט (ל"ת)
    פועל היי טק 05/09/2019 20:51
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    Q E חדש 05/09/2019 19:51
    הגב לתגובה זו
    רק למבינים QE חדש (4)במיסמפר באמריקה =דולר לזבל .הזהב וsilver זה הכסף החדש_ישן
  • 7.
    התשואות 05/09/2019 14:24
    הגב לתגובה זו
    בסביבות 1.5% אז למה יש צורך להשקיע בשקל ? התשואות באגח ממשלתיות הרבה מתחת לזה.
  • אני 07/09/2019 08:22
    הגב לתגובה זו
    כי שקל התחזק ב 5% מתחילת שנה
  • 6.
    תודה.. מעניין (ל"ת)
    משקיע 006 05/09/2019 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ניר חצב ,תודה על הכתבה המצויינת המאירה (ל"ת)
    סתם אחד 05/09/2019 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פרו 05/09/2019 12:40
    הגב לתגובה זו
    כבר מהכותרת ברור שהכתבה מריחה אחת גדולה. הכול אפשרי כתוב בכותרת. משל למה הדבר דומה? "הערב נצפו עננים בשמים. יכול להיות שתפרוץ מלחמה בקמבודיה, או לא. כי, כידוע מלחמות לא פורצות סתם".
  • 3.
    . 05/09/2019 12:08
    הגב לתגובה זו
    לחבר ניר חצב. הכתבה שהעלת מתארת את המצב. כתבה טובה ועניינית.
  • 2.
    מעריך 05/09/2019 12:04
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לגורביץ המטורלל
  • 1.
    שלמה 05/09/2019 11:37
    הגב לתגובה זו
    לאף. משבר כלכלי בפתח
  • אופטימי 05/09/2019 15:57
    הגב לתגובה זו
    לא מזמן פורסם של 60 אחוז מהאמריקאים אין 400 דולר למקרה חירום... החוזק היחיד זה החובות
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.