ריאיון עבודה עובדים משק
צילום: Istock

השכר הממוצע במשק במאי - 10.5 אלף שקל. מי שיאני השכר?

מדובר בעלייה של 3.6% במחירים שוטפים לעומת חודש מאי אשתקד. מספר המשרות היה 3.7 מיליון. בתחום ההייטק שכר ממוצע של כ-21.4 אלף שקל

מורן ישעיהו | (2)

​בחודש מאי 2019 השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בישראל עמד על 10,477 שקל - ירידה של 2.4% לעומת החודש הקודם, ועלייה של 3.6% לעומת מאי 2018. כך עולה מנתוני הלמ"ס. מספר משרות השכיר היה 3.74 מיליון, מרביתן (66.3%) היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק. 

השכר הממוצע הגבוה ביותר במשק נרשם בענף המידע והתקשורת - 20,736 שקל (ירידה של 6.4% לעומת אפריל). במקום השני נמצא ענף שירותים פיננסים (בנקים) ושירותי ביטוח עם 20,484 שקל, ובשלישי ענף אספקת חשמל ומים, שירותי וביוב וטיהור וטיפול בפסולת, עם 19.2 אלף שקל בחודש.

במקום האחרון נמצא ענף שירותי אירוח ואוכל נרשם עם 5,124 שקל למשרת שכיר במאי - בענף זה השכר הממוצע של העובדים בשירותי אירוח היה גבוה ב-54.7% מזה של כלל הענף.

בחודש זה עובדי מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי השתכרו כ-14.9 אלף שקל בממוצע. בענף הבינוי מדובר בשכר ממוצע של כ-10 אלף שקל לעובדים. בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד, שכרם הממוצע של העובדים הסתכם בכ-9 אלף שקל, בענף החינוך כ-8 אלף שקל.

מקור הנתונים: הלמ"ס

יציבות במספר המשרות

נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר בחודשים מרץ-מאי 2019, הן במחירים שוטפים והן במחירים קבועים (שכר זה מייצג את השכר ללא השפעה של עליות ו/או ירידות מחירים במשק), בשיעור של 2.3% ו-0.7% בחישוב שנתי בהתאמה.

עוד נרשמה יציבות במספר משרות השכיר: בחודשים מרס-מאי 2019 מספר משרות השכיר בחישוב שנתי היה כמעט ללא שינוי, לאחר עלייה של 1.3% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2018-פברואר 2019.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמו כן, בחודש מאי 2019 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות עם 2.395 מיליון משרות שכיר המהוות 64% מכלל משרות השכיר במשק. השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 11,176 שקל.

תחום ההייטק - השכר הגבוה בקרב עובדי מחקר מדעי ופיתוח

בחודש מאי 2019 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 22,502 שקל לעומת 21,415 במאי אשתקד - עלייה של 5.1%. מספר המשרות בענף הזה היוו 8.8% מכלל משרות השכיר במשק.

השכר הגבוה ביותר של כ-28.6 אלף שקל נרשם בענף מחקר מדעי ופיתוח. במקום השני היה ענף תכנות וייעוץ במחשבים, הכולל את היקף המשרות הגדול ביותר בתחום (46.9%), עם כ-22.9 אלף שקל. בענף שירותי תקשורת נרשם השכר הנמוך ביותר של 13.6 אלף שקל (ירידה של 13.9% לעומת אפריל).

מקור הנתונים: הלמ"ס

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ללא 09/08/2019 00:30
    הגב לתגובה זו
    חשמל ומים, אוכלי חינם, ויסלחו לי שני האנשים שיובדים באמת
  • 1.
    אחת שיודעת 08/08/2019 19:30
    הגב לתגובה זו
    מקבלים 7000 ברוטו. ונשארים עם 5700 אחרי כל ההורדות וזה עוד עם תואר. הכתבה הזאת רק על אנשי הייטק הבכירים ואנשי הפיננסיים הבכירים. פקידי בנק פשוטים מרווחים שכר מינימום.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי