טל אוחנה אהוד ברק איתי מלכיאור
צילום: אשר אזולאי

שני הכובעים של ברק: ראש "ישראל דמוקרטית" ויחצ"ן של תחום הקנאביס

רגע אחרי שהקים את "ישראל דמוקרטית", ברק שהוא גם יו"ר אינטרקיור, השתתף בכנס קנאביס בירוחם. "הגעתי לכנס בירוחם כי נושא הקנאביס חשוב. פוטנציאל השוק הוא 17-18 מיליארד דולר"

ערן סוקול | (8)

"בתוך חמש שנים ירוחם הופכת לכל הפחות לבירת הקנאביס הרפואי של ישראל, עם 500 מקומות עבודה איכותיים חדשים ומערך מחקר, ייצור ובתקווה שגם ייצוא בקנה מידה כלל עולמי", כך אמרה הבוקר טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם בכנס "גרינגב" (greenegev) שהתקיים בעיר, בפני מאות יזמים, משקיעים, רגולטורים ובעלי חברות מתחום הקנאביס הרפואי שהגיעו לצפות "בחזון בירת הקנאביס הרפואי".

"35 שנים שאני צומחת וגדלה במדבר, עד שהבנתי שאני חייבת להפסיק לדבר על הצורך בהפרחת שדות כלכליים - אני צריכה לייצר אותם. ההזדמנות הכי גדולה של ירוחם מתקיימת ברגעים אלו, עלינו להפסיק את התלות בתעשייה המסורתית, ולהפסיק להיות חוטבי העצים ושואבי המים", אמרה ראש המועצה.

ברק: חלון הזדמנויות של כמה שנים

לכנס הגיע גם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור -0.06% , שנרתמה להשתלב בחזון האקוסיסטם של ירוחם, מיד עם הכרזתו. ברק הגיע רגע אחרי שהקים מפלגה והוא מחזיק בעצם בשני כובעים במקביל - פוליטיקאי לצד איש עסקים ויו"ר אינטקיור ( להרחבה - ברק מורווח 36 מיליון שקל באינטקיור, לא מתכוון לעזוב את תפקיד היו"ר)

"הגעתי הנה כי הנושא הזה באמת חשוב, יש לנו פה חלון הזדמנויות של כמה שנים, ופוטנציאל של שוק ענק, שכיום נאמד ב-17-18 מיליארד דולר בשנה וזה הולך לגדול באופן דרמתי", אמר ברק. "מדובר בחלון הזדמנויות של כמה שנים, שלאחר מכן יכול להיסגר למי שלא ישכיל להיכנס בזמן", הוסיף, וסיפר כי חברת "קנדוק" מקימה בימים אלו בנגב המערבי את מתחם הגידול הגדול ביותר בארץ ואחד הגדולים בעולם.

לדברי ברק, בירוחם יש את כל היתרונות שקיימים בישראל לתחום: "יש פה ד.נ.א של פארמה, אקלים מיוחד (מבחינת גובה, יובש ונגישות לאדמות), הידע הישראלי בחקלאות מתקדמת, תמיכת משרדי הממשלה וחשוב מהכל - כוח אדם איכותי ומסור. כל אלו מאפשרים למשקיעים את זמן התגובה המהיר שצריך על מנת להפוך לשחקן עולמי משמעותי בתחום. אני רואה פה בכנס את ראשי החברות הגדולות ויש פה הזדמנות אמיתית. יחד אנחנו יכולים להזניק את פיתוח תעשיית הקנאביס הרפואי הישראלי ולהביא לפריצות דרך בייצור איכותי, מחקר ופיתוח, בזכותן יקבלו המטופלים בארץ ובעולם את המוצרים הטובים והיעילים ביותר".

שר החקלאות: "הקנאביס הרפואי הוא לא בועה"

שר החקלאות, אורי אריאל, שהגיע לשאת דברים בכנס, אמר כי הוא צופה שחזון ירוחם להיות בירה ישראלית בתחום יהפוך בתוך זמן קצר לבירה עולמית. "אני עומד פה ואומר שהקנאביס הרפואי הוא לא בועה - זה דבר אמיתי. אנחנו עוקבים אחר ההשקעות הפרטיות בתחום והן גדלות בקפיצות משמעותיות. היות ומדובר בשוק עולמי, הפוטנציאל גדול ומרגע שיהיה למשק הישראלי אישור לייצר את התוצרת - נחווה פה זינוק משמעותי בתוצאות של כל החברות בתחום. כמי שפעל לקידום החוק ולהכרזה על קנאביס כגידול חקלאי, אני רואה חשיבות רבה בייצוא הקנאביס הרפואי משום שיקל על חולים, יספק פרנסה לחקלאים ויביא לשגשוג הכלכלה בישראל חזון ירוחם כבירה עולמית יקרה, ואני מצהיר פה, שמשרד החקלאות עם ירוחם", אמר השר אריאל.

 

הטבות כלכליות ליזמי קנאביס בירוחם

בעיר הצליחו לגייס מספר גדול של משרדי ממשלה ויזמים פרטיים ומצהירים כי השאיפה היא להפוך בתוך שנים ספורות למרכז עולמי של מחקר, סטרטאפים וגידול ומיצוי הצמח לתחומי הרפואה והקוסמטיקה, תוך מבט על ייצוא הידע והתוצרים אל שווקי אירופה והעולם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בכנס הציגו משרדי הממשלה והמועצה המקומית את כלל ההטבות ליזמים, בהן קרקע בסבסוד של כ-90%, החזר השקעת הון של 30%, מס חברות בגובה 7.5% למפעל מאושר, מענקים עבור העסקת עובדים חדשים ועוד.

"היתרונות שאנחנו מציעים ליזמים בתחום, הם לא רק של ציונות, אלא גם של חבילת הטבות כלכליות, שנותנות אורך נשימה עד לרווחיות. יתרונות אלו עולים על כל האפשרויות האחרות העומדות בפניהם, ואנו מלווים אותם ופותחים בפניהם דלתות לכל המשרדים הרלוונטיים", אומרת טל אוחנה, ראש המועצה המקומית ירוחם, שיזמה את הרעיון ובחודשים האחרונים מקדישה לו חלק משמעותי מזמנה.

"יש לנו אלפי דונמים של קרקע שניתן להקצות באופן מיידי להקמת חממות לגידול קנאביס רפואי ובצמוד להן, עשרות אלפי מטרים של שטחי תעשייה לרכישה או השכרה מיידית לצורך ייצור, מחקר ופיתוח. אנו משקיעים תשומות גדולות בהכנת הבסיס לכל זה ובניית התשתית, משלבי הגידול והמחקר ועד לבקרת האיכות ושיווק המוצרים".

לדברי ראש המועצה ושותפיה לדרך, בהם הרשות לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר), משרד החקלאות, משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות, הרשות להשקעות והמכון הוולקני, הימצאות כלל תהליכי הפיתוח והייצור במקום אחד מהווים יתרון כלכלי כשלעצמו.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 07/07/2019 19:41
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהשמאל בשלטון שתיקת הכבשים בעיתונות.
  • 6.
    עופר 07/07/2019 19:39
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו בגללו עדיין מחכים לקבל תקנים לייצוא והנזק שעשה הוא כמעט בלתי הפיך המדינה הפסידה מליארדים מהכנסה אם היה כבר ייצוא
  • 5.
    מי מצביע לסוחר סמים ? (ל"ת)
    מיקי 07/07/2019 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רק ביגלל הידע רק ביגללהטבות המס רק ביגלל ירוח (ל"ת)
    kobes 07/07/2019 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע בנפט 07/07/2019 15:28
    הגב לתגובה זו
    תבדקו אם שלי יחימוביץ גם משקיעה אחרת תקים את ועדת ששינסקי 4 ויקחו לכם הכל במיסים
  • 2.
    איך הוא לא עוזב את אינטקיור, ככה הוא "מציל" את המולדת? (ל"ת)
    דניאל 07/07/2019 15:24
    הגב לתגובה זו
  • הוא חושש שנתניהו לא יתן לו להשתולל עם הקנביס (ל"ת)
    לכן מנסה להדיח אותו 07/07/2019 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירוחם אינה בנגב המערבי. (ל"ת)
    ירוחם 07/07/2019 15:15
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?