מי הם שיאני השכר במשק?
באפריל 2019 השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר עמד על 10,779 שקל - עלייה של 3.7% לעומת אפריל אשתקד. בתחום ההייטק שכר ממוצע של כ-22.5 אלף שקל
בחודש אפריל 2019 השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בישראל עמד על 10,779 שקל - עלייה של 3.7% לעומת אפריל אשתקד, כך עולה מנתוני הלמ"ס. 66.2% (2.453 מיליון) מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר בחודשים פברואר-אפריל 2019 הן במחירים שוטפים והן במחירים קבועים (שכר זה מייצג את השכר ללא השפעה של עליות ו/או ירידות מחירים במשק), בשיעור של 2.6% ו-1.8% בחישוב שנתי בהתאמה.
בתוך כך, העלייה הגדולה ביותר של 9.4% בשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים נרשמה בענף שירותי אירוח ואוכל, אם כי בענף זה שכרם של העובדים היה הנמוך ביותר במשק והסתכם ב-5,319 שקל בממוצע לחודש. כמו כן, שכרם של העובדים בענף שירותי אירוח היה גבוה ב-54.2% מהשכר הממוצע של כלל הענף והגיע ל-8,204 שקל.
שכרם של העובדים בענף מידע ותקשורת היה הגבוה ביותר מכלל המשק - 22,066 בממוצע. במקום השני נמצא ענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עם שכר ממוצע של 21,420 שקל. שכרם של העובדים בענף שירותים פיננסיים היה גבוה ב-35% מהשכר הממוצע של כלל הענף והסתכם ב-28,911 שקל.
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור הנתונים: הלמ"ס
גידול במספר המשרות
מספר משרות השכיר בחודש אפריל היה 3.707 מיליון, עלייה של 1.4% לעומת אפריל 2018. נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר כאשר בין החודשים פברואר-אפריל 2019 עלה מספר משרות השכיר ב-0.5% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.1% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2018-ינואר 2019.
תחום ההייטק - השכר הגבוה בקרב עובדי מחקר מדעי ופיתוח
בחודש אפריל 2019 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 23,734 שקל לעומת 22,526 באפריל אשתקד - עלייה של 5.4%. מספר המשרות בענף הזה היוו 8.7% מכלל משרות השכיר במשק.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
השכר הגבוה ביותר בתחום נרשם בענף מחקר מדעי ופיתוח עם שכר ממוצע של 27,878 שקל. אחר כך נמצא ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים בו היה היקף המשרות הגדול ביותר בתחום (46.2%) עם שכר ממוצע של 24,390 שקל באפריל. בענף שירותי תקשורת נרשם השכר הנמוך ביותר של 15,560 שקל.
מקור הנתונים: הלמ"ס
- 2.שטויות 07/07/2019 20:25הגב לתגובה זולא מפטרים, עובדים עד הפנסיה ומקבלים פנסיה שמנה שרק זה שווה שכר כפול. והכל על חשבון עובדי ההיטק שמניעים את המשק משלמים מיסים כדי לממן את השמנים. שכר השרות הציבורי עלה באחוזים הרבה יותר מהשכר בהייטק. תבדקו ותראו
- 1.LONELY 07/07/2019 13:12הגב לתגובה זוללא הגדרות חד משמעיות
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
