הבורסה לני"ע מקדמת צירוף של שחקני נוסטרו כחברי בורסה
הבורסה לני"ע הודיעה הבוקר (א') על הסרת חסמים להצטרפותם של חברי בורסה חדשים שתאפשר לראשונה כניסה של גופים ישראלים לחברות בבורסה גם אם הם פועלים לנוסטרו בלבד. כמו כן, הבורסה מבקשת ליישר קו עם בורוסות חו"ל ולהפחית את דרישת ההון המינימאלית מחברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים) בכ-30%. לאור זאת, הבורסה פרסמה היום להערות הציבור את ההצעה לשינוי.
כיום, קיימים בבורסה מספר סוגים של חברי בורסה: בנק, בנק חוץ, חש"ב וחבר רחוק. על פי תקנון הבורסה, חש"ב נדרש כיום לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים, דוגמת פעילות ברוקראז' או ניהול תיקי לקוחות. בנוסף, רשאי חש"ב לפעול גם לנוסטרו - חשבונו העצמי. ואולם, התקנון אינו מאפשר לגוף ישראלי אשר אין לו לקוחות והוא פועל רק לנוסטרו (לרבות כעושה שוק) להיות חבר בורסה. מגבלה זו אינה חלה על חבר רחוק.
שחקני נוסטרו הביעו עניין להיות חברי בורסה
לאחרונה מספר גופים שונים הפועלים רק לנוסטרו, ישראלים וזרים, הביעו עניין באפשרות להיות חברי בורסה, לרבות בשל פרויקט ה-Co Location, אשר יאפשר להם גישה מהירה יותר למערכות המסחר של הבורסה. הוראת התקנון המחייבת חש"ב לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים מהווה חסם לגופים ישראלים.
לאור זאת, הבורסה שואפת להסיר את החסם ולאפשר לגופים ישראלים הפועלים לנוסטרו בלבד להצטרף כחברים לבורסה, תוך עמידה בתנאי כשירות וקבלה דומים לאלו החלים על חש"בים, בשינויים המחוייבים בשל אופי פעילותם. סגל הבורסה סבור כי השינויים האמורים יביאו לגידול הנזילות בשוק, וימנעו מתן עדיפות לחברים רחוקים על פני גופים ישראלים העוסקים אף הם בפעילות נוסטרו בלבד.
- הבורסה לניירות ערך: קפיצה של 80% ברווחים למרות המלחמה
- שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמפורט בהצעה, בבורסה סבורים כי יש להחיל על חבר הפועל לנוסטרו בלבד דרישות דומות לאלו החלות על חש"בים, למעט בנושאים הקשורים לממשל תאגידי וללקוחות.
יישור קו עם בורסות בחו"ל
בנוסף, הבורסה מודיעה כי תפחית את דרישת ההון המינימאלית מחש"בים מ-22 מיליון שקל לכ-15 מיליון שקל בלבד. גובה דרישת ההון המינימאלית הנוכחי נקבע לפני כעשור, כ"דמי רצינות" לגופים אשר מבקשים להתקבל לחברות בבורסה. הדרישה כאמור עלולה להוות חסם לגופים שונים, הן כאלה הפועלים לנוסטרו בלבד, והן כאלה הפועלים עבור לקוחות ושאין בכוונתם להיות חברי מסלקה, אלא לפעול כברוקר בלבד.
דרישת ההון מבוססת הן על דרישת מינימום והן על מודל הון, שמביא לידי ביטוי את הסיכונים הגלומים בפעילות של חברי בורסה לסוגיהם השונים. בשל העובדה שדרישת ההון המינימאלית בבורסות בחו"ל נמוכה משמעותית מדרישת המינימום הנוכחית, מבקשת הבורסה להקטין את דרישת המינימום, באופן בו הדרישה עדיין תהווה "דמי רצינות", אך תאפשר לגופים חדשים לעמוד בדרישות הסף להתקבל לחברות בבורסה. על פי ההצעה, בדרישת ההון על פי מודל ההון המבוסס סיכון לא יחול שינוי.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, אמר היום: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה, אנו פותחים את הבורסה בתל אביב לשחקנים חדשים, אשר קודם לכן לא יכלו להתקבל כחברי בורסה. השינויים בכללים והסרת החסמים גובשו בדומה למקובל בבורסות בעולם. אנו בטוחים כי כניסתם של שחקנים חדשים לשוק ההון המקומי, יגבירו את התחרות על ציבור המשקיעים ויהפכו את הבורסה בתל אביב לדומיננטית ולנגישה יותר לציבור הרחב".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 4.סוחר סחור 07/04/2019 19:33הגב לתגובה זודרישות מדע בדיוני של עשרות מיליוני שקל הון עצמי. לא עובדים כך בחו"ל.
- 3.מנחם 07/04/2019 10:41הגב לתגובה זואמנם שמס רווחי הון לא ירד מהמספר המטורף 25% יהיה קשה לבורסה להתאושש ולהתחרות בהשקעה בנדלן, אבל זה גם שיפור, צריך להכניס עוד חברים, קבוצות בינלאומיות כמו אינטראקטיב ועוד
- 2.תום 07/04/2019 10:07הגב לתגובה זומס הגנבים 25% ואז תראו איך הבורסה חוזרת לחיים ומשקיעי הדיור חוזרים לבורסה והמדינה המושחתת שלנו תרוויח פי כמה כסף ממסים מאשר הפרוטות שמרוויחה היום
- 1.דן 07/04/2019 10:02הגב לתגובה זועושים כל מיני שטיקים אחרים

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?