התהפכות העקום האמריקאי בשבוע שעבר העלתה לכותרות את האפשרות שהמשק האמריקאי בדרך למיתון, או לפחות להאטה משמעותית. בסקירה שפרסם היום אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, מציין גרינפלד כי על אף שעקום התשואות הוא בבירור האינדיקאטור הטוב ביותר לחיזוי מיתון, הוא כמובן לא האינדיקאטור היחיד שמלמד על השינוי במחזור העסקים במשק האמריקאי.   בפסגות מציינים כי אינדיקאטורים מקדימים אחרים כמו יחס המלאי למכירות, הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה או מדד המדדים המקדימים של הקונפרנס בורד, מלמדים כולם על שינוי מהותי לרעה בפעילות הכלכלית בארה"ב. לכן, השאלה "האם המשק האמריקאי מאבד מומנטום?" כבר איננה ממש רלוונטית שכן מדובר על תרחיש שדרוש נס על מנת שהוא לא יתממש. "גם אם נדמה ש'הפעם זה שונה' ושהתהפכות עקום התשואות היא מקרית בלבד ולא סימן ברור לכך שהפסנתר עומד לצנוח לכלכלה האמריקאית על הראש, אינדיקאטורים אחרים מלמדים שזה לא רעיון רע כל כך לעשות כמה צעדים אחורה ולהתרחק מהאזור שבו משהו שנראה כמו פסנתר ונשמע כמו פסנתר מתקרב מלמעלה במהירות גבוהה", כותב גרינפלד.   מודל ההסתברות למיתון שהשיק בית ההשקעות לפני כשנה ובוחן את הסיכוי למיתון בארה"ב על סמך המרחק של מספר אינדיקאטורים מערכים קריטיים שמהווים טריגר לכניסה למיתון, מלמד כיום על הסתברות של 62% למיתון בשנתיים הקרובות. "הבעיה העיקרית עם התהפכות העקום או האינדיקאטורים האחרים שמלמדים על ההאטה שמתקרבת היא שאין לאף אחד מאלו יכולת ללמד אותנו על התזמון שבו יורגש שינוי כיוון מהותי בכלכלה וכתוצאה מכך בשווקים. במילים אחרות, גם אם השאלה 'מתי?' הפכה להיות חשובה יותר מ'האם?', לא ניתן לספק תשובה רצינית לשאלה זו", כותב גרינפלד.   בפסגות מציינים כי היסטורית, השתטחות עקום התשואות תמיד באה לידי ביטוי בירידות בשוקי המניות, אבל זמן התגובה נע בין חצי שנה לשנה וחצי, נתון שלא ממש עוזר למשקיעים שרוצים להקטין סיכון באופן אופטימלי. מנגד, לדברי גרינפלד "כיוון שאנו מניחים תרחיש עם תוצאה שלילית שההסתברות להתממשותו גדלה בכל חודש שעובר מבלי שהוא התממש, כדאי להערכתנו להתחיל כבר עכשיו בתהליך הדרגתי ומתון של הקטנת סיכונים".  

מקור: פסגות בית השקעות בתרחיש הבסיס של בית ההשקעות, על אף הסימנים הרבים לשינוי בכיוון המחזור הכלכלי, המשק האמריקאי לא צפוי לחוות מיתון מתמשך במחזור הנוכחי אלא רק האטה בקצב הצמיחה. עם זאת, גם בתרחיש זה קצב הצמיחה צפוי לרדת לרמה של כ-1.0%. בפסגות מעריכים, כי כיוון שמדובר על צמיחה איטית יותר מקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק האמריקאי, מדובר על תרחיש שבו שיעור האבטלה חוזר לעלות, הצריכה הפרטית נפגעת והשקעות הפירמות נעצרות. בתרחיש זה הפד מתחיל להפחית את הריבית לקראת סוף השנה/תחילת 2020, וזו חוזרת להיות נמוכה מ-1% תוך שנתיים. לדברי גרינפלד, "כיוון שהמשקיעים מבינים שהכלים העומדים לרשות מקבלי ההחלטות בעולם מוגבלים מאוד, סביר להניח שהציפיות לריבית נמוכה לאורך זמן ארוך יתבססו מחדש. בהתאם, לתשואות האג"ח האמריקאיות יש עוד לאן לרדת". מבחינת הפירמות, מציין גרינפלד כי בתרחיש שבו הצמיחה במשק היא סביב 1%, שיעור הגידול ברווח למניה צפוי להיות אפסי. "באופן ברור, זה לא התרחיש ששוק המניות מתמחר כרגע כאשר הצפי הנגזר לגידול ברווח למניה בשנה הקרובה עומד על 9.5%, מה שמקטין את האטרקטיביות של האפיק. בנוסף, אם בוחנים את הסיכונים להתממשות התרחיש המרכזי, נדמה שאלו מוטים בעיקר כלפי מטה. הסקטור העסקי בארה"ב ממונף מאוד ואיכות האשראי בו נמוכה באופן יחסי, תודות למדיניות הריבית האפסית והמרדף אחד תשואות של השנים האחרונות. אם נוסיף לכך את ההאטה החריפה באירופה ובסין, את מלחמת הסחר ואת אבדן האמון בבנקים המרכזיים הרי שההסתברות לתרחיש של מיתון בארה"ב אינה נמוכה כל כך, סיכם גרינפלד.