מפעל קליל
צילום: יח"צ

קליל: הרווח הנקי ירד ב-21% ברבעון הרביעי של 2018

ההכנסות צמחו בכ-8.8%, אך שולי הרווחיות הגולמית נחלשו. מנכ"ל קליל: "הרווחיות הושפעה בעיקר ממשתנים חיצוניים" 

ערן סוקול | (1)

קליל 3.33%  תעשיות דיווחה ביום חמישי לאחר נעילת המסחר בבורסה, על תוצאותיה לרבעון הרביעי של השנה עם עלייה של 8.8%% בהכנסות וירידה של 21% ברווח הנקי. מניית החברה עלתה בכ-15%% מתחילת השנה ונסחרת במכפיל 12.6 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. 

יצרנית הפרופילים לחלונות, שבשליטת היו"ר צורי דבוש (63.6%) דיווחה על הכנסות של כ-106 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2018, עלייה של כ-8.8% בהשוואה לכ-97.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הגידול נבע בעיקר, מעלייה בהיקף המכירות בתחום הפרופילים מנגד לשינויים בתמהיל המכירות, אשר הובילו לירידה במחיר המכירה הממוצע בתחום זה. 

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-10.6 מיליון שקל, ירידה של כ-21% ביחס לרווח נקי של כ-14.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.

המשך ירידה בשולי הרווחיות הגולמית

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכם בכ-29 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של כ-27.4%, מדובר בירידה של כ-6% ביחס לרווח גולמי של כ-30.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עם שולי רווחיות גולמית של כ-31.8%, כאשר ברבעון השלישי של 2018 רשמה החברה שולי רווחיות גולמית של כ-27.8% (לכתבה המלאה). החברה מציינת כי הירידה ברווחיות הגולמית נבעה משינוי בתמהיל המכירות כאמור, ומעלייה של מחיר חומר הגלם המרכזי, אלומיניום.

החברה הציגה ברבעון הרביעי ירידה בהוצאות התפעול של כמיליון שקל, אולם הירידה ברווחיות הגולמית כאמור הובילה לירידה של כ-5.7% ברווח התפעולי אשר הסתכם בכ-16 מיליון שקל ברבעון הרביעי, לעומת כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל.

"הרווחיות בשנת 2018 הושפעה בעיקר ממשתנים חיצוניים"

אריה (ריצ'י) ריכטמן, מנכ"ל קליל: "אנו מסכמים את שנת 2018 עם הכנסות שיא של מעל 400 מיליון שקל לאור הגידול בכמויות המכירה. הרווחיות בשנת 2018 הושפעה בעיקר ממשתנים חיצוניים כמו עלייה חדה במחיר חומרי הגלם והתחזקות שער הדולר אל מול השקל. ובקליל, בחרנו לספוג חלק מהשינויים כדי לא לגלגל את מלוא ההשפעה על לקוחותינו. תוכנית האחריות ל-7 שנים זוכה להיענות חיובית בציבור שיכול ליהנות היום מחלונות באיכות גבוהה ושקט נפשי לאורך שנים. בכוונתנו להרחיב את היקפי הפעילות גם בתחום התריסים. לצורך כך הקמנו לאחרונה קו ייצור חדש לייצור תריסים למפתחים גדולים הממוקמים גם בקומות הגבוהות בבניין. בנוסף התחלנו בשיווק פתרונות מתקדמים של ארגזי תריס מוכנים להתקנה. נמשיך לשפר את הפעילות העסקית באמצעות השקת מוצרים מעוצבים ושדרוג מערך השירות, מתוך הבנה שמוצרים ייחודיים לצד שירות איכותי ומהיר יעצימו את היתרון התחרותי של קליל ". 

קליל תעשיות, עוסקת בעיצוב, יצור ושיווק של מערכות אלומיניום (חלונות ודלתות מעוצבים) לבניה ולתעשייה. בנוסף, עוסקת החברה בפיתוח, ייבוא ושיווק של פירזולים, אביזרים ומנועי תריסים הנלווים לפרופילי האלומיניום והדרושים לשם ייצור החלונות והדלתות. לקליל תעשיות, חברה בת פרטית, רול פרופיל (82.8%) העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות תריסים, שלבי תריס - אור וארגזי תריס מפחי אלומיניום.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עדי 11/03/2019 07:28
    הגב לתגובה זו
    חברה רווחית ומייצרת מזומנים על בסיס קבוע, מנוהלת בצורה טובה, משלמת דיבידנד נדיב ונהנת ממותג חזק ומוכר היטב בשוק המקומי. הירידה ברווח השנה היא בעקר בגלל מחיר חומר הגלם ושינוי בשער החליפין. השקעה ראויה לטווח ארוך(מחזיק, לא מוכר)
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?