ההאטה בצמיחת התמ"ג נמשכת, הגרעון הלאומי קפץ פי 5
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הבוקר את נתוני החשבונות הלאומיים של ישראל לשנת 2018, מהם עולה כי נרשמה גם בשנה החולפת נרשמה האטה בתוצר המקומי הגולמי וגרעון המדינה הגיע לסכום של כ-31.7 מילארד שקל - גבוה פי 5 מהגרעון בשנת 2017.
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2018 הסתכם הגרעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי ב- 31.7 מיליארדי שקל, וזאת, בהשוואה לגרעון של 6.3 מיליארד שקל ב-2017 ושל 9.7 מיליארד שקל ב- 2016. את העלייה בגירעון הממשלתי מייחסים בלמ"ס ליציבות בהכנסות השוטפות לעומת עלייה של 5.3% בהוצאות השוטפות. הגירעון הכולל במגזר הממשלתי, הכולל גם את הגירעון בחשבון ההון, הגיע ב- 2018 ל- 3.3% מהתוצר. זאת, בהשוואה ל- 1.0% מהתוצר בשנת 2017 ול- 1.4% מהתוצר בשנת 2016.
עוד עולה מהנתונים כי התוצר המקומי הגולמי, אשר משקף את ערך הנטו של כלל הסחורות והשירותים שיוצרו בישראל במחירים קבועים, עלה בשנת 2018 ב-3.3%, לאחר עליות של 3.5% ב-2017 ושל 4% ב-2016. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-2018 ב-1.3% במחירים קבועים, לאחר עלייה של 1.5% ב-2017 ושל 2% ב-2016.
ההכנסה המקומית הריאלית (התמ"ג בתוספת רווחים או הפסדים משינויים בתנאי הסחר עם חו"ל) עלתה ב-2.5% בשנת 2018 – כך שההפסד מתנאי הסחר כאחוז מהתמ"ג היה 0.7% עקב ההרעה בתנאי הסחר. זאת, בהמשך להרעה בתנאי הסחר בשנת 2017 הפסד של 0.4% מהתמ"ג והטבה בתנאי הסחר בשנת 2016 אז חל רווח של 0.8% מהתמ"ג.
- הגירעון גדל ל-8.1% - בקצב הזה הוא גם יתקרב ל-10%
- ראש אגף מאקרו כלכלה בבנק ישראל: "הגירעון צפוי לטפס ל-7%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודת האור בנתוני הלמ"ס מגיעה מנתוני ההכנסה הפרטית הפנויה המותאמת לנפש אשר עלתה ב-2018 ב-4.5% לאחר עלייה של 0.2% ב-2017 ועלייה של 3.8% ב-2016. שיעור החיסכון הפרטי הנקי הגיע ב-2018 ל-16.5% מההכנסה הפרטית הפנויה המותאמת, בהשוואה ל-14.5% ב-2017 ול-15.9% ב-2016.
- 2.אין הכנסות מנדלן כחלון הבריח משקיעים מה הפלא=מיתון (ל"ת)ו 23/03/2019 09:52הגב לתגובה זו
- 1.לא לדאוג .. נתניהו עשה גרעון ..... והולך הביתה.... (ל"ת)שימי 10/03/2019 13:34הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
