נתניהו ישראל כץ רכבת קרית מלאכי
צילום: ששון תירם

אלו קווי התחבורה הציבורית הגרועים ביותר בישראל

רק אל תעלו על קו 15 בירושלים, או על קו 480 שמפנק בזמני המתנה ותורים ארוכים. נוסעי הרכבת מתלוננים על ביטולים ושינויים פתאומיים בלוחות הזמנים

ערן סוקול | (2)

אלפי תלונות של נוסעים שהגיעו למוקד ארגון צרכני התחברוה הציבורית - 15 דקות, במחצית השנייה של שנת 2018, חושפים את קווי התחבורה הציבורית הגרועים בישראל: במקום הראשון בדירוג הקווים ההגרועים נמצא קו 15 הירושלמי, למקום השני המפוקפק הגיע קו 480 בין ירושלים לתל אביב ובמקום השלישי קו 82 המחבר בין פתח תקווה לתל אביב. על שלושת הקווים אלו התקבלו כמויות חריגות של תלונות נוסעים על צפיפות, איחורים ואי עמידה בלוחות הזמנים. החדשות הטובות, במשרד התחבורה משתדלים ללמוד את התלונות ולשפר את השירות.

קו 15 בירושלים היה הסיוט הכי גדול של הנוסעים ב-2018

במהלך כל שנת 2018 התקבלו במוקד פניות הציבור של ארגון 15 דקות כ-7,200 תלונות על ליקויים בשירותי התחבורה הציבורית. הקו המוביל ברשימה, קו 15, מחבר בין אזור התעסוקה תלפיות, דרך שכונת הקטמונים במסלול ישיר אל התחנה המרכזית ותחנת הרכבת החדשה בירושלים. מהתלונות עולה כי הקו עמוס וצפוף באופן תמידי, וכי שעות היציאה שלו מתחנה המרכזית בעיר אינן אמינות והוא מאחר באופן קבוע. 

 קו 15 בירושלים, לפחות אפשר להחזיק כדי לא ליפול. מקור: ארגון 15 דקות

הקו השני הכי גרוע, קו 480 הינו קו ישיר בין מסוף ארלוזורוב בתל אביב לתחנה המרכזית בירושלים, אשר זוכה לתלונות רבות על זמני המתנה ותורים ארוכים בעלייה לאוטובוס - הן בירושלים והן בתל אביב - ותדירות נמוכה ביחס לביקוש הגבוה.

הקו השלישי בדירוג, הוא קו 82 המחבר בין פתח תקווה לתל אביב. הנוסעים מתלוננים על אי ביצוע נסיעות ועל איחורים באופן קבוע ומבקשים אוטובוסים מפרקיים. הקווים המדווחים הם עתירי נוסעים וזוכים לביקוש גבוה.

 

רשימת 10 הקווים הגרועים ביותר בישראל

מקור: דו"ח ביקורת הציבור - סיכום שנת 2018 של 15 דקות - ארגון צרכני התחבורה הציבורית (קישור לדו"ח המלא). 

קיראו עוד ב"בארץ"

רכבת ישראל: ביטולים בלתי צפויים ושינויים פתאומיים בלוחות הזמנים

גם קווי הרכבת בישראל זוכים בריבוי תלונות. הנוסעים מתלוננים על ביטולים בלתי צפויים, שינויים בלוחות הזמנים וחוסר עדכון מצד הרכבת על התקלות, לא באתר ולא באפליקציה. קו רעננה מערב-תל אביב נמצא בראש הרשימה, אחריו קו נהריה-חיפה-תל אביב שקרונות ממנו הוסטו לטובת הרכבת המהירה לירושלים, ובמקום השלישי קו נתניה תל אביב. הקו המהיר החדש לירושלים מככב במקום החמישי.

במשרד התחבורה משתדלים ללמוד את ממצאי תלונות הנוסעים

לדברי מנהלת מוקד פניות הציבור של 15 דקות יערה צעירי: ״הבעיות המרכזיות בשנת 2018 ממשיכות להיות אי עמידה בלוחות הזמנים והיצע נמוך ביחס לביקוש. יש לציין לטובה את תגובת המפעילים ומשרד התחבורה לפרסום הדו"חות. הם משתדלים ללמוד את ממצאי תלונות הנוסעים ולשפר את השירות בהתאם. כך קווים רבים שדורגו במקומות גרועים במחצית הראשונה של 2018 זכו לתוספות שירות והיקף התלונות עליהם ירד באופן דרמטי״. 

"הציבור צמא לפתרונות של תחבורה ציבורית מהירה ותדירה"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קו 15 הוא לא יוזמה שלכם? (ל"ת)
    עידן 11/03/2019 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תום 10/03/2019 10:59
    הגב לתגובה זו
    כל התחבורה קורסת כי מחפשים רק להקים בלי שכל כדי להצטלם עכשיו הקדנציה הזו שום חשיבה לטווח הארוך רק רכבת תחתית מתחת לכל גוש דן כולל רחובות נס ציונה ראשון פתח תקוה בני ברק כפר סבא רעננה גבעתיים גבעת שמואל תל אביב רמת גן בת ים רק רכבת כזו תוריד את מספר כלי הרכב ב 80% ותפטור את כל בעיית התחבורה במרכז
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.