נתניהו ישראל כץ רכבת קרית מלאכי
צילום: ששון תירם

אלו קווי התחבורה הציבורית הגרועים ביותר בישראל

רק אל תעלו על קו 15 בירושלים, או על קו 480 שמפנק בזמני המתנה ותורים ארוכים. נוסעי הרכבת מתלוננים על ביטולים ושינויים פתאומיים בלוחות הזמנים

ערן סוקול | (2)

אלפי תלונות של נוסעים שהגיעו למוקד ארגון צרכני התחברוה הציבורית - 15 דקות, במחצית השנייה של שנת 2018, חושפים את קווי התחבורה הציבורית הגרועים בישראל: במקום הראשון בדירוג הקווים ההגרועים נמצא קו 15 הירושלמי, למקום השני המפוקפק הגיע קו 480 בין ירושלים לתל אביב ובמקום השלישי קו 82 המחבר בין פתח תקווה לתל אביב. על שלושת הקווים אלו התקבלו כמויות חריגות של תלונות נוסעים על צפיפות, איחורים ואי עמידה בלוחות הזמנים. החדשות הטובות, במשרד התחבורה משתדלים ללמוד את התלונות ולשפר את השירות.

קו 15 בירושלים היה הסיוט הכי גדול של הנוסעים ב-2018

במהלך כל שנת 2018 התקבלו במוקד פניות הציבור של ארגון 15 דקות כ-7,200 תלונות על ליקויים בשירותי התחבורה הציבורית. הקו המוביל ברשימה, קו 15, מחבר בין אזור התעסוקה תלפיות, דרך שכונת הקטמונים במסלול ישיר אל התחנה המרכזית ותחנת הרכבת החדשה בירושלים. מהתלונות עולה כי הקו עמוס וצפוף באופן תמידי, וכי שעות היציאה שלו מתחנה המרכזית בעיר אינן אמינות והוא מאחר באופן קבוע. 

 קו 15 בירושלים, לפחות אפשר להחזיק כדי לא ליפול. מקור: ארגון 15 דקות

הקו השני הכי גרוע, קו 480 הינו קו ישיר בין מסוף ארלוזורוב בתל אביב לתחנה המרכזית בירושלים, אשר זוכה לתלונות רבות על זמני המתנה ותורים ארוכים בעלייה לאוטובוס - הן בירושלים והן בתל אביב - ותדירות נמוכה ביחס לביקוש הגבוה.

הקו השלישי בדירוג, הוא קו 82 המחבר בין פתח תקווה לתל אביב. הנוסעים מתלוננים על אי ביצוע נסיעות ועל איחורים באופן קבוע ומבקשים אוטובוסים מפרקיים. הקווים המדווחים הם עתירי נוסעים וזוכים לביקוש גבוה.

 

רשימת 10 הקווים הגרועים ביותר בישראל

מקור: דו"ח ביקורת הציבור - סיכום שנת 2018 של 15 דקות - ארגון צרכני התחבורה הציבורית (קישור לדו"ח המלא). 

קיראו עוד ב"בארץ"

רכבת ישראל: ביטולים בלתי צפויים ושינויים פתאומיים בלוחות הזמנים

גם קווי הרכבת בישראל זוכים בריבוי תלונות. הנוסעים מתלוננים על ביטולים בלתי צפויים, שינויים בלוחות הזמנים וחוסר עדכון מצד הרכבת על התקלות, לא באתר ולא באפליקציה. קו רעננה מערב-תל אביב נמצא בראש הרשימה, אחריו קו נהריה-חיפה-תל אביב שקרונות ממנו הוסטו לטובת הרכבת המהירה לירושלים, ובמקום השלישי קו נתניה תל אביב. הקו המהיר החדש לירושלים מככב במקום החמישי.

במשרד התחבורה משתדלים ללמוד את ממצאי תלונות הנוסעים

לדברי מנהלת מוקד פניות הציבור של 15 דקות יערה צעירי: ״הבעיות המרכזיות בשנת 2018 ממשיכות להיות אי עמידה בלוחות הזמנים והיצע נמוך ביחס לביקוש. יש לציין לטובה את תגובת המפעילים ומשרד התחבורה לפרסום הדו"חות. הם משתדלים ללמוד את ממצאי תלונות הנוסעים ולשפר את השירות בהתאם. כך קווים רבים שדורגו במקומות גרועים במחצית הראשונה של 2018 זכו לתוספות שירות והיקף התלונות עליהם ירד באופן דרמטי״. 

"הציבור צמא לפתרונות של תחבורה ציבורית מהירה ותדירה"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קו 15 הוא לא יוזמה שלכם? (ל"ת)
    עידן 11/03/2019 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תום 10/03/2019 10:59
    הגב לתגובה זו
    כל התחבורה קורסת כי מחפשים רק להקים בלי שכל כדי להצטלם עכשיו הקדנציה הזו שום חשיבה לטווח הארוך רק רכבת תחתית מתחת לכל גוש דן כולל רחובות נס ציונה ראשון פתח תקוה בני ברק כפר סבא רעננה גבעתיים גבעת שמואל תל אביב רמת גן בת ים רק רכבת כזו תוריד את מספר כלי הרכב ב 80% ותפטור את כל בעיית התחבורה במרכז
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).