אסון טביעה נחל צפית מכינה בני נוער
צילום: דוברות זק״א

מחדל אסון צפית: "התוצאות הקשות בגלל עקשנות המארגנים"

שני כתבי אישום באשמת הריגה יוגשו נגד מנהל מכינת בני ציון והמדריך: "פעלו בקלות דעת ונטלו סיכון בלתי סביר". העונש המקסימלי בחוק: 20 שנות מאסר

מורן ישעיהו |

שני כתבי אישום באשמת הריגה יוגשו נגד מנהל מכינת בני ציון והמדריך לשעבר, יובל כאהן ואביב ברדיצ'ב, בשל חלקם באסון נחל צפית שאירע בחודש אפריל אשתקד - בכפוף לשימוע. כך מעדכנת היום (ד') פרקליטות מחוז דרום.

בכתב החשדות שנשלח לבאי כוחם נכתב כי "למרות הצטברות התרעות ואזהרות רבות,  בימים שקדמו לארוע,  מפני שיטפונות הצפויים בנחלי הדרום,  באזור אשר בו תוכנן הטיול, אשר היו בידיעתם המלאה של החשודים לפני היציאה לטיול ובמהלכו, החשודים לא ביטלו את הטיול והתעקשו לקיימו".

"פעלו בקלות דעת ונטלו סיכון בלתי סביר"

בטיול שארגנה המכינה בנחל צפית בשנה שעברה, מצאו את מותם שמונה מועמדים למכינה ושתי חניכות. שני מועמדים נוספים למכינה נחבלו חבלות חמורות. "במעשיהם ובמחדליהם האסורים, החשודים גרמו למותם של עשרה מחברי הקבוצה ולחבלה חמורה של שני המועמדים למכינה, בקלות דעת, וזאת בכך שהשניים נטלו סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות הקשות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנוע אותן", נכתב.

בפרקליטות התריעו על התנהלותו הלקויה של ברדיצ'ב שהחליט לשנות את מסלול הטיול לנחל תמר ונחל צפית מבלי שהוא או מי מהמטיילים ערך הכנה כלשהי לטיול בהם, ולמרות ההתרעות בדבר החשש משיטפונות באזור בו מצויים נחלים אלה - גם ביום האסון עצמו. "בשום שלב לא פעל לביטול הטיול והנחה להמשיך בו כסדרו", נכתב.

עוד צוינה התנהלותו הרשלנית של מנהל המכינה, כאהן, שידע על ההחלטה לטייל במסלול חלופי, אך נמנע מלברר עם ברדיצ'ב פרטים לגבי המסלול שבו צפויים לטייל החניכים ביום למחרת. יתרה מכך, ביום הטיול, עם היוודעו על תוואי המסלול ועל אף ההתראות לא עשה מאומה כדי למנוע את המשכו של הטיול. כשבוע לאחר האסון הכבד, כאהן הודיע על התפטרותו. 

העונש המקסימלי על הריגה: 20 שנות מאסר

בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם, עומדת בפני החשודים לקיים שימוע בפני פרקליט מחוז דרום. ההחלטה הסופית תתקבל על ידי פרקליט המדינה לאחר השימוע.

כיום, העונש המירבי שמוגדר בחוק על עבירת הריגה הינו 20 שנות מאסר. אמנם, בפרקליטות סייגו כי "בעוד כמה חודשים ייכנס לתוקף תיקון לחוק העונשין, הכולל שינוי  ההגדרות של עבירות ההמתה, ואז יוגדר מעשה זה כעבירת "המתה בקלות דעת", שעונשה המירבי הינו 12 שנות מאסר. שינוי זה יחול על החשודים, ככל שיוחלט לאחר השימוע להגיש נגדם כתב אישום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.