בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה שהגישו בני משפחתם של נרצחים ב-4 פיגועים שאירעו במהלך אינתיפאדת אל-אקצה, לקבוע את אחריותם של הרשות הפלסטינית ואש"פ לפיגועים. נקבע, כי התובעים לא הוכיחו את מעורבות הרשות בפיגועים וכי גם התשלומים ששילמה הרשות בזיקה לטרור אינם מהווים אשרור בדיעבד של כל הפיגועים.

התובעים הם בני משפחתם של אזרחים שנהרגו ב-4 פיגועי טרור רצחניים שאירעו בירושלים במהלך אינתיפאדת אל-אקצה, בין השנים 2001-2002. מדובר בפיגועים שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, והם פיגוע ההתאבדות במסעדת "סבארו", הפיגוע בקפה "מומנט", הפיגוע הכפול במדרחוב בן יהודה והפיגוע באוניברסיטה העברית בהר-הצופים.

המכנה המשותף לכל הפיגועים שהאחראי להם הוא איש החמאס עבדאללה ברגותי, אשר כונה "המהנדס". אין מחלוקת בנוגע למעורבותו של עבדאללה ברגותי בפיגועים, כמו גם לכך שהוא פעל בהנחית מפקדי חמאס, במימון ארגון חמאס וייצר מטעני חבלה במטרה שפעילי ארגון חמאס יבצעו באמצעותם פיגועים.

במסגרת התביעות שהוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים טענו התובעים כי יש להטיל את האחריות לפיגועים על הרשות הפלסטינית ואש"פ (ארגון השחרור הפלסטיני) ולחייב אותם בפיצויים. לטענת התובעים, מטרתה ורצונה של הנהגת הרשות היה להוציא אל הפועל פיגועי טרור רצחניים נגד אזרחים ישראלים באמצעות כל ארגוני הטרור ובאמצעות עבדאללה ברגותי, וכי הרשות נתנה חסות למחבלים מכל הארגונים וכל הפלגים וכן נתנה מחסה לעבדאללה ברגותי, בין אם במעצר, בין אם בביתו של מרואן ברגותי ובין אם לאחר מכן. בנוסף, הרשות הזהירה פעילי טרור המבוקשים על ידי ישראל. נתנה מחסה נרחב למחבלים מכל הזרמים, עודדה את הטרור ותמכה בו ובמבצעיו גם לאחר ביצוע הפיגועים.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתבעים מאידך, טענו כי התובעים מסתמכים על ראיות לא קבילות, על שמועות לא מבוססות ועל אמירות "ללא רגליים" במחשבה כי אלה ייתרו את הנטל המוטל עליהם להוכיח את תביעתם. עוד נטען כי כל המעורבים בתכנון ובביצוע הפיגועים נושא התביעות הם אנשי חמאס וכי החמאס הוא שיזם, מימן והוציא אל הפועל את הפיגועים ולרשות הפלסטינית ולאש"פ לא היה כל קשר אליהם.

הראיה המרכזית עליה נסמכו התובעים הייתה חוות דעתו של אלון אביתר, סגן אלוף במיל' שבתפקידו האחרון שימש כראש מערך הייעוץ לעניינים פלסטיניים במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים ויועץ אישי למתאם הפעולות. על סמך העובדות שקבע, הסיק אביתר כי הרשות הפלסטינית הייתה מעורבת בפעילות של עבדאללה ברגותי ונתנה לו אור ירוק לפעול.

השופטת עירית כהן קבעה כי בקביעת העובדות שבבסיס חוות דעתו הסתמך אביתר על מסמכים שלא הוגשו כראיות בתיק, חלקם אינם קבילים כראיות וחלקם ניתן היה להגיש כדין, אולם הדבר לא נעשה. בנוסף, הסתמך על מסמכים המהווים עדויות שמיעה, על הודעות משטרה, על פרסומים בתקשורת, כתבות אינטרנטיות, על הכרעות דין וגזרי דין שלא הוגשו לתיק, חלקם נגד אנשים שאינם קשורים לפיגועים מושא התיק. בנוסף, לדבריה, המקורות עליהם התבסס סתרו זה את זה וגם מחקירתו הנגדית עלה כי הוא לא ער לקבילות ולמשקל הראיות שעליהן הוא מסתמך.

• כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית
• האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

לגופו של עניין קבעה השופטת כי אין בהכרעת הדין בכתב האישום שהוגש נגד עבדאללה ברגותי בבית המשפט הצבאי, המבוססת על הודאתו, כדי לבסס אחריות של הרשות הפלסטינית. לדבריה, לו היו התובעים מוכיחים בראיות קבילות כי הרשות הייתה מעורבת בפעילות של עבדאללה ברגותי ונתנה לה אור ירוק, כטענתם, היה מקום להטיל על הרשות הפלסטינית אחריות, אלא שהראיה היחידה שבחרו להגיש אשר מתייחסת למעורבות הרשות הפלסטינית בפיגועים היא חוות דעתו של אלון אביתר, ולא די בה, לאור כל האמור, כדי לבסס ממצאים עובדתיים ומסקנות. אשר על כן, סברה השופטת כי יש לקבל את טענת הנתבעים לפיה התובעים לא עמדו בנטל הראייתי המוטל עליהם ולא הוכיחו את מעורבות הרשות הפלסטינית בפיגועים נושא התביעות.

עוד הוסיפה השופטת כי העובדות בנוגע להתנהלות הרשות הפלסטינית בכל הקשור לעבדאללה ברגותי מצויה בידיעתה הייחודית של הרשות, ובנסיבות אלה, במקרים המתאימים, נפסק כי מקום שבו מוטל על תובע  להוכיח עובדה המצויה בידיעתו הייחודית של הנתבע, לא תידרש מהתובע, בשלב ראשון, אלא כמות הוכחה קטנה עד שהנטל להוסיף ולהביא ראיות יוטל על שכמו של הנתבע. בהיעדר תשתית עובדתית מספקת ולאור חוות דעת המומחה שהוגשה על ידי הרשות הפלסטינית, לא די באמור בחוות הדעת של אלון אביתר על מנת להעביר את הנטל אל הנתבעים להוכיח כי הרשות הפלסטינית לא הייתה מעורבת  בפעילות של עבדאללה ברגותי ולא נתנה לו אור ירוק.

השופטת התייחסה גם לטענת התובעים אודות אשרור הפיגועים על ידי הרשות הפלסטינית. התובעים הסתמכו בעניין זה הן על חוות דעתו של אלון אביתר וכן על החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל. לטענת התובעים, החוק לא מותיר לבית המשפט כל שיקול דעת בנוגע לשאלה האם הרש"פ ואש"פ מעודדים פיגועי טרור באמצעות ההבטחה השלטונית הפלסטינית לתגמולים, שמעודדת פיגועי טרור באמצעות תשלומי משכורת ותמלוגים נלווים. בעניין זה, קיבלה השופטת את טענת התובעים, הנתמכת בדברי ההסבר לחוק, לפיה יש בתשלומים תמריץ כלכלי לפעילות טרור. עם זאת, דחתה את פרשנותם לפיה יש לראות בתשלומים אשרור בדיעבד של כל הפיגועים אשר בוצעו על ידי האסירים המקבלים את התשלומים.

עוד ציינה השופטת כי החוק קובע כי הכספים המשולמים לפעילי טרור במהלך מאסרם הם כספים שמשלמת הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, אולם אין בו כדי לקבוע את אחריותה לפיגועים שבוצעו על ידי מקבלי התשלומים. לדבריה, העובדה שהתשלומים לא מבוצעים בעקבות הפיגועים עצמם אלא רק לאותם מפגעים המרצים מאסר או למשפחות המפגעים שנהרגו במהלך הפיגועים, תומכת בכך שמדובר בתמיכה כלכלית אשר יש בה, כאמור, כדי לעודד את הטרור ולתמוך בו אך לא ניתן לקבוע כי מדובר באשרור של הפיגועים עצמם.

בנוסף, לשיטתה, העובדה שמדיניות התגמול לא השתנתה למרות שראש הרשות הפלסטינית הנוכחי איננו מעודד טרור כפי שיאסר ערפאת עודד, תומכת בכך שאין לראות בתשלום אשרור בדיעבד. בנוסף, סברה השופטת, התובעים אף לא הוכיחו כי במקרים הנדונים בתיק זה קיים קשר סיבתי בין מדיניות ביצוע התשלומים ובין החלטת המפגעים להשתתף בפיגועים.

לעניין התביעה נגד אש"פ ציינה השופטת כי ב"כ התובעים טען אמנם כי הוא הוכרז כארגון טרור, אך לא טען ולא הוכיח מעורבות של הארגון בפיגוע, וגם חוות הדעת של אלון אביתר לא התייחסה לאש"פ. התביעה נדחתה במלואה ללא צו להוצאות. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד רולנד רוט. הרש"פ ואש"פ יוצגו ע"י עוה"ד יונתן ארנון, אביטל שרון ואח'.