הלמ"ס: בשנת 2018 ירד שיעור האבטלה ל-4%
ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד ל-36.1 אך מספר העובדים שעות נוספות עלה. בקרב היישובים הגדולים עיקר האבטלה היתה בעיר באר שבע
בשנת 2018 עמד שיעור האבטלה על 4%, ירידה של 0.2% לעומת שנת 2017. אמנם, בחודש דצמבר האחרון נרשמה דווקא עלייה של 0.2% בשיעור האבטלה ל-4.3%, זאת לעומת 4.1% בנובמבר 2018. כך על פי נתונים שמפרסמת היום (ה') הלמ"ס. ברבעון הרביעי מדובר בעלייה של עשירית האחוז לעומת הרבעון השלישי בשנה החולפת.
ממוצע שעות העבודה ירד, מספר העובדים שעות נוספות עלה
מספר המועסקים בשנת 2018 הגיע ל-3.905 מיליון, מהם 3.421 מיליון שכירים (לעומת 3.350 מיליון בשנת 2017). ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד בשנת 2018 ל-36.1 (לעומת 36.2 בשנת 2017). מנגד, עלה חלקם של המועסקים שעבדו 50 שעות ויותר בשבוע הקובע מכלל המועסקים ל-15.2% בשנת 2018 (לעומת 14.7% בשנת 2017).
עוד עולה כי בשנת 2018 הגיע מספרם של המועסקים שעבדו שעות נוספות בשבוע הקובע ל-123.6 אלף (לעומת 113.2 אלף בשנת 2017). חלקם של אלה שעבדו שעות נוספות בשבוע הקובע מתוך כלל המועסקים עלה בשנת 2018 ל-3.2% (לעומת 3% בשנת 2017). מספר השעות הנוספות הממוצע בשבוע בשנת 2018 ירד ל-6.6 (לעומת 6.8 שעות בשנת 2017).
היישובים הגדולים: עיקר האבטלה בבאר שבע
בפילוח גיאוגרפי, אחוז הבלתי מועסקים בקרב בני 15 ומעלה בשנת 2018 ירד ברוב המחוזות לעומת שנת 2017 והגיע ל-4.8% במחוז ירושלים, 4.3% במחוז הצפון, 4% במחוז חיפה, 3.3% במחוז המרכז, 3.5% במחוז תל אביב ו-5.3% במחוז הדרום.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבין היישובים המונים למעלה מ-100 אלף תושבים, בשנת 2018 אחוז הבלתי מועסקים הנמוך ביותר היה בכפר סבא – 2.4%, בבת ים - 2.9%, ברמת גן - 3%, ואחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר היה בבאר שבע - 5.7%, באשקלון - 5.3%, באשדוד - 5.2%.
מרבית המתייאשים מחיפוש עבודה הם גברים
בקרב מחפשי העבודה, נרשמה ירידה במספר המתייאשים מהחיפוש - 12 אלף בשנת 2018 לעומת 21.2 אלף בשנת 2017. אצל הגברים נצפה קושי גדול יותר בחיפוש - אלו היוו 53.8% מהמתייאשים לעומת 46.2% שהיו נשים.
הסיבה העיקרית שציינו המחפשים להתייאשות מהחיפוש היא היעדר עבודה מתאימה במקצוע (37.8%). סיבות שכיחות נוספות קשורות בגיל (19.7%), שכר, שעות עבודה, עניין בעבודה (19.4%) וקרבה למקום המגורים (17.2%).
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עלייה בשיעור העובדים מחוץ ליישוב המגורים
חלקם של המועסקים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם עלה בשנת 2018 ל-54.4% (לעומת 53.9% בשנת 2017). חלקם של הגברים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם גדול מזה של הנשים: 61.3% מהגברים המועסקים עבדו מחוץ ליישוב מגוריהם ב-2018 לעומת 46.9% מהנשים המועסקות (בשנת 2017: 60.7% גברים לעומת 46.2% נשים).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
