השתמש בשיר בתימנית, וישלם פיצוי של 20 אלף שקל
בית המשפט קיבל את תביעתו של אהרן עמרם, זמר בנוסח יהדות תימן, וחייב זמר אחר לפצותו ב-20 אלף שקל. השופטת: "תיק זה חרג מעל ומעבר לכל פרופורציה"
בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של אהרן עמרם, זמר, משורר וחוקר יהדות תימן, וחייב את הזמר חזי פניאן לפצותו ב-20 אלף שקל על הפרת זכויות היוצרים שלו בשיר "דמעה בעיני" שחיבר בשפה התימנית ויצא בתחילת שנות ה-60.
בסוף שנות החמישים עמרם כתב, הלחין וביצע את השיר "דמעה בעיני" בשפה התימנית, שיצא לאור לראשונה בסביבות שנת 1961.
במהלך השנים התיר התובע ויצר יצירות נגזרות שונות ליצירה, לרבות השיר הידוע "גלבי" בביצוע עופרה חזה ז"ל, שיצא לאור ופורסם בשנת 1984. לעומת זאת, כאשר הזמר יזהר כהן נטל את לחן השיר ללא רשות בשנות השבעים, ופרסם את השיר "אשליות", ניהל התובע הליך משפטי שלדבריו הסתיים בהודאה בזכויותיו בשיר ובמתן צו מניעה קבוע האוסר על ביצוע השיר.
הנתבע, יחזקאל (חזי) פניאן, אף הוא אמן מבצע ויוצר החבר באקו"ם. לטענת התובע, נטל הנתבע בחוסר תום לב וללא רשות את היצירה המקורית, העתיק את לחן השיר, העתיק שני בתים בתימנית מתוך היצירה ושילב בה שני בתים חדשים בשפה הפרסית וחיבר את כל אלו ליצירה אחת בשם "גלבי". עוד נטען כי הנתבע הקליט והפיק את היצירה המפירה יחד עם האמן ציון גולן וגרם להשמעתה בערוצי המדיה השונים, ובכלל זה באתר "יוטיוב". לא זו אף זו, הנתבע אף רשם באקו"ם את הגרסה המפרה כגרסה של השיר גלבי.
לאחר שגילה את דבר קיומה של היצירה המפרה, פנה התובע לנתבע בדרישה להפסיק לאלתר את ביצועה וכן פנה ליוטיוב ודרש להסיר את השיר מהאתר וזה אכן הוסר. מאחר שדרישות התובע מהנתבע לא נענו, הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה למתן צו מניעה קבוע ופיצוי כספי בסך של 200,000 שקל על הפרת זכויות היוצרים וזכויותיו המוסריות ביצירה המקורית.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סגרו חשבונות ישנים?
שופטת חנה פלינר קיבלה את התביעה וקבעה כי עדיו של התובע הותירו, רובם ככולם, רושם אמין ואכן תמכו בגרסתו, בכפוף למגבלות הזיכרון. לדברי השופטת, התובע הציג, הן במסמכים אובייקטיבים לכאורה והן בעדויות, כי הוא מחבר המילים והלחן של היצירה המקורית. עוד ציינה כי אין חולק לעובדה שבשנת 1978 דאג אף לרישום הזכויות על שמו באקו"ם וכי מאז ועד הגשת התביעה הנוכחית איש לא ביקש לחלוק על רישום זה.
עוד ציינה השופטת את המאבק המשפטי שניהל התובע בשנות השבעים נגד הזמר יזהר כהן בנוגע ליצירה המקורית. בעניין זה ציינה השופטת כי התובע צירף העתק פרסום בעיתון "להיטון" אודות התביעה וכן צירף את פרוטוקול הדיון שם הצהיר בא כוחו של יזהר כהן כי כהן רואה את התובע כמחברו של השיר ושל הלחן מושא הדיון. בהסתמך על הצהרה זו ועל ההבנות אליהן הגיעו הצדדים, ניתן פסק דין האוסר על כהן וחברת התקליטים שלו לבצע ולשווק את השיר. על יסוד האמור, שוכנעה השופטת כי התובע עמד בנטל הראשוני להוכיח כי זכויות היוצרים בשיר נתונות לו, ולכל הפחות כי במשך 40 השנים האחרונות הרישום היה פומבי וקיבל את הגושפקנא של בית משפט בישראל. כפועל יוצא, עובר נטל ההוכחה לכתפי הנתבע, על מנת לסתור את ראיות התובע ולהוכיח שמדובר בלחן "עממי", כטענתו.
לאחר שבחנה את עדויות הנתבע, התרשמה השופטת כי התנהלה "מלחמת עולם" על הזכויות ביצירה המפירה, כאשר הסיבות לכך אינן נעוצות בשיר הבודד הנדון דווקא וברקע מושמעות טענות ליצירות נוספות אותן ייחס כביכול התובע לעצמו. להתרשמות השופטת, עדי הנתבע היו בחלקם מוטים וסגרו חשבונות ישנים עם התובע, חלקם האחר כלל לא ידע מהי היצירה הנדונה ולכן אין בעדויות אלו כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על הנתבע ואין אפשרות לקבוע שמדובר אכן ב"לחן עממי". לכך הוסיפה השופטת גם את השיהוי הרב, את העובדה שהתובע טוען לזכויות ביצירה לפחות 40 שנה, את העובדה שהעד מטעם הנתבע העיד שהוא חוקר את השירה התימנית מזה שנים ולא הייתה כל מניעה לפנות לאקו"ם במועד מוקדם יותר או להגיש הליך משפטי עצמאי, בטענות הקשות שעלו בתביעה.
- ביטוח הרכב הוזל בלפחות 5% בחודשים האחרונים - תודה לצה"ל
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
לכן, דחתה השופטת את טענת ההגנה וקבעה שהנתבע הפר את זכויות היוצרים של התובע ביצירה המקורית. לצד האמור קבעה השופטת שלא הופרה הזכות המוסרית של התובע, שכן הנתבע הזכיר אותו במפורש כבעל הזכויות בלחן ובמילות השיר בתימנית.
"חרג מעל ומעבר לכל פרופורציה"
בקביעת סכום הפיצוי שקלה השופטת את העובדה שדובר בהפרה אחת שנמשכה זמן מועט, שהייתה זו הפרה ראשונה במסכת היחסים בין הצדדים ואת הרושם שבזמן אמת, ועוד בטרם התגלגל כדור השלג של התביעה, נכון היה הנתבע להגיע לפתרון מוסכם והעניינים יצאו מכלל שליטה רק כשהחלה חלופת המכתבים עם אקו"ם והועלו דרישות כספיות לפיצוי מצד התובע, לצד הדרישות לחדול מההפרה. זאת ועוד, לא הובאו ראיות לנזק ישיר שנגרם לתובע כתוצאה מהפרת זכויות היוצרים. מאידך ציינה השופטת כי הנתבע היה מודע לזכות היוצרים, פעל לשימוש בלחן ללא נטילת רשות וכן בשני בתים מתוך השיר. בשקלול הנתונים הללו, העמידה השופטת את סך הפיצוי שישולם לתובע על 20 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. כמו כן ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע שימוש ביצירה המפירה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
