העליון: אין-אונות שמקורה בפוסט-טראומה יכולה להקנות אחוזי נכות
בית המשפט העליות תמך בגרסתו של שוטר לשעבר ששוחרר מהשירות עקב מצב נפשי . השוטר טען כי מצבו גרם לאין-אונות שמקורה בפוסט-טראומה
אין-אונות שמקורה בפוסט-טראומה יכולה להקנות לבדה אחוזי נכות, כך קבע בית המשפט העליון.
שוטר לשעבר, בשנות ה-50 לחייו, שירת במשטרת ישראל במשך עשרות שנים עד ששוחרר מהשירות בשנת 2012 עקב מצבו הנפשי. בשנת 2009, בעודו בשירות, הודיע קצין התגמולים כי הוא מכיר בכך שתסמונת פוסט-טראומה שבה לקה המבקש היא פגימה שאירעה לו תוך כדי ועקב שירותו במשטרה, והכיר ב-10% נכות של המבקש בגין פגימה זו, ובצירוף פגימות אחרות הועמדה דרגת נכותו הכוללת על 25%.
כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2011, פנה המבקש לוועדה הרפואית המחוזית בבקשה לבחינה חוזרת של מצבו הרפואי מפאת החמרתו, אך זו קבעה כי לתלונתו בדבר אין-אונות אין ביטוי אורולוגי אורגני, כפי שעולה מבדיקות שנערכו לו, וכי מדובר בירידה בחשק המיני הקשורה במצבו הנפשי הכללי ששימש בסיס לקביעת נכותו המוכרת.
המבקש הגיש ערר על החלטה זו לוועדה הרפואית העליונה, אך זו קבעה כי אין מקום להגדיל את דרגת הנכות. לאחר שהמבקש הגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, הוחזר עניינו בהסכמה לוועדה הרפואית העליונה על מנת שזו תבחן מחדש אם נכותו המוכרת אכן כוללת גם את תלונותיו האורולוגיות.
עם זאת, גם הפעם חזרה הוועדה הרפואית העליונה על קביעתה כי מקור ההפרעות בתפקוד המיני שעליהן הצביע המבקש הוא נפשי, ועל כן יש לראותן ככלולות באחוזי הנכות שנקבעו לו. גם הפעם הגיש המבקש ערעור למחוזי, שהשיב פעם נוספת את הדיון לוועדה הרפואית העליונה לצורך קבלת התייחסותה למספר שאלות ספציפיות. במסגרת תשובותיה ציינה הוועדה כי במקרה של אין-אונות על רקע נפשי אין כל סימנים אובייקטיביים המעידים על פגיעה, ועל כן אין בידיה כלים לבחינת מהימנות הדיווחים של הנבדקים בנוגע לכך. לדבריה, אין להבחין בין אדם הלוקה בפוסט-טראומה בדרגה של 10% וכן סובל מאין-אונות, לבין מי שלוקה בתסמונת כאמור ולא סובל מכך.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד צוין כי הקריטריונים האבחנתיים של פוסט-טראומה אינם כוללים תיאור של פגיעה בתפקוד המיני, וכי במהלך בדיקה פסיכיאטרית שנערכה למבקש נעשתה הערכה אובייקטיבית של כל הסימפטומים הנפשיים הקשורים בפוסט-טראומה שמהם הוא סובל. בנוסף, חזרה הוועדה הרפואית העליונה על קביעתה כי לא נמצאה עדות אובייקטיבית ברורה להפרעה בתפקוד המיני שממנה סובל המבקש, ולכן נכללו תלונותיו בגדר נכותו המוכרת. גם על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר דחה אותו וקבע כי החלטת הוועדה מצויה בליבת שיקול דעתה וכן ציין את תשובת הוועדה שלפיה ירידה בחשק המיני לא נמנית עם הקריטריונים האבחנתיים של פוסט-טראומה.
על כך, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. השופטת דפנה ברק ארז קיבלה את הפרשנות שלה טען המערער, לפיה השוני בין התייחסות התקנות לאין-אונות על רקע נפשי לבין אין-אונות שמקורה אורגני, מלמד כי במקרה של אין-אונות על רקע נפשי לא נדרשים סימנים אובייקטיביים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
