הדולר ירד, וטיפס בחזרה על רקע הודעה של בנק ישראל
האם סוחרי מט"ח פזיזים פעלו מהר מדי? היום בשעה 12:10 דיווח בנק ישראל כי על סיום תכנית רכישות המט"ח שנועדו לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
באותן דקות ירד הדולר לעומת השקל בשיעור כ-0.4%, מרמה של 3.69 שקלים לרמה של 3.67 שקלים, אולם טיפס במהירות בחזרה לרמה של 3.68 שקלים.
ייתכן כי הסיבה לירידה הפתאומית מקורה בחוסר הבנה של סוחרים. ייתכן כי חלק מהסוחרים חשבו לרגע כי בנק ישראל מפסיק לגמרי עם תוכנית הרכישות של הדולרים. אולם זו לא המציאות. הודעת הבנק מתייחסת להפסקת הרכישות שנעשו במסגרת תוכנית שנועדה לקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין בלבד, ולא הפסקת הרכישות הכלליות של בנק ישראל.
על מנת להבין את השפעת שתי התוכניות נסתכל על הטבלה הבאה:
בעוד ש"רכישות הגז" מסתכמות מאז השקתן בשנת 2013 על 13 מיליארד דולר בלבד, הרי שהרכישות הכלליות, שאינן רכישות הגז, מסתכמות ב-112.5 מיליארד דולר. כלומר בנק ישראל יפסיק עם הרכישות הקטנות, אך ימשיך עם הרכישות הגדולות.
רכישות הגז כאמור הושקו בשנת 2013 כאשר החליטה הוועדה המוניטרית, על רקע ייסוף חד, על תחילת תכנית רכישות מט"ח שנועדה לקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין. באותה העת הוועדה ציינה כי התכנית תיבחן מחדש עם הקמת "קרן העושר" ("הקרן לאזרחי ישראל"), שהייתה צפויה אז להתחיל לפעול במהלך 2018.
מדי שנה, הודיע בנק ישראל מראש מה יהיה הסכום שבו ירכוש מט"ח במהלך השנה, במסגרת תכנית זו. הקרן לאזרחי ישראל מתוכננת לקום בשנת 2019, ועל פי ההערכות העדכניות צפויה להתחיל להשקיע כספים בחו"ל בשנת 2020. לאור זאת, הוועדה המוניטרית החליטה לסיים החל מ-2019 את התכנית, ולא לרכוש מט"ח בסכום שנקבע מראש.
בהודעה היום הדגישה הוועדה המוניטרית כי "פעולות בשוק מט"ח הן חלק חשוב מארגז הכלים המוניטריים שבידי בנק ישראל, ולכן הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק מט"ח אינו מתפקד כיאות". כלומר בנק ישראל מדגיש כי הרכישות הכלליות, המשמעותיות יותר, ימשכו.
מבלי קשר להודעת בנק ישראל, שוק המט"ח העולמי רושם משעות הבוקר תזוזות כאשר הדולר אינדקס (סימול:DXY) קופץ בכ-0.6% לרמה של 97.3 נק', שיא של 20 חודשים. כבר לא מדובר רק בשווקים המתעוררים שממשיכים להיות פגיעים לנוכח התחזקות הדולר, אלא גם על הכלכלות הגדולות בעולם (לכתבה המלאה).
"שער הדולר ימשיך לרדת" - ומה צופה הכלכלן הבכיר לשוק המניות?
איפה יהיה ה-S&P 500 עוד שנה, מה מחיר היעד לזהב, ובאיזו אסטרטגיה ממליץ UBS ללקוחות שלו לפעול?
בנק UBS השוויצרי פרסם תחזית להיחלשות שער הדולר. הבנק צופה שהמטבע ייחלש משמעותית מול המטבעות המרכזיים בחודשים הקרובים ובשנה הקרובה. לפי התחזית החדשה, שנה מהיום צפוי הדולר לרדת מול היורו משער של 1.17 כיום עד ל-1.23 ומול הפרנק השוויצרי מ-0.79 ל-0.76. "אנו ממשיכים לראות את הדולר האמריקני כלא אטרקטיבי", כותב מארק האפלה, ראש אגף ההשקעות הגלובלי ב-UBS, במכתב החודשי של הבנק. "ומצפים להמשך היחלשותו".
גם בישראל נרשמה היחלשות ניכרת של הדולר מול המטבע המקומי. מאז תחילת אפריל ועד עכשיו, צנח שער הדולר מול השקל
מכ-3.80 שקלים לרמה של כ-3.35 שקלים בלבד ירידה של כ־13% בתוך פחות משלושה חודשים. זו תנועה חדה שאמנם נזקפת גם לגורמים מקומיים שתרמו להתחזקות השקל כמו הנצחון המכריע במערכה מול איראן אבל נוסף לכך גם על הלך הרוח הגלובלי של התרחקות מהמטבע האמריקני.
הערכה הזאת מתבססת על שילוב של גורמים כלכליים ופוליטיים שצפויים ללחוץ על המטבע האמריקני. "עצמאותו של הפדרל ריזרב חזרה להיות במוקד תשומת הלב של המשקיעים. אנו מאמינים שחששות כאלה מוסיפים למכשולים העומדים בפני הדולר האמריקני", מוסיף האפלה.
הבנק מציין שהדולר כבר הגיב לחששות באופן חלקי - כאשר היו הערכות שטראמפ יפטר את פאוול, הדולר ירד ב-1%. החולשה בדולר נובעת גם מהגירעון הגדול של ארה"ב. בבנק מסבירים כי "בהתחשב בגירעונות הכפולים של ארה"ב, הן הפיסקליים והן של החשבון השוטף, היא מסתמכת על קנייה זרה של דולרים כדי לשמור על יציבות הדולר ותשואות האג"ח. עצמאות הבנק המרכזי מספקת למשקיעים מעבר לים תחושת ביטחון, אבל אם התחושה הזו תתערער בגלל אובדן עצמאותו של הבנק המרכזי, תהיה פגיעה ביציבות ובערך של המטבע האמריקאי".
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהלחץ על הדולר צפוי להגיע מירידות ריבית. "התרחיש הבסיסי שלנו הוא הפחתה של 100 נקודות בסיס במהלך השנה הקרובה", כותבים הכלכלנים, "אמנם אנו מצפים שהכלכלה האמריקנית תחזיק מעמד יחסית טוב מול המכסים, אבל הצמיחה עדיין צפויה להישאר מתחת למגמה הקודמת, ואנו מאמינים שהפד ככל הנראה יתעלם מעלייה חד-פעמית באינפלציה ממכסים".