איתן כבל
צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת
TV

"דורית סלינגר שגתה שגיאה קשה שלא באה להציג את הדברים"

וועדת החקירה הפרלמנטרית ממשיכה בבחינת התנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי האשראי. הבוקר עם משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

מערכת Bizportal | (1)

וועדת החקירה הפרלמנטרית בכנסת ממשיכה בבחינת התנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, והבוקר תבחן את התנהלות משרד האוצר. בישיבה משתתף ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון.   איתן כבל, יו"ר הוועדה, התייחס לכך שהממונה הקודמת על שוק ההון, דורית סלינגר, לא הגיעה, ואמר: "דורית סלינגר שגתה שגיאה קשה שלא באה להציג את הדברים". בשבוע שעבר בחנה הוועדה את התנהלות בנק לאומי. בדיון, מנכ"לית הבנק, רוסק עמינח נשענת על חיסיון הלווים מהבנק ומנסה להתחמק ממתן תשובות ברורות. בתגובה לניסיונות ההתחמקות של המנכ"לית והיו"ר ממתן תשובות לשאלות על לווים הגיבו חברי הוועדה ואמרו כי ישקלו הקמת וועדת חקירה ממלכתית. יו"ר לאומי, ברודט נשאל מתי הבנק החליף את רואי החשבון וענה: "לא בתקופתי, בנק לאומי החליף את רואה החשבון שלו לפני 40-50 שנה". לפני כשבועיים בחנה הוועדה את התנהלות בנק הפועלים, במהלכה טען מנכ"ל הבנק, אריק פינטו כי פועלים -1.88% נותן יותר אשראי לעסקים קטנים ומשקי בית - מאשר לעסקים גדולים. בהמשך דבריו, הוסיף פינטו כי לטענתו חלקם של הלווים הגדולים באשראי הבנקאי ירד משמעותית וחלקם של הלווים הקטנים ומשקי הבית עלה מאוד. גם באחוזים וגם במספרים מוחלטים (לכתבה המלאה). הוועדה תתכנס שוב בשבועות הקרובים, כאשר ב-11 בנובמבר ייבחן בנק דיסקונט -2.02% , ב-18 בנובמבר הבינלאומי וב-25 בנובמבר בנק מזרחי טפחות. 11:30 ח"כ רועי פולקמן שאל את משה ברקת מה היקף התספורת שקיבל נוחי דנקנר, משה ברקת נשען על הזכות לחיסיון ונמנע מלענות על השאלה. 11:40 פולקמן שאל את יואב גפני האם לבנק יש דו"ח ביקורת לגבי הסיכונים והיקף האג"ח של אי.די.בי, זה ניסה להתחמק מלתת תשובה ובשלב זה התערב ח"כ כבל ואמר כי הם לא שואלים על תוכן הדו"ח אלא רק שואלים האם קיים מסמך כזה, גפני השיב כי לא ידוע לו האם יש או אין דו"ח כזה.   12:10 דב חנין שאל האם בדו"ח של 2016 יש פרק בכשלי אשראי, משה ברקת ויואב גפני אמרו שהם לא יודעים, ח"כ חנין השיב להם שבדו"ח אין כל פרק שעוסק בנושא.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה מי אתה שסלינגר תבוא עד אליך? (ל"ת)
    אחד 04/11/2018 12:19
    הגב לתגובה זו
יוסי אבו ניו מד
צילום: שלומי יוסף

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד: "העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן ניו מד

נכסי הגז של ישראל הם משמעותיים משלוש בחינות - ראשית הם כסף גדול. מתנה שישראל קיבלה. היזמים ויצחק תשובה בראשם קדחו במשך 30 שנה ואז מצאו גז. מגיע להם ליהנות ממנו. המדינה רצתה עוד כמה ביסים - קיבלה. אבל לא מדובר רק בכסף גדול. מדובר בעוצמה אנרגתית לעשרות רבים של שנים ומדובר בעוצמה ביטחונית. כשישראל מייצאת גז למצרים וירדן היא בעצם מחזקת את הקשרים עם שתי שכנות שלה שבקלות יכלו בשנים האחרונות להיות אויבות. מה היה קורה אם גם מצרים וירדן הניו אויבות שלנו? אז נכון, זה לא רק הגז, אבל לגז יש משקל חשוב. 

על רקע ההודעה מניית ניו מד ניו-מד אנרג יהש 4.15%   מזנקת בכ-4.2% מתחילת השנה היא השיגה תשואה חיובית של 43%, וב-12 החודשים האחורים המניה רושמת זינוק של כ-81% , היא נסחרת לפי שווי שוק שלה שנע סביב 18.2 מיליארד שקל מה שמבטא תשואה של כ-8-9% בשנה ביחס לתזרימים העתידיים.

עסקת ענק ללוויתן

היום מדווחות המחזיקות בלוויתן על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה - ניו-מד והשותפות בלוויתן חתמו על הסכם למכירת 130 BCM גז טבעי למצרים.זאת כמות אדירה, שהיקף העסקה מוערך ב-35 מיליארד דולר עד לשנת 2040.

השלב הראשון בעסקה, מכירה של כ-20 BCM, צפוי להיות מיושם החל מהשנה הבאה. עם השלמת פרויקט הרחבת לוויתן יחל השלב השני בעסקה, שהיקפו כולל כ-110 BCM גז טבעי נוספים.העסקה החדשה מתווספת להסכם הייצוא למצרים מ-2019 שעמד על 60 BCM.

העסקה צפויה לסלול את הדרך להרחבת לוויתן ולהבטיח קיבולת הפקה מספקת למשק הישראלי עד 2064.

 על פי דו"ח המשאבים המנובאים העדכני של פרויקט לוויתן היקף המשאבים הקיים במאגר כיום הוא כ-600 BCM גז טבעי.

 יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד מסר: " העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

 

ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה