בדיקת ינשוף משטרה
צילום: דוברות המשטרה

ינשוף 2: בקרוב בדיקות רוק לאיתור נהגים מסטולים

לקראת אישור במליאה: המשטרה תבצע בדיקות רוק לאיתור נהגים שעישנו קנאביס. בנוסף, מי שנמצא שתוי בבדיקת הינשוף ייקבע כי היה שתוי גם שלוש שעות לפני הבדיקה
ערן סוקול |

​ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') לפצל את הצעת משרד התחבורה לתקן את הסעיף בחוק העוסק בכך שבדיקת שכרות תהיה בתוקף גם שלוש שעות לפני ביצועה, ולהביאו לאישור סופי במליאה בימים הקרובים יחד עם סעיף שיאפשר למשטרה לבצע בדיקות רוק כאינדיקציה לאיתור נהגים המשתמשים בסמים. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל אמר כי באשר לשימוש בבדיקות הרוק בכוונתו לוודא שהן לא תפגענה במי שישתמש בקנאביס רפואי כחוק ובהתאם להוראות.

אחרי התאונה מחכים לשוטר עם בקבוק בירה ביד

לפי הצעת המשרד לביטחון הפנים, נהג שנמצא אלכוהול בבדיקת שתן או דם שבוצעה לו - הנחת היסוד תהיה כי היה שתוי גם שלוש שעות לפני הבדיקה, אלא אם הוכיח ההפך. כלומר, אם נהג ביצע תאונה והוא טוען ששתה אלכוהול רק לאחר מכן, חובת ההוכחה על כך תחול עליו. בעניין זה סיפר ראש מדור תאונות דרכים במשטרה, משה כהן, כי יש נהגים שמחכים אחרי התאונה לשוטר עם בקבוק בירה ביד כדי להראות לו שהם שתו אחרי התאונה כדי לחמוק מענישה, ועם מקרים כאלה באה ההצעה להתמודד.

עוזר היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, עו"ד חיים אמיגה, הציג גם את בקשת המשרד בעניין אישור השימוש בבדיקות רוק, ואמר כי הוראת השעה שאפשרה את השימוש בבדיקות פקעה ולכן יש צורך לאשר את הסעיף בחקיקה. הבדיקה היא רק אינדיקציה ולא מהווה ראייה במשפט פלילי, אלא רק תשמש את השוטרים לדעת אם צריך לשלוח את הנהג לבדיקת שתן או דם.

מי שחולה נוהג יותר טוב? 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.