שר התחבורה ישראל כץ
צילום: כפיר סיון, Istock

עושים סדר: אושרו התקנות להסדרת הנסיעה של רוכבי החשמליים

הממשלה אישרה היום פה אחד הצעת החלטה שהוגשה על ידי נתניהו וכץ להגברת בטיחות רוכבי האופניים והקורקינט החשמליים, קנסות, דחיית רישיון, החרמה וגריסה
גיא עיני | (4)

הממשלה אישרה היום (יום ראשון) פה אחד הצעת החלטה של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המאמצת את התכנית הלאומית להגברת בטיחותם של רוכבי האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים ומשתמשי הדרך, לאחר שביום חמישי משרד התחבורה הכריז על תוכנית שתנסה להסדיר את הבלאגן השורר בערי המדינה.

הצעת ההחלטה מתייחסת בעיקר לכשירות הרוכב ולהגברת האכיפה והענישה בקרב רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים. ההחלטה כוללת בנוסף תיקוני חקיקה ותיקונים מנהליים, המחמירים את הענישה על הפרות חוק ברכיבה על כלים דו גלגליים חשמליים ועל שיווק של כלים בלתי תקניים, בניגוד לתקנות התעבורה.

הצעת ההחלטה קובעת עוד כי משרדים נוספים, בהם המשרד לביטחון פנים ומשרד הפנים, יקדמו תיקוני חקיקה בתחום סמכויותיהם, להגברת הבטיחות של רוכבי האופניים, באמצעות מתן סמכות לשוטרים ופקחים עירוניים להחרמה ולגריטה של כלים חשמליים בלתי חוקיים והטלת קנסות כבדים על בתי מסחר המשווקים ומוכרים כלים אלה.

קורס ייעודי לרוכבי אופניים חשמליים. ההחלטה מטילה על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), בשיתוף משרד החינוך ואגף הרישוי במשרד התחבורה, לקבוע תכנים מקצועיים להכשרה לרכיבה על כלים דו גלגליים חשמליים, למי שלא החזיק ברישיון נהיגה או שלא עמד במבחן עיוני לקראת קבלת רישיון הנהיגה.

ההכשרה תבוצע באמצעות קורס ייעודי בסיסי בנושא חוקי תנועה, הכרת הדרך, תמרורים והתנהגות זהירה ברכיבה. על פי ההחלטה, הרלב"ד תפעל באופן מיידי להכשרת מורים, אשר יופקדו על הוראת הקורס. הקורס יתקיים במסגרת לימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר התיכונים. תלמידים שאינם משתתפים בלימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר, יעברו את הקורס במסגרת חלופית, שתקבע על ידי הרלב"ד.

 

על פי תכנית משרד התחבורה, בסיום הקורס יבחנו התלמידים במבחן ייעודי בנושא הרכיבה על האופניים. רשות הרישוי במשרד התחבורה תנפיק אישור כשירות לכל רוכב האופניים שעמד בהצלחה במבחן ייעודי שיקבע על ידה. לרשות השוטרים ופקחי הרשויות המקומיות יועמד מאגר שבו יופיעו כל הרוכבים שקיבלו אישור כשירות. משרד התחבורה בתיאום עם משטרת ישראל יקים ממשק מקוון בין רשות הרישוי למשטרה באמצעותו יוכל שוטר בזמן אמת לדעת האם לרוכב ניתן אישור כשירות או שעבר מבחן עיוני לקראת קבלת רישיון הנהיגה.

 

במקביל לתוכנית להסדרת תחום האופניים החשמליים, השר כץ הנחה להוריד את גיל הנבחנים במבחן התיאוריה ל-15.5, במקום 16 ו-3 חודשים כיום. הורדת גיל לימוד התיאוריה נועדה להקנות לצעירים ידע והתמצאות מוקדמים בחוקי התעבורה, הן כרוכבי אופניים רגילים והן כהולכי רגל, ולאפשר גם לבני 16 שיעמדו במבחן התיאוריה, לרכוב כחוק על האופניים והקורקינטים החשמליים.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

החל מ-1 בינואר 2019 ייאסר על רוכב אופניים חשמליים או קורקינט ממונע, שאין ברשותו רישיון נהיגה, שטרם עבר את מבחן הקורס הייעודי או שלא ניתן לו אישור כשירות לרכוב על הכלים החשמליים.

 

חובת חבישת קסדה. משרד התחבורה יקדם את פרסום הצעת החוק הממשלתית, המחייבת את כל רוכבי האופניים החשמליים בחבישת קסדה, בעת הרכיבה עליהם, בכל גיל ובכל הכבישים. הצעת החוק אושרה לאחרונה בועדת השרים לענייני חקיקה ובקרוב תוגש לאישור הכנסת. הקנס בגין רכיבה על אופניים חשמליים או קורקינט ממונע ללא קסדה יועלה מ-250 שקלים ל-1000 שקלים.

 

חובת שימוש באפוד זוהר. החל מ-1 בינואר 2019, יחויבו כל רוכבי האופניים והקורקינט החשמליים ללבוש אפוד זוהר במהלך הרכיבה בשעות החשיכה ובראות לקויה, אשר נועדה להגביר את נראות הרוכבים בכבישים. כיום, לא קיימת חובה על רוכבי האופניים ללבוש אפוד זוהר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אהרון 14/10/2018 16:40
    הגב לתגובה זו
    מה עם ביטוח חובה ? ביטוח צד שלישי .? נושא בעל משמעות מתוך ניסיון אישי . רוכב אופניים חשמליים פגע במכונית מאחור וגרם נזק של כ10000 איך ישלם ?
  • 2.
    קשיש מצוי 14/10/2018 16:17
    הגב לתגובה זו
    מי ייתן מחוקקי היקרים,תרתי משמע,שלאחר שלא תוכלו לנהוג יותר במכוניותיכם המפוארות תאלצו ללכת על מדרכות תל אביב,אז תבינו ,אם תישארו בחיים ,את הסכנות שהולכי הרגל חשופים אליהם,בינתיים חברי הקשישים ההולכים על המדרכות כדאי להצטייד בקסדה באפוד מגן מלא וזוהר וגם תפילה אולי תעזור למאמינים
  • 1.
    לא אושרו לוחות רישוי!אין סיכוי שפקח יכול לתפוס את הרוכב (ל"ת)
    כועס 14/10/2018 14:51
    הגב לתגובה זו
  • אחד העם 14/10/2018 15:03
    הגב לתגובה זו
    מה זו ההפקרות הזו ? איך אפשר לאתר את בעל האופניים ? לרוץ אחריו ? שר התחבורע !!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).