בעל השליטה טוב לבעלי המניות או רע?
מספר עסקאות מפוקפקות אינן בהכרח מעידות על כלל בעלי השליטה בחברות הציבוריות. בחלק לא מבוטל מהחברות ציבור המשקיעים נהנה "מכל העולמות" // דעה
בשנים האחרונות אנו עדים לעסקאות רבות אשר בעקבותיהן חל גידול ניכר במספר החברות הציבוריות אשר להן מבנה אחזקות מבוזר. הודעתה של שרי אריסון על החלטתה לפזר את מניות השליטה בבנק הפועלים, אחרי שמכרה לא מכבר את גרעין השליטה בשיכון ובינוי, מצרפת את בנק הפועלים לרשימה.
נדמה כי האווירה הציבורית אחרי כל עסקה כזו היא של "יום חג". הנה סוף סוף הגיע היום המיוחל. האמנם תחושות אלו מתיישבות עם האינטרס הכלכלי של הציבור? האם בעל שליטה, זה טוב או רע לציבור המשקיעים?
החשש העיקרי של ציבור המשקיעים אשר אינו נמנה על גרעין השליטה הוא שבעל השליטה יבצע עסקאות פרטיות עם החברה במחיר מופקע אשר יובילו לתיעול רווחים מהחברה באופן אשר מפלה את יתר בעלי מניות המיעוט. למשל בדרך של הסכמי תגמול של החברה עם בעלי השליטה וקרוביהם, מכירת/רכישת נכסים לחברה או מבעל השליטה, מינוי קרובים לתפקידי מפתח חדשים שנתפרו למידותיהם ועוד. עם זאת, לבל נסיק מסקנות נחרצות ממספר עסקאות מפוקפקות.
מהם היתרונות כשיש בעל בית?
אני סבורה כי לא ניתן להתעלם מהיתרונות הרבים הקיימים כשיש "בעל בית" בשטח. ראשית, לבעל שליטה זהות אינטרסים מובהקת עם הציבור. ובלשון המשקיעים, Put your money where your mouth is. אציין כי מעטים המנהלים השכירים הרוכשים מכספם האישי מניות בהיקף משמעותי של החברות בהן הם מכהנים כנושאי משרה. רובם מקבלים מהחברה אופציות או מניות חסומות מותנות ביעדים לאחר תקופת הבשלה של בין שלוש לארבע שנים. ולכן, תחושת המחויבות והסיכון בהשוואה לבעל השליטה אשר סיכן ומסכן את כספו בדומה לשותפיו מהציבור אינה ברת השוואה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, כאשר אין בעל שליטה, "בעיית הסוכן" עוברת למנהלים. תחשבו לרגע כמה כוח עבר ברגע אחד לאריק פנטו וערן עודד מבנק הפועלים. לרוב, מנכ"ל חזק ודומיננטי המחזיק בתפקידו מספר רב של שנים משפיע, גם אם בעקיפין, על הלך הרוח של הדירקטוריון, על תהליכי קבלת ההחלטות ועל תהליך המינוי של הדירקטורים, אשר אמורים לפקח עליו ולקבוע את שכרו ותנאיו.
האם במצב דברים כאמור ניתן לקיים פיקוח אפקטיבי של הדירקטוריון על ההנהלה דירקטוריון המתכנס מספר פעמים בשנה, גם אם זה בתדירות גבוהה מהמקובל, מתקשה לשלוט בפרטים בדומה לבעל שליטה, לו תמריץ מובנה בפיקוח הדוק על מנת שזה ישיא את השקעתו.
שלישית, מנהלים שכירים באים והולכים. בעל שליטה, לרוב, מחזיק בנתח המניות שברשותו זמן ממושך. יש חשיבות לציבור המשקיעים בניהול אחראי המונע משיקולים ארוכי טווח ומניעת קבלת החלטות המושפעות מראיה לטווח קצר. תהליך קבלת החלטות בחברת טבע הינה דוגמא אחת מני רבות ל"שלטון מנהלים" קלוקל בחברות ללא גרעין שליטה. בבנקים, שילוב של פיקוח הדוק של הרגולטור, קיומה של ועדת איתור למינוי דירקטורים וחקיקת חוק שכר בכירים המגביל את היקף השכר של נושאי משרה בתאגידים פיננסים ל-2.5 מיליון שקל מרסנים במידה חלקית את בעיות הסוכן הקיימות בחברות ציבוריות אחרות ללא בעל שליטה.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
מעבר לכך, העובדה כי מרבית המניות של הבנקים בישראל מוחזקות או צפויות להיות מוחזקת בידי הציבור מצריכה חשיבה מחדש מצד הפיקוח על הבנקים בכל הקשור להגבלות הקיימות בקשר למינוי דירקטורים מטעם הגופים המוסדיים. רק לאחרונה נאלצו באלטשולר שחם להסיר את מועמדותו של אבי זיגלמן, דירטור שהוצע על ידם לתפקיד דירקטור בבנק לאומי, בטענה כי מינוי מסוג זה כפוף להוראות נוהל בנקאי ועשוי להכביד על פעילותה העסקית השוטפת של אלטשולר שחם עם הבנק וכתוצאה מכך להוביל לפגיעה פוטנציאלית בלקוחות והעמיתים של אלטשולר שחם.
אני סבורה כי תיקון 16 ותיקון 20 לחוק החברות מספקים כוח רב לציבור המשקיעים. שימוש בתבונה ובמקצועיות בכוח זה מספק הגנה לציבור מפני עסקאות המאופיינות בניגודי אינטרסים. כך, בחלק לא מבוטל מהחברות הציבוריות להן בעל שליטה, כגון עזריאלי, אלוני חץ, אלקו, אשטרום, רימוני, מליסרון ועוד, ציבור המשקיעים נהנה "מכל העולמות". מחד, בעל בית מעורב, מוביל, מקצועי המכיר את רזי העסק, המפקח באופן יעיל על ההנהלה, ונוטל בסיכון-סיכוי בדומה לציבור ומאידך, ציבור המחזיק בזכות הוטו בכל מה שקשור לעסקאות עם בעל השליטה ועל ידי כך שומר על זכויותיו.
- 5.אני 11/09/2018 11:04הגב לתגובה זוכל אחת שיוצאת מאנטרופי חושבת שהיא יכולה עכשיו להגיד מה שבא לה.... נו באמת
- רו״ח 14/09/2018 09:36הגב לתגובה זוכמה קטן אתה יכול להיות? פירגון לא הזיק לאף אחד ולהפך זה עושה קמטים
- 4.אחד שמבין 11/09/2018 00:32הגב לתגובה זולא מפתיע שאישה מצליחה כמו שגית עומדת מאחורי הכתוב בצורה רהוטה ומדוייקת! נהנתי לקרוא והשכלתי, תודה
- למה את כותבת טוקבקים לעצמך? (ל"ת)מוקי 11/09/2018 23:11הגב לתגובה זו
- 3.אמיר 10/09/2018 20:24הגב לתגובה זולא מחדשת כלום. הכתוב מובן מאליו.. ממש רדוד..
- 2.לרון 10/09/2018 12:08הגב לתגובה זועם גרעין שליטה מהאחים ספרא ועד לבינו צדיק היום הוא לדעתי הצנועה החברה המרשימה ביותר בתולדות ישראל עם ניהול מדהים וללא הסתבכויות
- 1.אבי 10/09/2018 09:53הגב לתגובה זוקצר, קולע ומעניין!
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
