תיווכו בעסקאות להשתלת כליות וקיבלו קנס מגוחך

שני ישראלים הפעילו רשת סחר באיברים שהפגישה בין תורמים ממדינות חבר העמים לחולים; השניים אחראים ל-14 השתלות כליה בלתי חוקיות
נועם בראל | (2)

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את אלברט מרדכייב ורויני שימשישווילי, על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בגין מעורבותם בפרשת סחר באיברים.

על מרדכייב נגזרו 33 חודשי מאסר בפועל, 30,000 שקל קנס וכן 10,000 שקל פיצוי לקורבן עבירה, ועל שימשישווילי נגזרו 23 חודשי מאסר וקנס בגובה 20,000 שקל. עונשי המאסר כוללים עונשים שצורפו לנאשמים בגין תיק מוקדם יותר, בו הורשעו בעבירות דומות.         

לפי כתב האישום, הנאשמים מרדכייב ושימשישווילי היו חלק מרשת אשר עסקה בסחר באיברים במהלך מספר שנים, כאשר עד למעצרם באפריל 2014, פעלו הנאשמים במטרה לבצע השתלות בלתי חוקיות, בהן שולם לתורמים זרים ממדינות חבר העמים תשלום כספי תמורת מכירת איבריהם.

לאחר שהוגש כתב אישום נגד מרדכייב ושימשישווילי ואחרים בשנת 2015, קשרו השניים קשר עם שותפיהם בחו"ל להמשיך את פעילותם בתחום הסחר באיברים וההשתלות הבלתי חוקיות. לצורך קידום הקשר, ובמטרה להסוות את פעילותם, נעזרו השניים בחוזים  משפטיים כוזבים, לפיהם החברה בה הם עובדים מספקת שירותים לוגיסטיים בלבד לחברה זרה. השניים קיימו פגישות עם חולים אשר סבלו מאי ספיקת כליות ושילמו תמורת השתלת כליה מתורם חי, במרבית המקרים, סכומים בגובה כ-180 אלף דולר.

  

מרדכייב ושימשישווילי העסיקו רופא אשר בחן ואישר את התאמת החולים לביצוע השתלות הכליה הבלתי חוקיות מתורמים חיים. עם הגעת החולה למדינת היעד בה בוצעה ההשתלה,המתין לו אזרח ישראלי החי בחו"ל, שותפם של מרדכייב ושימשישווילי בפעילות, הפגיש את החולה עם התורם, והנחה אותם ללמוד ולשנן "סיפור כיסוי" אודות קשר משפחתי או חברי ביניהם, וזאת לצורך אישור ההשתלה במרכזים הרפואיים השונים.

בנוסף, הקימו מרדכייב ושימשישווילי חברה פיקטיבית בבעלות שימשישווילי, שהמשיכה את פעילותה של חברה קודמת שפעלה בתחום ההשתלות הבלתי חוקיות. החברה החדשה הציעה שירותים זהים, תוך שימוש במצג שווא לפיו היא מספקת שירותים לוגיסטיים לחברה אלבנית המאתרת תורמים אלטרואיסיטים מתוך מאגר של בתי חולים.

השניים  נהגו להיפגש עם חולים במשרדי החברה ולהציע  להם רכישת "חבילת השתלה" הכוללת תשלום עבור כליה מתורם חי ועבור כלל השירותים הלוגיסטיים הכרוכים בביצוע ההשתלה. תחת החברה החדשה הוחתמו החולים על חוזה פיקטיבי בו צוין כי החברה איננה מאתרת תורמים, וכי זהו תפקידו של החולה עצמו. זאת, כאשר בפועל במועד הגעת החולה המתין לו תורם אשר אותר על ידי שאר חברי הרשת והוטס ממדינות חבר העמים לצורך מכירת כלייתו.

כתוצאה מפעילות הנאשמים בוצעו 14 השתלות כליה בלתי חוקיות המהוות סחר באיברים בארבע מדינות שונות ברחבי העולם: תורכיה, בולגריה, תאילנד והפיליפינים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עשו מיליון דולר קל. שווה שנה וחצי בכלא (אחרי ניכויים) (ל"ת)
    ממי 12/07/2018 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בטורקיה חצי מחיר (ל"ת)
    בז 11/07/2018 15:27
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).