ישראל כץ משרד התחבורה
צילום: כפיר סיון

אלו קווי התחבורה הציבורית הגרועים ביותר בישראל

מחכים לרכבת הקלה? חכו בעמידה. אלפי תלונות הכריעו מי הם קווי האוטובוס הגרועים בישראל

ערן סוקול | (9)

אלפי תלונות של נוסעים שהגיעו למוקד 15 דקות במחצית הראשונה של שנת 2018 חושפים את קווי התחבורה הציבורית הגרועים בישראל: בראש הרשימה קו 33 של חברת דן המחבר בין בני ברק לתל אביב, במקום השני המפוקפק - קו 1, קו הדגל של משרד התחבורה המחבר בין פתח תקווה לבת ים ובמקום השלישי קו 149 אשל מטרופולין מכפר סבא לתל אביב.

 

במהלך החציון הראשון של שנת 2018 התקבלו כ-3000 דיווחים על כ-700 קווים מכל רחבי הארץ במוקד 15 דקות. עיקר התלונות נוגעות לאמינותה הנמוכה של התחבורה הציבורית הקיימת ולמחסור בהיצע ובשירות. עומסי התחבורה ההולכים וגוברים, לצד תחבורה ציבורית שאינה זוכה להעדפה משמעותית בכביש, מונעים מהתחבורה הציבורית את ההתקדמות המיוחלת והיא נותרת תקועה.

 

הקווים הגרועים ביותר בישראל

מתוך כלל התלונות, כ-37% נוגעות לאוטובוסים שלא הגיעו לתחנות, או בשל איחור או בשל אי ביצוע נסיעה, כ-16% מהתלונות נוגעות לדילוג על תחנה. בשני המקרים מדובר בהפרה של תנאי הרישיון מצד המפעיל. 

 

עוד עולה מהדו"ח כי כ-26% אחוז מהתלונות נוגעות לשירות לקוי, עשרה אחוזים לחוויית נסיעה לא נעימה וכ-5 אחוזים למידע שגוי או חסר. התלונות מתקבלות במוקד באמצעות אפליקציה, טופס תלונה באתר ובאמצעות הודעות ווטסאפ. 

 

ממסקנות הדו"ח עולה בין השאר כי "העדפה בכבישים הבינעירוניים המרכזיים (2,4,5 ו-1) ובכבישים העירוניים על ידי יישום "מהיר לעיר" נדרשת בהקדם. הפופולאריות של קו 1 מעידה כי יש מקום להגברת תדירויות והוספת קווים מכינים בגוש דן בצירים המרכזיים שבהם עתידה לעבור הרכבת הקלה, עד שזו תהיה מוכנה."

 

הדו"ח יוגש היום ליו"ר עדת הכלכלה ח"כ איתן כבל במסגרת דיוני יום תחבורה ציבורית המצויין לראשונה בכנסת. 

 

מנכ"ל 15 דקות גיל יעקב: "הביקוש לתחבורה הציבורית בתוך ערי ישראל הולך ועולה, אבל לצערנו הרשויות לא עושות מספיק כדי לקצר את זמני הנסיעה באוטובוסים. ישנן רשויות מקומיות שלא מפנות נתיבים לנת"צים, משרד התחבורה מקדם נתיבים כאלה בכבישים הבינעירוניים בקצב איטי מאוד, מספר התלונות הגבוה על קו 1 מעיד על  הביקוש האדיר לקווים מכינים, ומחסור בקווים מהירים לאזורי תעסוקה ולתחנות הרכבת נמשך זמן רב מדי." 

קיראו עוד ב"בארץ"

לדברי יעקב, "ציבור הנוסעים מצפה ממשרדי האוצר והתחבורה להוספת שירות וקווים באופן משמעותי ובהקדם . המוקד של 15 דקות מסייע לציבור לדווח על חוסרים בשירות ובעיות בשירות הקיים ובזכות הלחץ הציבורי ישנם שיפורים נקודתיים. אנחנו קוראים למשרד התחבורה לייעל את אופן הטיפול בפניות הציבור בהתאם להמלצות מבקר המדינה והכנסת".

עוד נציין כי לצד העלייה בביקוש לתחבורה ציבורית, חל גידול בביקוש לנהגים כאשר המחסור בענף מוערך ב-3,500 נהגים. לצורך כך, החברות השונות עדכנו לאחרונה את שכרם, אם כי יש מי שטוען שזה לא מספיק. (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    תום 04/07/2018 15:11
    הגב לתגובה זו
    במקום רכבת תחתית מתחת לכל המרכז שזה כמו עשירית מאזור לונדון והייתם מורידים 80% מהתנועה בכבישים
  • 8.
    ארנון 04/07/2018 13:04
    הגב לתגובה זו
    האוטובוסים נדבקים וקל למנוע זאת. מיקום האוטובוסים ידוע. יש לידע את הנהג היכן נמצא הנהג שלפניו. שלא יידבק
  • 7.
    ראובן 04/07/2018 10:04
    הגב לתגובה זו
    לא פלא שבת-ים מופיעה באחד המקומות הראשונים כאן על אי שביעות התושבים מקווי בתחבורה בעיר. כבר כיום כשרק החלו עבודות הרכבת הקלה בעיר מורגשים עומסים כבדים ופקקים בכל העיר.ככה זה כשאת העיר מנהלת הנהלה רעה וכושלת המתנהלת לפי אינטרסים זרים וכל מה שמעניין אות ה זה לרצות את היזמים על חשבון תושבי בת-ים.
  • 6.
    לא שכחו. מקום 7 בטבלה (ל"ת)
    שמועתי 04/07/2018 09:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דרור 04/07/2018 08:54
    הגב לתגובה זו
    הלי קשר לאיחורים. מסלולי האוטובוס ברמת גן הם יותר טיול תיירותי ברחבי העיר ולא קוים יעילים. צריך יותר קווים ויותר יעילים. זה יגרום לגידול בכמות הנוסעים ולשביעות רצונם.
  • 4.
    שכחו את קו 66 פ"ת ת"א . שום דבר לא השתנה במשך 40 שנה (ל"ת)
    קו 66 03/07/2018 22:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טליה 03/07/2018 19:28
    הגב לתגובה זו
    המון בלאגן.לוחצים את הנהגים בצורה מטורפת שיעמדו בזמנים.לחברת דן יש פאשלות אך יש להם מענה מקצועי ומבצעים הפקת לקחים.בחלק לא מבוטל מהחברות החדשות עונים לך למייל וכו' אחרי חודש.
  • 2.
    שר נפוח מאגו וכישלון ענק בכל דבר אבל מומחה בלגזור :) (ל"ת)
    דוד הגנן 03/07/2018 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד 03/07/2018 13:32
    הגב לתגובה זו
    אתה יכול לחכות 20 דקות לקו מסוים ואז ביחדאו בהפרש של דקה מגיעים שני אוטובוסים מאותו קו. ראיתי את זה קורה עם 142, 66, 61, 1 , ועוד כמה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).