תיקון לחוק שכר המינימום - יעמוד על כמעט 30 שקלים
בעקבות המהלך לקיצור שעות העבודה, שר העבודה והרווחה הנחה היום (ב') לעדכן בחוק את השכר השעתי כך שיעמוד על 29.12 שקלים לשעה במקום 28.49 שקלים כפי שנקבע בסוף חודש אוקטובר 2017. נכון להיום שכר המינימום החודשי עומד על 5,300 שקלים.
עוד הנחה השר לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה כך שייכתב גם בחוק זה שאורכו של שבוע עבודה 42 שעות ותהיה הלימה בין החוק לבין הצו.
מנתוני ביטוח לאומי עולה כי במהלך 20 השנים האחרונות נרשמה עלייה של למעלה מ-130% בשכר המינימום השעתי לצד עלייה של יותר מ-125% בשכר החודשי.
כזכור, בחודש מרץ 2018 נחתם צו הרחבה שמחיל על כלל המשק קיצור שבוע העבודה ללא פגיעה בשכר, מ-43 שעות שבועיות ל-42 שעות, כך שמספר שעות העבודה בחודש עומד כעת על 182 שעות במקום 186.
על פי עמדת השר והמשרד, קיצור שבוע העבודה מעדכן הלכה למעשה את השכר של משתכרי שכר המינימום השעתי, אך ללא תיקון חוק שכר המינימום מנהל ההסדרה והאכיפה לא יוכל להגן על זכויות העובד על פי הערך החדש וקיים חשש לפגיעה בעובדים ברכיבי המשכורת הכוללים שעות עבודה, שעות נוספות, חוק חופשה שנתית וחוק שעות עבודה ומנוחה יפגעו.
בגין הפרה על הוראות חוק שכר מינימום רשאי מינהל הסדרה ואכיפה להטיל עיצום כספי בגובה 35,380 שקל ובגין העסקה בשעות נוספות מעל 42 שעות ביום בלא תשלום גמול שעות נוספות רשאי המינהל להטיל עיצום כספי בגובה 20,220 שקל. במקרים החמורים רשאי משרד העבודה להגיש כתבי אישום כנגד מפרי חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק שכר מינימום.
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- קידום הקמת היישובים דניאל ושיבולת: אושרו תקציבי הפיתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 7.תעלה את המינימום ותוריד את יוקר המחייה החזירי (ל"ת)די להפחדות 26/06/2018 20:15הגב לתגובה זו
- 6.מנחם 26/06/2018 01:11הגב לתגובה זולמזלי אני מעסיק עובדים במיקור חוץ בחו"ל במקום בישראל.
- אחת 26/06/2018 22:44הגב לתגובה זואו תעסיק פחות עובדים
- 5.ח. סיעוד מקבלת 59.5 שח לשעת סיעוד המטופל 29.12 שח... (ל"ת)ביאליק 25/06/2018 23:27הגב לתגובה זו
- 4.דלח 25/06/2018 23:22הגב לתגובה זואבוקדו 20 שקל אננס 60 שקל. עגבניות 8 שקלים ומדד המחיר שואף ל 0 .ישראבלוף
- 3.תדאגו במקביל להעלות את התשלום עבור שעת סיעוד (ל"ת)דור 25/06/2018 18:56הגב לתגובה זו
- 2.דני 25/06/2018 17:58הגב לתגובה זוולא רק לוועדים הגדולים והחזקים במשק.
- 1.z 25/06/2018 14:06הגב לתגובה זוכל ההתייקרות בשנים האחרונות בענף המזון, היא תוצאה ישירה של העלאות בלתי פוסקות של שכר המינימום. עד לפני כ 7 שנים שכר המינימום היה כ 21 שקלים. איך עלינו כ"כ הרבה? שכר המינימום בישראל גבוה מאוד ביחס לעולם. קוראים לזה אינפלציה. הגיע הזמן להפסיק עם זה
- ... 25/06/2018 15:43הגב לתגובה זוזה אולי תירוץ טוב אבל המחירים עלו לפני זה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
