כבר לא כמו ארגנטינה: שיעור החוב הממשלתי 59.2% מהתוצר
מאז חלפו 15 שנה, ונתוני המאקרו של ישראל השתנו פלאים. על פי דו"ח ניהול החוב לשנת 2017 שפרסם היום החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו עולה כי מגמת הירידה ביחס החוב הציבורי (כולל חובות רשויות מקומיות) והממשלתי מהתוצר נמשכה זו השנה השמינית ברציפות. שיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר עמדו על 60.9% ו- 59.2% (נמוך מהגבול העליון ע"פ אמנת מאסטריכט), בהתאמה המשקף ירידה של 1.4% ו-1.5% משנת 2016.
"המשך מגמת השיפור באינדיקטורים הכלכליים והפיננסיים ומדיניות ניהול חוב אחראית הביאו להעלאת תחזית הדירוג של המדינה ע"י חברת S&P", אמר חזקיהו.
היקף החוב הממשלתי לסוף שנת 2017 הסתכם ב-747.1 מיליארד שקלים לעומת 740.8 מיליארד שקלים אשתקד. בנוסף מצויין בדו"ח כי סך הוצאות הריבית ביחס לתוצר המשיכו לרדת אף בשנת 2017 ועמדו על 2.9% לעומת 3.1% בשנה קודמת. סך הוצאות הריבית בשנת 2017 הסתכמו ב-37.1 מיליארד שקלים המשקפים ירידה כוללת של כ-500 מיליון שקלים.הוצאות הריבית על החוב הממשלתי (ללא אג"ח מיועדות) ירדו בכ-1.3 מיליארד שקלים, בין היתר, לאור מיחזור חוב בעלויות גיוס נמוכות, וכן בשל ייסוף השקל.
- סיכום חצי שנתי בפנסיה - מה עשתה קרן הפנסיה שלכם? אלטשולר ראשונה
- מה התשואה של קרן הפנסיה שלך בשנה האחרונה ובחמש השנים האחרונות - דירוג קרנות הפנסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת זאת, הוצאות הריבית על אג"ח מיועדות עמדו על 10.1 מיליארד שקלים (גידול של כ-700 מיליון שקלים), זאת לאור היקף הגיוס נטו החיובי באפיק זה. סך הסובסידיה השנתית השוטפת עבור איגרות חוב מיועדות הינה כ-6.9 מיליארד שקלים מהן 5.2 מיליארד לקרנות הפנסיה ו-1.7 לחברות הביטוח והמהווה גידול של כ-19% ביחס לסובסידיה של 5.8 מיליארד שקלים בשנת 2016. היקף הסבסוד מסך הריבית המשולמת עבור חוב לא סחיר הינו 68%.
- 6.ההתחייבות הכספית בגין הפנסיה התקציבית חסרה (ל"ת)הורס שמחות 16/04/2018 19:30הגב לתגובה זו
- 5.החוב של חברת החשמל לא מופיע במאזו (ל"ת)הורס שמחות 16/04/2018 19:29הגב לתגובה זו
- 4.האמת 16/04/2018 15:14הגב לתגובה זואבל היה לזה מחיר חברתי עצום. פערים גדולים בחברה מינימום עזרה מהמדינה ודרדור של חלק גדול של החברה לעוני. הנכים זו דוגמא טובה. את קצבת הנכות הפסיקו להצמיד ב2003 לשכר הממוצע במשק.
- 3.חזי אלבג 16/04/2018 14:25הגב לתגובה זווהכל כדי לשלם את "החוב הציבורי" שזה בעצם החגיגה של הסקטור הציבורי על חשבום הסקטור הפרטי והעסק, פנסיות תקציביות וכל מיני פינוקים למקורבים בעוד יותר מחצי מהשכירים נאנקים לא מגיעים לסף המסהשלטון גובה מהם בדרכים עקיפות מיסים מטורפים ארנונה דלק רכב מעמ
- ומי מגן על המגזר הציבורי - חברים שלך המפלגה האבודה (ל"ת)משה ראשל"צ 16/04/2018 19:37הגב לתגובה זו
- 2.ביבי והחרדים הרסו את המדינה! (ל"ת)הוכחות ברורות! 16/04/2018 11:46הגב לתגובה זו
- הצריכה של החרדים מפרנסת את העובד החילוני. (ל"ת)אזרח 16/04/2018 15:05הגב לתגובה זו
- 1.עמי 16/04/2018 11:17הגב לתגובה זועכשיו תעשו כתבה על החוב הפרטי באותם שנים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
