דונאלד טראמפ ארה"ב
צילום: AFP

טראמפ התעורר: הנה הציוץ מהיום על מלחמת הסחר מול סין

אם בסוף השבוע האחרון נדמה היה שמלחמת הסחר לקראת רגיעה - טראמפ פותח שבוע
גיא בן סימון | (15)
לאחר הציוץ המפויס אתמול בו טראמפ אמר כי הוא ועמיתו הסיני הנשיא שי תמיד ישארו חברים - הנשיא האמריקני שיגר היום ציוץ ראשון לשבוע זה בו הוא ממחיש את הבעייתיות של המסחר מול הסינים. וכך כתב טראמפ: "כאשר מכונית נשלחת לארה"ב מסין, יש תעריף (מס) שצריך לשלם בגובה 2.5%. כאשר מכונית נשלחת לסין מארה"ב, יש מס בגובה של 25%. האם זה נשמע כמו סחר הוגן. לא, זה נשמע כמו סחר מטופש - שנמשך לאורך שנים".   עם זאת, בשעה זו החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים כעת בעליות של עד 0.9%. נזכיר כי בשבוע שעבר הורה טראמפ להטיל מכסים נוספים על מוצרים המיובאים מסין, בהיקף ייבוא של 100 מיליארד דולר בשנה. הממשל הסיני כמובן לא נותר חייב והטיל גם כן מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר. החשש ממלחמת סחר מהווה על פניו את הסיכון העיקרי לשוק. לצד זאת הבנקים המרכזיים בעולם ממשיכים לספק תמיכה בשווקים ומנגד הפד' האמריקאי מצמצם את המאזן. החל מהשבוע הבא תוכנית צמצום המאזן של הפד' צפויה לעלות הילוך כאשר הפד' צפוי לצמצם כ-30 מיליארד דולר מהמאזן בכל חודש.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חגיגות יום העצמאות.הכל נופל (ל"ת)
    טראמפ יפיל את הבורסה 09/04/2018 20:22
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    סמי 09/04/2018 16:05
    הגב לתגובה זו
    לא מתרשם מהעליות הכיוון הפוך גוטה.. הכיוון למטה החכמים מעלים את המדד כדי למשוך קונים לסחורה
  • 8.
    ללמוד 09/04/2018 14:38
    הגב לתגובה זו
    שווה גידול בחוב של ארהב לסין איך ממומן גרעון מסחרי?( עודף ייבוא על ייצוא לסין). הגרעון הזה גורם לגידול עצום בחוב של ארהב ומגיע השנה ל21 טריליון דולר לדוגמא ב2000 החוב היה כ5.7 טריליון דולר. ארהב הופכת למשועבדת לסין בחובות החובות הללו פצצת זמן . הפד מתריע טראמפ מבצע אובמה שתק
  • סין התרגלה לזיין את האמריקאים ולא תוותר על ההרגל בקלות (ל"ת)
    מאו טסה טונג 09/04/2018 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    איציק כהן 09/04/2018 14:01
    הגב לתגובה זו
    כי סך היבוא של הסינים הוא 131 מיליארד 50 100 זה בנוסף החשבון האישי של שיי
  • לדעתי זה סביבות 400 מיליארד בשנה (ל"ת)
    סוחר 09/04/2018 14:21
    הגב לתגובה זו
  • איזי 09/04/2018 16:00
    לרעת ארה"בהיבוא הסיני מארה"ב עומד על 131 מיליארד.
  • 6.
    טראמפ איש מסחר ממולח והוא פשוט צודק (ל"ת)
    שמואל 09/04/2018 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סטנלי פישר 09/04/2018 13:47
    הגב לתגובה זו
    ונשיאים אימפוטנטים כגון אובאמה האגזוזן נהנו מהמשגל
  • בא 09/04/2018 13:57
    הגב לתגובה זו
    השחור .
  • 4.
    אין רגע דל אצל האדם הזה (ל"ת)
    גל 09/04/2018 13:41
    הגב לתגובה זו
  • בא 09/04/2018 13:55
    הגב לתגובה זו
    ניהול חרא של הכלכלה . היו הרבה חרא נשיאים ב25 שנים האחרונות .
  • 3.
    בא 09/04/2018 13:38
    הגב לתגובה זו
    זה שפותחים את האור ,הם בדיוק כמו גוקים ,וגם אותה סיבות להתנהגות שבאה אחכ . כמה גנים מקולקלים הרסו והורסים את האנושות .
  • 2.
    אבל אתם חבר וחברה כבר 25 שנה ,ואתם לא הייתם הגבר. (ל"ת)
    בא 09/04/2018 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה הקשר בין הסינים לדינוזאורים ,בינתיים אין קשר . (ל"ת)
    בא 09/04/2018 13:33
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.