תל אביב אלכס ת"א נדל"ן נדלן
צילום: אלכסנדר כץ

קרן המטבע הבינלאומית: יש להעלות את הצפיפות בת"א

קרן המטבע מסמנת בדו"ח השנתי מסמנת את הגורמים שעשויים להביא לירידת מחירי הדיור, ומצביעה על בעיית הפקקים בישראל: "החמורה ביותר בין מדינות ה-OECD"
גיא בן סימון | (15)

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הגישה היום את עיקרי הדו"ח השנתי על מצבה של הכלכלה הישראלית, ובו התייחסויות להיצע הדיור המצומצם ולהשקעה הנמוכה בתשתיות שמביאה את ישראל להיות המדינה עם בעיית הפקקים החמורה ביותר בין מדינות ה-OECD.

בין שלל הסעיפים קרן המטבע מתייחסת לשוק הדיור בישראל ומזהירה כי הירידה בהשקעות בדיור במהלך 2017 בשילוב הירידה בהתחלות הבנייה, מעלה את האפשרות לעליית מחירים בשוק הדיור. להערכתם, צמצום ההשקעות בדיור צפוי להביא לכך שגם ב-2018 תימשך מגמת הירידה במספר התחלות הבנייה.

בקרן המטבע מציעים 3 נקודות עיקריות לייחוס:

1. אספקת קרקע, תחרות ורגולציה. בקרן המטבע ממליצים להרחיב את המכרז על קרקעות ולמנוע מגבלות על זמינות הקרקע, וכן לקצר את עלויות וזמן הבנייה יחד עם פתיחת הדלתות לחברות זרות בענף הבנייה שייכנסו לישראל.

2. תמריצים עירוניים. כדי לעודד את הפיתוח לבניית דירות למגורים, בקרן המטבע ממליצים להעלות מס רכוש מוניציפלי. יחד עם תמיכה ממשלתית אלו יתרמו להמשך פיתוח תשתיות ושירותים ציבוריים.

3. הרחבת התחדשות עירונית. בקרן המטבע מציינים כי מערכת תחבורה ציבורית מפותחת יכולה להרחיב את אזורי התנועה ולהפחית את הביקושים במרכזים מרכזיים. "לכן, תכניות להקמת מטרופולין יתקבלו בברכה", כתבו בקרן המטבע. "הצפיפות העירונית בתל אביב נמוכה יחסית, ולכן יש להתניע תהליכים של התחדשות עירונית ולהעלות את הצפיפות בת"א".

בתוך כך, בקרן המטבע מודאגים ממצב התשתיות בישראל וסבורים כי התחבורה הציבורית בישראל הינה הגרועה מבין מדינות ה-OECD. קרייג בימונט, מנהל הצוות של קרן המטבע אמר הבוקר במסיבת עיתונאים: "ישראל סובלת מהשקעות נמוכות בתשתיות והמצב הזה יילך ויחמיר ככל שהדמוגרפיה תאתגר אתכם. הישראלים ימשיכו לקנות מכוניות, ולאור העובדה שלוקח הרבה זמן להשלים עבודה על תשתיות, ושלא תהיה לכם תחבורת המונים בעתיד הקרוב היינו מציעים לממשלה להביט בטווח הקצר על האתגר של שליטה בביקוש. זאת, בין אם באמצעות חלוקה ברכבים ונסיעה שיתופית, או הנהגה של איגרות גודש, בדומה למה שנעשה בלונדון ובערים אחרות. כל הזמן הזה שאתם מחכים בפקקים וסובלים מתשתיות גרועות פוגע בכם".

קרן המטבע ציינה לחיוב את מצבה של הכלכלה הישראלית, את הצמיחה ואת שוק העבודה. בקרן המטבע ממשיכים לראות את המשק הישראלי מפגין עלייה בצמיחה יחד עם עלייה באינפלציה בשנים 2018-2019, אם כי קצב העלייה באינפלציה אינו ודאי. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    ישראלי 15/03/2018 15:11
    הגב לתגובה זו
    כבר היום ת"א וגוש דן צפופים מאד, וציפוף נוסף משמעותו יכולת לחסל את מדינת ישראל עם פצצה גרעינית טקטית קטנה. חייבים לעודד פיזור אוכלוסיה לאזורים נוספים כמו חיפה והקריות, י-ם, ב"ש, אשדוד ועוד. יש שטחים פנויים ענקיים בשרון ובנגב. אין שום בעיה להכפיל ולשלש את ב"ש. אפשר לבנות שם תל אביב שניה.
  • 13.
    ברק 14/03/2018 19:00
    הגב לתגובה זו
    בתשתיות. אגרת גודש זה עונש לציבור על מחדלי השלטון.אם לא משקעים בתשתת אפשר פשוט לקחת לכולם את המכוניות.
  • 12.
    תום 14/03/2018 17:54
    הגב לתגובה זו
    ובערים הגדולות זה מה שיפתור את הבעיה בכבישים ורק זה ולא ההמצאה של ישראל כץ הקומבינטור רכבת קלה בתל אביב שתעלה ותרד מעל ומתחת פני הקרקע כמו בדיחה ועושה פקקים ובקושי תיסע במהירות של חלזון בגלל שכשעולה לפני הקרקע צריכה להוריד 5 הילוכים
  • 11.
    1 14/03/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
    פותר הרבה מהמכוניות שנוסעות כל יום בכביש .
  • 10.
    ניר 14/03/2018 16:59
    הגב לתגובה זו
    איפה הם חיים בפאריס רומא או לונדון ? אין רכבת תחתית ויש חום אימים ברחוב איך בדיוק נגיע לעבודה ? בחלומות ? לוקח מעל שעה ורבע מדרום תל אביב לרמת החייל לעבודה קודם כל שתיהיה תחבורה ציבורית .. אחר כך צפיפות
  • 9.
    בא 14/03/2018 15:40
    הגב לתגובה זו
    מיסחר עם מדינות עבדים קומוניסטיות ,הם תמיד ימכרו יותר זול .
  • 8.
    מחלבת מיסים 14/03/2018 14:53
    הגב לתגובה זו
    וזה אינטרס מובהק של המדינה החולבת את בעלי הנדלן והרכב עד העצם.
  • 7.
    חחח 14/03/2018 14:50
    הגב לתגובה זו
    איזה מטומטמים, אולי תמליצו להעביר את נתב"ג לאי בים ולבנות על השטח שלו עוד תל אביב, נשמע לי המלצה יותר חכמה, מי הליצנים האלה בקרן המטבע העולמית, חבורת חכמולגים
  • 6.
    גודמן 14/03/2018 13:44
    הגב לתגובה זו
    חניות? לא צריך. מצלמות? צריך כל הזמן לקרוא היכן מותר היכן אסור לנהוג ובסוף מגיע הקנס. לדבר אין עם מי. ארנונה בשמיים. העיקר שהקופה מלאה.
  • 5.
    חחחחחח 14/03/2018 11:59
    הגב לתגובה זו
    ם ולא יעלו מס רכוש ונחשו למה
  • 4.
    וויתרו בזמנו לערביי ישראל על החובות למס רכוש (ל"ת)
    אדמות ובתים 14/03/2018 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קרן המטבע 14/03/2018 11:33
    הגב לתגובה זו
    להעלות מס רכוש. ימשיכו ככה והישראלים לא רק שלא יקנו פה בגדים גם דירות לא יקנו פה
  • 2.
    העלאת מס רכוש פירושה ייקור מחירי הנדל"ן בישראל (ל"ת)
    כנגורו 14/03/2018 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש קישור לדוח שנוכל לקרוא ממקור ראשון? (ל"ת)
    אנניטו 14/03/2018 11:25
    הגב לתגובה זו
  • דוקטור גוגל 14/03/2018 16:05
    הגב לתגובה זו
    http://www.imf.org/en/News/Articles/2018/03/14/mcs031418-israel-staff-concluding-statement-of-the-2018-article-iv-mission
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).