מצטרף לבנק השווצרי: בנק ישראל הגדיל אחזקותיו בוול סטריט
בנק ישראל פרסם היום את דו"ח השקעת יתרות המט"ח לשנת 2017, לפיו יתרות המט"ח הסתכמו ב-113 מיליארד דולר בסוף 2017. מדובר בעלייה של 14.6 מיליארד דולר בשנה, המיוחסת בעיקר להכנסות ומשערוך של 7.5 מיליארד דולר, ורכישות מט"ח בהיקף 6.6 מיליארד דולר.
בתוך כך, בנק ישראל הגדיל את רמת סיכון של התיק בשנה החולפת ואת משקלם של נכסי הסיכון בתיק, כך ששיעור ההשקעה במניות גדל מ-10% ל-13.3%, ושיעור ההשקעה באג"ח חברות עלה מ-4.8% ל-6%. במרבית השנה שיעור ההשקעה באג"ח חברות עמד על 7.5% וצומצם לקראת סופה.
מהלך הגדלת החשיפה למניות נועדה לעזור לבנק ישראל להגדיל את רווחי ההון על יתרות המט"ח העצומות (להן יש עלות משמעותית). שיטה זו, של השקעה של יתרות המט"ח בשוקי המניות, איננה ייחודית רק לבנק ישראל. כך למשל, הבנק המרכזי בשוויץ רשם ב-2017 רווח של 54 מיליארד פרנק שוויצרים, הרווח הגבוה ביותר ב-110 השנים האחרונות. (לכתבה המלאה)
ובחזרה לתיק יתרות המט"ח של בנק ישראל, התרומה הגבוהה ביותר שנרשמה מיוחסת להשקעה במדדים המובילים בארה"ב ואחריה יפן. עיקר התיק מושקע בארה"ב (7.3%), והודות לגאות של 21% נוצרה תרומה של 125 נקודות, לפי בנק ישראל. ביפן תרות ההשקעה היתה של 28 נקודות (לפי מדד בנק ישראל), וזאת כתוצאה מעלייה בשיעור דומה לזו שרשמו המדדים בארה"ב.
- האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
- ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי הכניסה של בנק ישראל לשוק המניות הייתה הדרגתית. ב-2012 השקיע בנק ישראל בשוק המניות האמריקאי 3% מהיתרות, ובמהלך השנים הגדיל שיעור זה ובמקביל הרחיב את הפיזור ידי על השקעה בשווקים 9 נוספים. כיום הבנק משקיע 13% מהיתרות בשוקי המניות של 9 מדינות.
שיעור ההחזקה במניות לפי מדינות
התרומה המצטברת של ההשקעה במניות לתשואה של תיק יתרות המט"ח משנת 2012 מהווה 64% מהתשואה המצטברת. ללא ההשקעה במניות, התשואה המצטברת על תיק היתרות הייתה מסתכמת בכ-3.6% בלבד, לעומת 9.2% שתיק היתרות הניב בפועל.
"ההשקעה במניות הכפילה ויותר את התשואה המצטברת של תיק היתרות ב-6 השנים האחרונות, אך מאחר ששוקי המניות מאופיינים במחזוריות ובתנודתיות, סביר לצפות גם לירידות שערים בעתיד", נכתב בדו"ח של בנק ישראל.
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 10.קוקו 15/03/2018 21:21הגב לתגובה זוהמדפסת אצליהם.... עלות ההדפסה מהלך מעולה לקנות מטח
- קוקו 15/03/2018 21:45הגב לתגובה זומי שרוצה שקלים שייקח... דולר הוא מטבע עובר לסוחר
- 9.כאשר 14/03/2018 10:53הגב לתגובה זובשיא קונה
- 8.למה לקטר? 13/03/2018 17:43הגב לתגובה זוהמהלך הצליח יפה, נכון לרגע זה. נראה אם ידעו למכור בזמן
- 7.משה 13/03/2018 17:32הגב לתגובה זואשה עלובה בראש בנק ישראל -לא חזון לא מעוף לא יוזמה הדולר מתרסק והעלובה ממשיכה במסיבות עיתונאים הזויות
- אשר 16/03/2018 01:47הגב לתגובה זולמה להתבטא בסגנון ירוד כזה?
- 6.כמה כסף הפסדת על הדולר (ל"ת)בנק ישראל רק נזק 13/03/2018 15:06הגב לתגובה זו
- אלכס 13/03/2018 16:18הגב לתגובה זואמנם זה לא רלוונטי לבנק ישראל, שלא מתכוון להמיר את הדולרים לשקלים (או לזהב.. למה לא לקנות זהב במקום דולרים?), אבל אבל לפחות מבחינת כל מי שמחזיק בדולרים, אי-היציבות הממשלתית כיום, והאפשרות לבחירות ביוני הן הזדמנות לעשות רווח מהדולר, שכיום הוא נמצא במחיר נמוך. זמן קצר אחרי הבחירות והרכבת הממשלה, הדולר שוב ירד, ואז עם הרווח קונים שוב את הדולר בזול.
- 5.כמה שטויות אפשר לעשות בבנק ישראל (ל"ת)אנונימי 13/03/2018 14:33הגב לתגובה זו
- 4.byroni 13/03/2018 14:29הגב לתגובה זוומרווחה על ההשקעות של הבנק עשרות אחוזים.
- 3.byroni 13/03/2018 14:26הגב לתגובה זוהעם ריבית אפסית על הכסף שלנו. אין פלא שרוב הציבור בעם משקיע את כספו בחו"ל ולא בארץ.
- 2.כמה סה"כ ההפסד בשקלים? הרי ה $ ירד 12% - למה לרמות! (ל"ת)דן 13/03/2018 13:34הגב לתגובה זו
- 1.בן 13/03/2018 13:33הגב לתגובה זוחברות ייצוא מקומיות?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"
מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".
לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים".
עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר
בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.
"סגור את הדבר הארור הזה"
דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל.
- אלוני חץ: רכישת אחזקות ג'יי פי מורגן בקאר - הושלמה
- ג'יימי דיימון: "המשבר בבנקאות לא הסתיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה, שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.
