החגיגה במגזר הציבורי: השכר עולה בקצב גבוה
משרד האוצר פרסם את הדוח השנתי של הממונה של השכר לשנת 2016, ממנו עולה כי שכר העובדים בשירות המדינה צמח ב-41% בעשור האחרון, וזאת לעומת עלייה של 13% בלבד בסקטור העסקי.
על פי הנתונים המתפרסמים בדוח, שיאני השכר בשירות המדינה הם אנשי משפט עם שכר ברוטו ממוצע של 52,632 שקל בחודש, מנהלים כלליים במקום השני עם שכר ברוטו ממוצע של 42,494 שקל בחודש ובמקום השלישי היועצים המשפטיים עם שכר ממוצע של 40,632 שקל בחודש. את הרשימה נועלים הפיזיוטרפיסטים עם שכר ממוצע של 10,609 שקל בחודש ומרפאים בעיסוק עם שכר ממוצע של 9,922 שקל בחודש, קצת מעל השכר הממוצע במשק שעומד על 9,557 שקל בחודש.
בסקטור הציבורי, השכר הממוצע הגבוה ביותר היה בנמל חיפה עם שכר חודשי ממוצע של כ-31 אלף שקל. במקום השני עובדי נמל אשדוד עם שכר של 28 אלף שקל ובמקום השלישי עובדי חברת נמלי ישראל עם שכר של 27.7 אלף שקל בחודש.
בנוסף, פורסם דו"ח שיאני השכר, ממנו עולה כי במקום הראשון נמצא רופא מומחה בהדסה עם שכר ברוטו של 229 אלף שקל. במקום השני נמצא רופא מומחה אחר מהדסה עם שכר של 208 אלף שקל בחודש, ובמקום השלישי מנהל יחידה מקצועית להרדמה ניתוחי חזה לב השתכר עם שכר ממוצע של 191 אלף שקל בחודש.
- מה למדנו השבוע: מסתבר שמלחמה יכולה להיות טובה לשווקים
- שיא רודף שיא: הביטקוין מעל 40 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככלל, צמרת רשימת שיאני השכר מורכבת רובה ככולה מרופאים ומנהלי יחידות בבית חולים, כאשר 99 מתוך 100 בעלי השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי הם רופאים. מתוך ה-100, רק במקום ה-36 ניתן למצוא מנהל מדור בכיר בבנק ישראל עם שכר של 118 אלף שקל ברוטו בחודש.
עוד עולה מהדוח כי 63% מהמועסקים במגזר הציבורי הן נשים, וזאת לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 58%. פער השכר בסקטור הציבורי בין נשים לגברים עומד על כ-19%, נמוך מפער השכר משאר המשק שעומד על כ-34%. בחלוקה מגדרית, 80% מעובדי המחקר הם גברים, ומן העבר השני, 90% מהעובדים הסוציאליים הן נשים. נציין כי השכר הממוצע של גברים עובדי מחקר עומד על 35,801 שקל, בעוד השכר הממוצע של נשים עובדות סוציאליות עומד על 13,428 שקל.
- 4.פוזננסקי מקבלת שכר ? 07/03/2018 23:13הגב לתגובה זו"על פי הנתונים המתפרסמים בדוח, שיאני השכר בשירות המדינה הם אנשי משפט עם שכר ברוטו ממוצע של 52,632 שקל בחודש." אלה שיודעים לשלוח הודעות וואטסאפ בניהם.
- 3.נחום 07/03/2018 21:33הגב לתגובה זומה רע בשכר העובדות הסוציאליות שהן בוכות שהן לא מרוויחות מספיק. הלוואי עליי תנאים והטבות כמו שלהן. נראה אותן עובדות עם פחות שכר ויותר שעות עד 8 בערב במגזר הפרטי
- 2.המוקיונים כחלון כהן 07/03/2018 20:01הגב לתגובה זותמשיכו תתעסקו9 אגורות לליטר חלב לרפתן אתם מוקיונים
- 1.שמואל 07/03/2018 17:39הגב לתגובה זומעניין מתי הרופאים ישבתו שוב ? מעניין עד יותר כמה מגיבים יסמנו שלילי .?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
